צפרות
צפרות היא צפייה בציפורים ומעקב אחר אורחות חייהן. בשונה מאורניתולוגיה, שהיא חקר מדעי של ציפורים, צפרות נעשית בדרך כלל ממניעים חברתיים או כתחביב לשעות הפנאי. במדינות רבות באירופה ובארצות הברית, היא הפכה למעין ספורט תחרותי. אף שהצפרות נעשית לרוב בתור תחביב, לאוסף העשיר של התצפיות ותיעודן יש ערך מדעי רב, ואורניתולוגים מקצועיים נעזרים בהן לצורך מחקרם.
כלי עבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלי העבודה העיקרי והבסיסי של הצפר הוא המשקפת. כלי עבודה נוסף הוא הטלסקופ, המשמש בעיקר לצפייה בעופות מים ודורסים. צילום ציפורים, אשר היה בעבר עסק יקר ומסרבל, הפך בשנים האחרונות למנהג שגור, וזאת בשל כניסתן של המצלמות הדיגיטליות הקומפקטיות לשוק. רובם משתמש במצלמות רפלקס דיגיטליות, אשר מניבות תוצאות טובות, והן המרכיב העיקרי בצפרות בעולם כיום. אך ישנם מיעוט המשתמש בשיטה הנקראת דיגיסקופיה, בה משמש הטלסקופ כעדשה ארוכת מוקד.
מיומנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיומנות העיקרית של הצפר היא זיהוי ציפורים, הן על פי ניצוי וגודל והן על פי הקולות. צפייה במגוון גדול של מינים דורשת מהצפר, מעבר ליכולת הזיהוי, גם ידע על בתי הגידול המועדפים של כל מין ומין ועל הסטטוס שלו, כלומר איפה הוא מופיע ומתי. צפרים רבים נוהגים לרשום את תצפיותיהם ביומן, ולדווח לאחרים אם הם ראו ציפור נדירה. יש אף שמנהלים רשימות של מינים שהם ראו.
בעוד שצפרות יכולה לשמש כתחביב מרגיע לשעות הפנאי, צפרים מסוימים לא יהססו לנסוע מרחקים גדולים על מנת להוסיף מינים לרשימה שלהם. נסיעה שמטרתה לצפות בציפור נדירה שדווחה על ידי צפרים אחרים נקראת בלעז "טוויץ'". מנהג זה נפוץ בעיקר באירופה, שם עשויים אלפי צפרים להתאסף סביב ציפור נדירה.
העונות הטובות לצפייה בציפורים בארץ ישראל הן עונות הנדידה - הסתיו והאביב. גם בחורף ניתן לראות מינים רבים אשר חורפים, ובקיץ נמצאים המינים הדוגרים בשיא פעילותם. השעות הטובות ביותר לצפייה, הן שעות הבוקר המוקדמות.
צפרות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע נוסד בשנת 1980. בשנת 1994 הוקמה התחנה לחקר ציפורי ירושלים, ומאז הוקמו תחנות נוספות בכפר רופין, בעמק החולה, במעגן מיכאל, באילת ובמקומות נוספים. ב-2008, במסגרת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, נבחרה הדוכיפת לציפור הלאומית של ישראל. הליך הבחירה עורר את תודעת הצפרות בקרב ציבור רחב בישראל.[1][2] המומחה לצפרות יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב,[3] סבור שההצבעה עצמה אף תרמה ללימוד נושא הצפרות ושיפור התודעה של המשתתפים לשמירת הסביבה.[4] מאז 2014, אחת לשנה, עורכת החברה להגנת הטבע את אירוע "אלופי הנדידה"; תחרות צפרות קבוצתית בהשתתפות קבוצות מהארץ ומהעולם שמטרתה תצפית במספר הרב ביותר של מינים בפרק זמן של 24 שעות.[5] כמו כן, גם קק"ל עורכת תחרות צפרות שנתית הנקראת צפרתון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
עיינו גם בפורטל
פורטל האורניתולוגיה והצפרות הוא שער לכל ערכי הציפורים, הצפרות והאורניתולוגיה בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג את ההתפתחות האבולוציונית של בעלי הכנף, ציפורים לאומיות, ערכים מומלצים, מבנה הכנפיים ומאפיינים כלליים של הציפורים. |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל ע"ש יהורז כשר
- תצפית לעולם הטבע-מגדיר ציפורי ארץ ישראל
- אתר הצפרות הישראלי
