צפעוניים

הצפעוניים (שם מדעי: Atractaspididae) (מכונים גם שרפיים) היא משפחה של נחשים ארסיים, הכוללת כ-150 מינים שונים.

מאפיינים

לצפעוניים ניבים נשלפים, המקופלים לאחור כאשר אינם בשימוש (בניגוד ל"ניבים קבועים", הקבועים במקומם). הם בעלי ראש משולש וצוואר צר באופן ניכר מן הראש (האזור הרחב של הראש, בתפיחה שמאחורי העיניים, מכיל את בלוטות הארס - בצפעוניים הן מוארכות אך מעט, ומתרחבות באופן ניכר בסופן). בעיני הצפעוניים אישונים צרים מאד, בדומה לאישוני החתול, המשמשים אותם לראייה בלילה. ראשם של הצפעוניים, בניגוד לפתניים ולזעמניים, אינו מרוצף מגינים סימטריים, אלא מרוצף קשקשים קטנים.

פרט בוגר מגיע לאורך של 0.3 - 3 מטר, וניזון מבעלי חיים קטנים. הפרט מזריק לטרפיו את ארסו וגורר אותם עד מותם, ולעתים נותן להם להימלט ולגסוס למוות, תוך כדי שעוקב אחריהם באמצעות חוש הריח.

תפוצה בארץ ישראל

בין מיני הצפעוניים החיים בארץ ישראל:

• שרף עין גדי (כינויים לא-תקניים: "צפע עין גדי" ו"צפעון שחור").
• מחרוזן דו-גוני (כינויים לא-תקניים:"מחרוזן האוכפים")

בתנ"ך

בתנ"ך נחש ממין צפעוני נזכר מספר פעמים ומתואר כנחש קטלני:

בספר ישעיהו, בנבואה עתידית על ימות המשיח הוא מתאר אידיליה, שבה תינוקות קטנים משחקים ליד מאורות של נחשים מסוכנים וקטלנים כמו פתן וצפעוני ולא נפגעים.

	וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה
– ספר ישעיה יא ח

במקום אחר באותו ספר הוא ממשיל את מעשיהם של הרשעים לביצי צפעוני שמתבקעות:

	"בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ, וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ, הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת, וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה"
– ספר ישעיה נט ה

מאותו משל נראה כי נחש זה מזוהה עם הזן שמטיל ביצים.

קישורים חיצוניים

• מדריך לזיהוי נחשים - מדריך המסייע בעזרת סדרת שאלות קצרה לזהות את כל מיני הנחשים בישראל.

• צפעוניים בבסיסי נתונים ביולוגיים:
  
  • צפעוניים באתר NCBI