צפניה סוויפט
| לידה |
27 בפברואר 1759 וירהאם, פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס, אמריקה הבריטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 1823 (בגיל 64) וורן, אוהיו, ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה |
Oakwood Cemetery | ||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||
| השכלה |
קולג' ייל | ||||
| מפלגה |
| ||||
| בת זוג |
Lucretia Webb Swift | ||||
| ילדים |
Lucretia A. Spalding | ||||
| |||||
צפניה סוויפט (באנגלית: Zephaniah Swift; 27 בפברואר 1759 – 27 בספטמבר 1823) היה סופר, שופט, עורך דין, נשיא בית משפט עליון, חבר קונגרס, פרופסור למשפטים, דיפלומט ופוליטיקאי אמריקאי מן המאה ה-18, אשר כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם קונטיקט וכשופט בבית המשפט העליון של המדינה. סוויפט כתב את החיבור המשפטי הראשון שפורסם בארצות הברית.
הוא מונה גם למזכירו של אחד האבות המייסדים, אוליבר אלזוורת', בידי הנשיא ג'ון אדמס, במסגרת משלחת הדיפלומטית להסכם מורטפונטן, במשא ומתן עם המלך ז'וזף בונפרטה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוויפט נולד ב-27 בפברואר 1759 בווירהאם שבפרובינציית מפרץ מסצ'וסטס לרולנד סוויפט ולמרי (דקסטר) סוויפט. בילדותו עבר עם משפחתו ללבנון שבמושבת קונטיקט. הוא השלים לימודים מקדימים וסיים את לימודיו במכללת ייל בשנת 1778. לאחר מכן למד משפטים, הוסמך לעריכת דין והחל לעסוק במקצוע בוינדהם, קונטיקט.
קריירה ציבורית ומשפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוויפט כיהן כחבר האספה הכללית של קונטיקט בשנים 1787–1793, שימש יושב ראש הבית בשנת 1792, ומזכיר הבית התחתון בארבעה מושבים. לאחר שני ניסיונות כושלים להיבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 1792, הוא נבחר בבחירות מיוחדות לקונגרס השלישי כנציג סיעת תומכי הממשל, יחד עם ג'ושוע קויט. בהמשך נבחר לקונגרס הרביעי כנציג המפלגה הפדרליסטית. כהונתו בקונגרס נמשכה מ־4 במרץ 1793 ועד 3 במרץ 1797. לאחר סיום כהונתו השנייה שב לקונטיקט ונבחר שוב ליושב ראש האספה הכללית.
בשנת 1795 פרסם את הספר 'A System of the Law of the State of Connecticut', החיבור המשפטי הראשון שפורסם בארצות הברית. בשנת 1796 ערך וקיבץ, מכוח מינוי של הקונגרס, את המהדורה הרשמית הראשונה של 'חוקי ארצות הברית של אמריקה', אוסף בן שלושה כרכים עם מפתח מקיף. במשך יותר ממאה שנה יוחסה עבודה זו בטעות למוציא לאור, עד שהיסטוריון הוכיח כי סוויפט היה האחראי לה.
לאחר כהונתו בקונגרס חזר לעסוק בעריכת דין ועסק גם בכתיבה משפטית. בשנת 1820 פרסם את 'Digest of the Laws of the State of Connecticut'. נאמר כי משרד עורכי דין כפרי נחשב מאובזר אם היה בו 'שרפרף בעל שלוש רגליים והדיג'סט של סוויפט'. הוא גם כתב את החיבור האמריקאי הראשון בדיני ראיות, וזכה לכינוי 'בלקסטון האמריקאי'.
כתביו זכו להערכה רחבה ברחבי ארצות הברית ומצוטטים עד היום. אף שעסקו בעיקר בדין של קונטיקט, הם נועדו לקהל אמריקאי רחב. סוויפט הפעיל גם בית ספר פרטי למשפטים, שנודע כ'בית הספר למשפטים של סוויפט'. בין תלמידיו היו שופטים בולטים בקונטיקט ובאוהיו.
פעילות דיפלומטית ושיפוטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1800 שימש כמזכיר המשלחת האמריקאית לצרפת, שמטרתה הייתה לסיים בדרכי שלום את ה'מלחמה למחצה' עם צרפת. המשא ומתן הוביל לאמנת 1800, הידועה גם כהסכם מורטפונטן, אשר סללה את הדרך לרכישת לואיזיאנה בשנת 1803.
סוויפט כיהן כשופט בבית המשפט העליון של קונטיקט משנת 1801, וכנשיא בית המשפט משנת 1806 עד 1819. הוא היה ציר בוועידת הרטפורד בשנים 1814–1815. עם אימוץ חוקת קונטיקט בשנת 1818 איבד את משרתו השיפוטית ושב לפעילות פוליטית.
הוא נחשב לחלוץ בפיתוח משפט מקובל אמריקאי עצמאי מן המשפט האנגלי. סוויפט הדגיש את חשיבות בהירות החוק ונגישותו לציבור, וטען כי שיטה משפטית ברורה מגנה על חירות האזרחים טוב יותר מצורות שלטון פורמליות בלבד.
דעות והשקפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוויפט היה מתנגד חריף לעבדות, שאותה כינה 'מנהג שהיה זמן רב חרפה לטבע האנושי'. הוא פעל בארגון לקידום חירות ושחרור עבדים, והשפעתו תרמה לחקיקה בקונטיקט לעידוד שחרור עבדים. כמו כן תמך בריכוך דיני העונשין, בצמצום עונש המוות ובהעצמת עצמאות הרשות השופטת.
בערוב ימיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1815 הוענק לו תואר דוקטור של כבוד למשפטים מאוניברסיטת ייל. הוא כיהן שוב כחבר בית הנבחרים של קונטיקט בשנים 1820–1822, ונכשל פעמיים בהתמודדות על משרת מושל המדינה.
סוויפט נישא פעמיים והיה אב לשמונה ילדים. הוא נפטר ב־27 בספטמבר 1823 בעת שביקר את ילדיו בוורן שבאוהיו, ונקבר בבית העלמין אוקווד בעיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צפניה סוויפט, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- צפניה סוויפט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)