צפורה טלשיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (Talshir;‏ 19463 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפורה טלשיר נולדה ב-1946 ברומניה, עלתה לישראל ב-1951, וגדלה בפתח תקווה. בבגרותה עברה לירושלים ולמדה את כל תאריה באוניברסיטה העברית בירושלים: תואר ראשון במקרא ובהיסטוריה של עם ישראל ותארים שני ושלישי במקרא. עבודת הגמר שלה הייתה על סיפור פילוג המלוכה במלכים א' יא–יב, בהדרכת פרופ' יצחק אריה זליגמן. בהשראתו ובהדרכתו של זליגמן בחרה לכתוב את עבודת הדוקטור שלה על: "עזרא החיצוני: מקור ותרגום"; לאחר פטירתו של זליגמן, את מלאכת ההדרכה סיים פרופ' עמנואל טוב. עבודת הדוקטור הוגשה ב-1984[1]. מיד עם סיום לימודי התואר השני החלה ללמד באוניברסיטה העברית. בשנת 1991 הוצע לה מסלול עם קביעות באוניברסיטת בן-גוריון והיא עברה לבאר-שבע, תחילה בדרגת מרצה, עלתה לדרגת מרצה בכירה ב-1995, לפרופסור חבר ב-2000, ולפרופסור מן המניין בשנת 2003. במחלקה מילאה תפקידים שונים, בשנים 1998-99 הייתה ראש המסלול למקרא במחלקה, ובמשך 4 שנים, 2001–2005, שימשה כראש המחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום. היא הקימה במחלקה את התוכנית ללימודי הספרות היהודית והנוצרית בתקופה ההלניסטית-רומית.

טלשיר עשתה את שנות ההשתלמות והשבתון שלה בארצות הברית, באנגליה ובגרמניה: בראשית דרכה, בשנת 1983-4, שהתה בפילדלפיה, באוניברסיטת פנסילבניה, במחלקה ל-Religious Studies, והשתתפה שם בהכנת בסיס הנתונים ל-Computer Assisted Tools for Septuagint Studies. ב-1988-9 יצאה לשבתון לוולפסון קולג' באוקספורד, ולאחר מכן למחלקה ללימודי המקרא באוניברסיטת שפילד, שם השתתפה בהכנת הכרך הראשון של המילון של העברית הקלאסית. ב-1990-1 הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, במחלקה ללימודי המזרח הקרוב, וב-2010-11 בפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת טיבינגן.

טלשיר השתתפה בוועדות האוניברסיטה – ועדת השתלמויות וועדת המשנה להעלאות של הפקולטה למדעי הרוח והחברה, בוועדות המדעיות של הוצאות הספרים של יד בן צבי ומוסד ביאליק, ובחו"ל הייתה חברה בוועד המנהל של החברה לחקר הספטואגינטה. היא לוקחת חלק בשני מפעלים מדעיים בהשתתפות צוות חוקרים מכל רחבי תבל: היא עורכת את המהדורה המדעית של ספר דברי הימים במסגרת ה-Biblia Hebraica Quinta, ועורכת-על של חטיבת הנביאים הראשונים בעבור ה-Oxford Hebrew Bible.

צפורה טלשיר הייתה נשואה לדוד טלשיר שנפטר ב-5 בינואר 2017, פרופסור במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון, ולהם ארבעה ילדים ושבעה נכדים.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה החשובים ביותר של טלשיר נוגעים לתרומת התרגום היווני של התנ"ך (הספטואגינטה), יחד עם המגילות המקראיות מקומראן, לתולדות נוסח המקרא ולתולדות התהוות ספרות המקרא. אלה העדים הקדומים ביותר לתהליכים שעברו על ספרי המקרא עד שהגיעו לידינו בצורתם הנתונה. יש בהם נתונים רבי פנים לגלגולי הטקסטים המקראיים, ועדות מפליאה לכך שכמה מספרי המקרא היו קיימים במהדורות שונות – כגון מהדורה מורחבת 'הרמוניסטית' של התורה, נוסח קצר וארוך של ספר ירמיהו, ועיצוב שונה באופן מהותי של ספר מלכים, שבמהדורותיו עסקה טלשיר במיוחד. טלשיר עסקה גם בהיסטוריוגרפיה המקראית, הקדומה והמאוחרת, ובמיוחד ביחס בין ספרי שמואל-מלכים וספר דברי הימים. מלבד אלה, כתבה טלשיר נגד הזרם המינימליסטי שמאחר את ספרות המקרא כולה לתקופה הפרסית-הלניסטית.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת הכפילה על פילוג המלוכה [2]