משה גלעד, האם ישראל בדרך להיות מעצמה בתחום הצפרות?, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2015- משה גלעד, מתי הפכה ישראל למעצמת צפרות?, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2018
יום העיון השנתי ה-33 לצפרות, אוניברסיטת תל אביב, 11 בדצמבר 2012
| מושב פתיחה | ברכות - בני גנץ, עמיקם נורקין | הדורם שריחי, צפר ללא גבולות | לזכרם, מלגות | אירועי התרסקות מפגיעת ציפור | מוקד הציפורים של חיל האוויר | ניווט באוכלוסייה של כרוון מצוי | סיטת הצוקים | תחרות צילומי ציפורים | השדמיות אדומות הכנף | קרן הדוכיפת | סקר קינון הבזים השחורים | מעוף לאחור בקוליברים | אקולוקציה וניווט של עטלפי החרקים | צלמים מטרידים ציפורים מקננות | עמיר בלבן על חוויות צילום |- צפרות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יום העיון השנתי ה-34 לצפרות, אוניברסיטת תל אביב, 2 בדצמבר 2013
| פתיחה | תעודות הערכה | צילום ציפורים - פרץ לביא | צילום ציפורים - נרי לאופר | פורטל ציפורי ישראל | סיכום חמש שנות סקרים | התחממות גלובלית | שינויי אקלים | חידושים ממאגר נתוני הטיבוע | תחרות צילומי ציפורים | שימור הקינון של השדמיות | סיגנלים סקסואליים בסנוניות | מרתון צפרות בארצות הברית | קינון זכר ושתי נקבות של תנשמות |
- יום העיון השנתי ה-35 לצפרות, אוניברסיטת תל אביב, 22 בדצמבר 2014
| אלופי הנדידה באילת | לזכרם, מלגות ופרסים | הביולוגיה והתפוצה של הצופית | מהקוליברי ועד היען | תמורות בעולם העופות | פורטל הצפרות הישראלי | אלופי הנדידה | תחרות צילומי ציפורים | סיפורי בזים | מחזור קינון של אח ונץ מצוי | מיזם ארצי של טבע עירוני | סיכום 20 שנות טיבוע | הסכנות מזיהום אור | עטלפי החרקים במוצבי הבקעה | מיזם צבא הגנה לטבע | שימוש בדטה-לוגרים | משאבי שיחור המזון בין דורסי יום |
- יום העיון השנתי ה-36 לצפרות, אוניברסיטת תל אביב, 14 בדצמבר 2015
| מושב פתיחה | ברכות | פרסי "צפר מצטיין" | מבחר סרטים של מוטי קירשנבאום | לילית המדבר | העופות הדורסים בישראל - תמונת מצב | ציפורים בתפוצות ישראל | עיטם לבן | התחרות צילומי ציפורים | מגוון מיני עופות שצולמו בישראל | גילוי מיני סהרונים לא ידועים | אסטרטגיית הנדידה של חסידות | רביית השחפיות בישראל | טורבינות רוח – פוטנציאל הנזק | מיזמי חינוך | הזנבנים בחצבה | - יום העיון השנתי ה-37 לצפרות, אוניברסיטת תל אביב, 26 בדצמבר 2016
| דברי פתיחה | דברי ברכה | טקס הענקת מלגות על שם הנופלים | פרסים בתחרות הצילום ע"ש עמית גפן ז"ל | עשרים שנה למיזם 'פורשים כנף' | השבת הפרסים לאלפּים | מצלמות אונליין בקיני עקב עיטי וחיוויאי | אלופי הנדידה אילת | קבלת החלטות במעוף דאייה - גילשה בנשרים | סיפורם של נשרים ששוקמו מהרעלות והושבו לטבע | פרויקט הדגרת ביצי נשרים | 'ישראל הפראית' | - משה גלעד, תחרות הצפרות הבינלאומית באילת, באתר הארץ, 3 באפריל 2019
- פיתוח רשת מוקדי צפרות בישראל ותרומתה לסביבה, לתיירות, לחינוך ולמחקר, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ארז ארליכמן, עם ישראל הכריע: הציפור הלאומית היא הדוכיפת, באתר ynet, 29 במאי 2008
- ^ הצביעו לציפור הלאומית - החברה להגנת הטבע
- ^ מקור: הכנס ה-18 - מחקרי יהודה ושומרון - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - יוני 2008
- ^ לאור העלייה בעניין בנושא הצפרות בקרב ציבור התלמידים, כתוצאה מהליך בחירת הציפור הלאומית, בחרה עיריית תל אביב את ציפור הסיס כאחד הנושאים בחגיגות יובל ה-100 לעיר.
- ^ ליאור בן עמי, דרמה בפלייעוף: הקרב על הבכורה בתחרות הצפרים, באתר ynet, 18 באפריל 2022
