צפעוניים
 צפעוניים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | צפעוניים |
| תת־משפחה: | צפעוניים |
| שם מדעי | |
 Atractaspididae
| |
| |
צפעוניים[1] (שם מדעי: Atractaspididae) המכונים גם בשם הלא תקני שרפיים, היא משפחה של נחשים ארסיים, הכוללת כ-150 מינים שונים.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצפעוניים ניבים נשלפים, המקופלים לאחור כאשר אינם בשימוש (בניגוד ל"ניבים קבועים", הקבועים במקומם). הם בעלי ראש משולש וצוואר צר באופן ניכר מן הראש (האזור הרחב של הראש, בתפיחה שמאחורי העיניים, מכיל את בלוטות הארס - בצפעוניים הן מוארכות אך מעט, ומתרחבות באופן ניכר בסופן). בעיני הצפעוניים אישונים צרים מאד, בדומה לאישוני החתול, המשמשים אותם לראייה בלילה. ראשם של הצפעוניים, בניגוד לפתניים ולזעמניים, אינו מרוצף מגינים סימטריים, אלא מרוצף קשקשים קטנים.
פרט בוגר מגיע לאורך של 0.3 - 3 מטר, וניזון מבעלי חיים קטנים. הפרט מזריק לטרפיו את ארסו וגורר אותם עד מותם, ולעיתים נותן להם להימלט ולגסוס למוות, תוך כדי שעוקב אחריהם באמצעות חוש הריח.
תפוצה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארץ ישראל קיימים 3 מינים מהמשפחה: צפעון שחור[2] (מוכר בכינוי הלא-תקני: "שרף עין-גדי").
"מחרוזן הטבעות" ו"מחרוזן צ'רנוב" (נקרא גם "מחרוזן האוכפים"). בעבר שני המינים נחשבו למין אחד "מחרוזן דו-גוני", אך לאחרונה הוגדרו כשני מינים נפרדים כאמור.
סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Amblyodipsas
- Aparallactus
- צפעון (Atractaspis)
- סוג ומין יחיד Brachyophis revoili
- Chilorhinophis
- סוג ומין יחיד Elapotinus picteti
- סוג ומין יחיד Hypoptophis wilsonii
- Homoroselaps
- סוג ומין יחיד Macrelaps microlepidotus
- מחרוזן (Micrelaps)
- סוג ומין יחיד Poecilopholis cameronensis
- Polemon
- Xenocalamus
בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתנ"ך נחש ממין צפעוני נזכר מספר פעמים ומתואר כנחש קטלני:
בספר ישעיהו, בנבואה עתידית על ימות המשיח הוא מתאר אידיליה, שבה תינוקות קטנים משחקים ליד מאורות של נחשים מסוכנים וקטלנים כמו פתן וצפעוני ולא נפגעים.
וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה
— ספר ישעיה יא ח
במקום אחר באותו ספר הוא ממשיל את מעשיהם של הרשעים לביצי צפעוני שמתבקעות:
"בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ, וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ, הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת, וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה"
— ספר ישעיה נט ה
מאותו משל נראה כי נחש זה מזוהה עם מין המטיל ביצים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צפעוניים באתר NCBI (באנגלית)
- מדריך לזיהוי נחשים - מדריך המסייע בעזרת סדרת שאלות קצרה לזהות את כל מיני הנחשים בישראל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האקדמיה ללשון העברית. (תרצ"ח, 1938). צִפְעוֹנִיִּים, מילון זוחלים (בעלי חיים).
- ^ האקדמיה ללשון העברית. (תשכ"ג, 1963). צִפְעוֹן שָׁחֹר, שם מקובל נוסף צֶפַע עֵין-גֶּדִי, מילון בעלי חיים – א"י, מונחי מחלקת הזוחלים.
.jpg)