ספרה זה של טלשיר, שיצא בעברית (1989) ובמהדורה מתוקנת באנגלית (1993), עוסק בסיפור מיוחד על פילוג המלוכה שנשמר רק ביוונית, ונספח אחרי מלכים א יב 24 של תרגום השבעים. זהו סיפור ארוך ומעוצב להפליא הבנוי מחומרים המצויים גם בתנ"ך וגם בספטואגינטה במלכים א יא, יב ו-יד. השאלה הראשונה שנדונה היא אם הסיפור הזה היה קיים פעם בעברית. הספר מביא ראיות לכך שאכן כן ואף נעשה ניסיון לשחזר את המקור העברי שעמד לעיני המתרגם, כך שהקורא יכול לקרוא את הסיפור העלום הזה בעברית מקראית שוטפת ולעקוב אחר מבנהו ומשמעותו. השאלה השנייה היא איזו מן הגרסאות קדומה מחברתה, האם החומר המקראי או כפילו הייחודי לתרגום היווני. הספר מוכיח שלב אחר שלב שהמסורת הכפילה היא עיבוד מאוחר, מדרשי בטיבו, של החומר המקראי המקביל.

עזרא החיצוני – מקור ותרגום [3]

הספר יצא ב-1999 בסדרת הפרסומים המקצועית על תרגום השבעים. רוב הספר המכונה עזרא החיצוני הוא למעשה תרגום יווני של חומר המצוי בספרים המקראיים: דברי הימים ב לה–לו, עזרא א–י ונחמיה ח. ייחודו בסיפור ארוך שנוסף בפרקים ג–ד של עזרא החיצוני ועניינו בתחרות חכמתית בין הנערים שומרי ראש המלך סביב הנושא מהו הדבר החזק בעולם. הם נושאים נאומים חוצבי להבות על יתרון היין, המלך, והאשה, וגם על האמת, והמנצח הוא זרובבל, הזוכה בתמורה להיתרים לעלייה לירושלים ולבניית המקדש והעיר. הסיפור הזה נשמר רק ביוונית ואין לו מקביל במקום אחר. הספר בנוי שלושה פרקים הדנים בשלוש שאלות יסוד: הפרק הראשון דן ביחס בין עזרא החיצוני ובין הספרים המקראיים דברי הימים, עזרא ונחמיה, מבחינת ההרכב והמבנה. הנחת היסוד היא שעזרא החיצוני נוצר על בסיס הספרים המקראיים במטרה מרכזית אחת: לשלב את סיפור הנערים – הבמה לעליית זרובבל – בתולדות שיבת ציון. הפרק השני דן בנוסח השונה שעמד לעיני המתרגם בפרקים המקבילים לספרים הקאנוניים. הנחת היסוד כאן היא שנוסח המסורה מכאן והנוסח המשתקף מן היוונית של הספר החיצוני משקפים תהליכים דומים של התפתחות הנוסח אחרי שדרכיהם נפרדו. בפרק השלישי נדונה טכניקת התרגום של המתרגם של עזרא החיצוני. זהו מתרגם יוצא דופן הטורח רבות להביא תרגום מלומד בשפה יוונית טובה שאלמלא היה קיים הנוסח העברי-ארמי אפשר היה לטעות לחשוב שנכתב יוונית מלכתחילה.

עזרא החיצוני – פירוש ביקורתי-טקסטואלי [4]

טלשיר כתבה פירוש רחב יריעה על עזרא החיצוני שהיה חסר על מדף המחקר של ספר זה. הוא יצא לאור בשנת 2001 באותה הסדרה שיצא בו הספר המבואי על עזרא החיצוני. הספר מציע שחזור רצוף של הנוסח העברי-ארמי שעמד לעיני המתרגם היווני והסבר צמוד ומפורט של היחסים בין הטקסט שעמד לעיני המתרגם ובין הטקסט של הספרים הקאנוניים. הטקסט היווני ומקורו הארמי המשוחזר מוצגים זה מול זה, ובמקור העברי-ארמי המשוער מסומנים ההבדלים מנוסח המסורה. במרכז עומד שחזור שעוד לא נעשה כמותו לארמית של סיפור הנערים ופירוש שעיקרו ביסוס הצעות השחזור של הנוסח שעל פי ההנחה היה בידי המתרגם. השחזור והפירוש של החלק הזה נעשו בשיתוף עם דוד טלשיר.

מאמרים ומבואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים על תרגום השבעים

טלשיר כתבה מאמרים נוספים על תרגום השבעים הן בנושאי הספרים שלעיל, ובנושאים נוספים. היא תיארה את מהדורת ספר מלכים כדמותה בתרגום השבעים, ועקבה אחרי תרומת טקסטים אחרים בתרגום השבעים להבנת תהליכי ההתהוות והמסירה של נוסח המקרא. [5]

פירוש על חגי

במסגרת התעניינותה בתקופת שיבת ציון כתבה טלשיר מבוא ופירוש על הנביא חגי בסדרת עולם התנ"ך. [6]

מאמרים מבואיים

עיסוקה של טלשיר בתולדות נוסח המקרא הניב שני מאמרים מבואיים מקיפים המציגים את היחסים בין עדי הנוסח המרכזיים של המקרא: נוסח המסורה, מגילות מדבר יהודה, התורה השומרונית ותרגום השבעים. [7]

מאמרים על המחקר העכשווי

טלשיר עקבה אחרי ההתפתחויות בחקר המקרא בדור האחרון. היא כתבה בחריפות על הניסיונות של הזרם המינימליסטי למחוק את הישגי המחקר המודרני, לבטל את ההבחנה בין מוקדם ומאוחר בתנ"ך, להתעלם מן המידע הצפון בתנ"ך על ימים קדמונים, וליחס את יצירת התנ"ך כולו לתקופה הפרסית-הלניסטית. מלבד זאת, הגיבה על זרמים אחרים במחקר הפוסט-מודרני ששופטים את המקרא בראי הגישות העכשוויות, כגון המחקר הפמיניסטי או האקולוגי של המקרא. [8]

מאמרים על הספרים ההיסטוריים

טלשיר כתבה על נושאים שונים שעניינם בתהליכי החיבור של ההיסטוריוגרפיה המקראית. [9]

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ' טלשיר, ש' יונה, ד' סיון (עורכים), תשורה לשמואל; מחקרים בעולם המקרא לכבוד ש' אחיטוב, באר שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון ומוסד ביאליק, 2001.
  • צ' טלשיר וד' עמארה (עורכות), על קו התפר – בין ביקורת הנוסח לביקורת ספרותית; דברי כינוס לכבודו של אלכסנדר רופא (באר-שבע יח), באר שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון ומוסד ביאליק, 2005.
  • A. Rofé, M. Segal, Sh. Talmon, and Zipora Talshir (eds.), Text Criticism and Beyond – in Memoriam of Isac Leo Seeligmann (Textus XXIII), Jerusalem 2007.
  • A. Rofé, M. Segal, Sh. Talmon, and Zipora Talshir (eds.), Text Criticism and Beyond – in Memory of Isac Leo Seeligmann (Textus XXIV), Jerusalem 2009.
  • צ' טלשיר (עורכת), כתובות ותולדות, ספר הכינוס לכבוד שמואל אחיטוב (באר-שבע יט), הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון ומוסד ביאליק, באר-שבע 2010.
  • צ' טלשיר (עורכת), ספרות המקרא – מבואות ומחקרים, א–ב, ירושלים, יד בן צבי, 2011.

עבודתה העכשווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלשיר עסוקה בעיקר בהכנת המהדורה המדעית של ספר דברי הימים שעתיד לצאת במסגרת ה-Biblia Hebraica Quinta, ובצד זה בהכנת פירוש לספר דברי הימים בסדרת 'מקרא לישראל'. במהלך 2011 עומדים לצאת שלושה מאמרים שלה שהם פיתוח של הרצאות שנשאה בכנס ה-SBL ברומא (מבט על המחקר על עזרא החיצוני בעשור האחרון), בסדנת מחקר על הספרים ההיסטוריים במדריד (על מהדורות אקלקטיות וקוי התפר בין ביקורת נמוכה וגבוהה), ובכנס ה-IOSCS בהלסינקי (על התוספות בתרגום השבעים למלכים א, פרק ב). כמו כן היא החלה בעבודת העריכה על המהדורות המדעיות על ספר מלכים במסגרת ה-Oxford Hebrew Bible.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
  2. ^ צ' טלשיר, המסורת הכפילה על פילוג המלוכה (מל"א יב 24z–a), ירושלים: סימור, 1989, 254 עמודים. Z. Talshir, The Alternative Story of the Division of the Kingdom (3Reigns 12:24a-z),‬ (Jerusalem Biblical Studies 6), Jerusalem‏:‬ Simor, 1993, 318 pages.‬
  3. ^ I Esdras – From Origin To Translation (Septuagint and Cognate Studies 47), Atlanta, Georgia, Scholars Press, 1999, 305 pages
  4. ^ Z. Talshir, First Esdras – A Text Critical Commentary (chapters 3-4 in collaboration with D. Talshir), Atlanta, Georgia, 2001 (Septuagint and Cognate Studies 50). 550 pages
  5. ^ לדוגמה: צ' טלשיר, לדמותה של מהדורת ספר מלכים בתרגום השבעים, תרביץ 59 (1990), עמ' 249–302. Z. Talshir, Linguistic Development and the Evaluation of Translation Technique in the Septuagint, Scripta Hierosolymitana 31 (1986),‬ pp.‬ 301-320.‬ Z. Talshir, Double Translations in the Septuagint,‬‏ ‬Proceedings of the Sixth Congress of the International Organization for Septuagint and Cognate Studies,‬ Jerusalem (SCS 23),‬ Atlanta 1987,‬ pp.‬ 21-63.‬ Z. Talshir, The Contribution of Diverging Traditions Preserved in the Septuagint to Literary Criticism of the Bible, in Proceedings of the VIIIth Congress of the International Organization of Septuagint and Cognate Studies‏¬‬‏ ‬Paris 1992, 1995 (SCS 41), pp. 21-40.
  6. ^ צ' טלשיר, חגי – מבוא ופירוש, בתוך: תרי עשר ב (בעריכת ז' וייסמן), עולם התנ"ך, תל אביב 1994, עמודים 137–167.
  7. ^ צ' טלשיר, המגילות המקראיות ממדבר יהודה, בתוך: מגילות – מבואות ומחקרים (בעריכת מ' קיסטר), ירושלים יד בן צבי, עמ' 109–142. צ' טלשיר, לתולדות נוסח המקרא, בתוך: ספרות המקרא – מבואות ומחקרים (בעריכת צ' טלשיר), ירושלים יד בן צבי, עמ' 37–86.
  8. ^ צ' טלשיר, מתי כתבו את התנ"ך?, בית מקרא 176 (2003), עמ' 15–30 Z. Talshir, Textual and Literary Criticism of the Bible in Post-Modern Times; The Untimely Demise of Classical Biblical Philology, Henoch 21 (1999), pp. 235–252. Z. Talshir, Are the Biblical Texts from Qumran Biblical?–4QTestimonia and the Minimalists, Megilloth 5-6 (2007), pp. *119-*140. Z. Talshir, Synchronic and Diachronic Approaches in the Study of the Hebrew Bible, Text Criticism within the Frame of Biblical Philology, Textus XXIII (2007), pp. 1-32.
  9. ^ בין היתר: צ' טלשיר, נוסחת הפירוט 'וזה (ה)דבר', תרביץ נא (תשמ"ב), עמ' 23–35 צ' טלשיר, תפיסת פילוג המלוכה בספר מלכים ובספר דברי הימים, על הפרק 7 (1994), עמ' 34–52. צ' טלשיר, למבנה ספר מלכים – סינכרוניזם נוסחתי וסינכרוניזם סיפורי, בתוך: Texts, Temples and Traditions, A Tribute to M. Haran (eds. M.V.Fox et al.), Winona Lake 1996, pp. 73–88. צ' טלשיר, יתרון ספר מלכים על פני ספר דברי הימים, אור למאיר, ספר מאיר גרובר (עורך: ש' יונה), באר שבע תש"ע, עמ' 159–182. Z. Talshir, The Three Deaths of Josiah and the Strata of Biblical Historiography Vetus Testamentum 46 (1996), pp. 213–236. Z. Talshir, Z., The Reign of Solomon in the Making – Pseudo-Connections between 3Kingdoms and Chronicles, Vetus Testamentum 50 (2000), pp. 233–249. Z. Talshir, Some Canon-Related Concepts Originating in Chronicles, Zeitschrift für Alttestamentlische Wissenschaft 113 (2001), pp. 386-403.