צרעת הבתים
צרעת הבתים הוא מושג בהלכה היהודית המדבר על נגע אשר בהופיעו על כותל הבית גורם לו להיות טמא לאחר תהליך ממושך, אדם וכלים שנמצאים בתוכו נטמאים גם הם.
צרעת הבתים יכולה להיווצר רק בבית עם ארבעה קירות ובגודל מינימאלי של 4 אמות על 4 אמות. לעתים יש להרוס את כל הבית בגלל הנגע.
תוכן עניינים
המקור בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וּבָא אֲשֶׁר-לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת-הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא כָּל-אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַבָּיִת.
וְרָאָה אֶת-הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת; וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן-הַקִּיר. וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן-הַבַּיִת אֶל-פֶּתַח הַבָּיִת; וְהִסְגִּיר אֶת-הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים. וְשָׁב הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת-הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע; וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא. וְאֶת-הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת, סָבִיב; וְשָׁפְכוּ אֶת-הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא. וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶל-תַּחַת הָאֲבָנִים; וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת-הַבָּיִת.
וְאִם-יָשׁוּב הַנֶּגַע וּפָרַח בַּבַּיִת, אַחַר חִלֵּץ אֶת-הָאֲבָנִים וְאַחֲרֵי הִקְצוֹת אֶת-הַבַּיִת וְאַחֲרֵי הִטּוֹחַ. וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת--צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת, טָמֵא הוּא. וְנָתַץ אֶת-הַבַּיִת, אֶת-אֲבָנָיו וְאֶת-עֵצָיו וְאֵת כָּל-עֲפַר הַבָּיִת; וְהוֹצִיא אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא. וְהַבָּא אֶל-הַבַּיִת, כָּל-יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ--יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת-בְּגָדָיו; וְהָאֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת-בְּגָדָיו.
וְאִם-בֹּא יָבֹא הַכֹּהֵן, וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא-פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבַּיִת, אַחֲרֵי הִטֹּחַ אֶת-הַבָּיִת--וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת-הַבַּיִת, כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע. וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת-הַבַּיִת שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. וְשָׁחַט אֶת-הַצִּפֹּר הָאֶחָת אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ, עַל-מַיִם חַיִּים. וְלָקַח אֶת-עֵץ-הָאֶרֶז וְאֶת-הָאֵזֹב וְאֵת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, וְטָבַל אֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה וּבַמַּיִם הַחַיִּים; וְהִזָּה אֶל-הַבַּיִת שֶׁבַע פְּעָמִים. וְחִטֵּא אֶת-הַבַּיִת--בְּדַם הַצִּפּוֹר וּבַמַּיִם הַחַיִּים; וּבַצִּפֹּר הַחַיָּה וּבְעֵץ הָאֶרֶז וּבָאֵזֹב--וּבִשְׁנִי הַתּוֹלָעַת. וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל-מִחוּץ לָעִיר--אֶל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה; וְכִפֶּר עַל-הַבַּיִת וְטָהֵר.
מאפייני הנגע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנגע בגודל של שני גריסים בצבע ירקרק[1] או אדמדם, לעתים חלקו ירקרק וחלקו אדמדם. נראה הנגע הוא "שפל מן הקיר".
טיפול בצרעת הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברגע שיש בקיר כתם החשוד כנגע הצרעת קוראים לכהן. לאחר שהכהן קובע שזהו צרעת הבתים, שמים על הבית הסגר של שבוע.
ההסגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלותו של הסגר זה, הוא זה שקובע את טומאת הבית למעשה, בשלבים הבאים, ואם נעשה שלא כראוי, גם הטומאה אינה חלה.
למעשה מכאן נלמדת אחת ממיני החזקה שהיא חזקה דמעיקרא - מהתורה, שהרי בפרשיה זו נאמר כי כאשר הכוהן רואה שהבית מנוגע ויש צורך להסגירו, אין הוא צריך לחשוש שמא עד שיצא מהבית וציווה להסגירו, הנגע השתנה ושוב אינו מחויב הסגר, אלא יכול הוא לסמוך על המציאות שהתבררה לו מקודם, ולהסגיר את הבית, וכך לטמא את הבית לאחר שבוע, אם יתברר שהנגע גדל, או לאחר שבועיים אם יתברר שהנגע עמד בעינו[2].
הראשונים סוברים שחלק מההסגר הוא סגירת הדלת על ידי הכהן; ובמקרה שהכהן מרוחק מהבית, צריך לסגור עם חבל.
פסק הכוהן לאחר שבוע ושבועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שבוע הכהן בודק שנית את מצב הנגע. אם הנגע נחלש - מקלפים את מקום הצרעת ובזה תם הטיפול. אם הנגע נשאר במצבו הראשון שמים על הבית הסגר לשבוע נוסף, לאחר השבוע הכהן בודק בפעם השלישית את מצב הנגע, אם הנגע נחלש מקלפים את הצרעת כנ"ל, אם הנגע לא נחלש וכן אם כבר בבדיקה השנייה מתגלה שהנגע התחזק, חולצים לגמרי את האבנים שעליהם היה הנגע, מטיחים את המקום ושמים הסגר לשבוע נוסף. לאחר השבוע בודק הכהן את המקום בפעם האחרונה, אם הנגע לא חזר הבית טהור, אך אם הנגע חזר יש להרוס את הבית.
הסיבות להיווצרות צרעת הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צרעת הבתים מגיעה כדי לרמוז לאדם בצורה מוחשית שעליו לחזור בתשובה, בטרם יהיה לו צרעת בבגדו או בגופו[3] .
מובא במדרש כי לפני כיבוש ארץ ישראל בידי יהושע בן נון, הטמינו האמורים את רכושם בקירות הבתים, לכן הביא הקב"ה צרעת על אותם בתים, כדי שיהרו את הבית ויתגלו האוצרות ששויים גדול הרבה יותר מהבית[4] .
לדברי התנא רבי שמעון בן אלעזר בפועל לא הייתה מעולם צרעת הבתים[5].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחת חינוך - מצווה קע"ז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בלשון הקודש "ירקרק" פירושו ירוק חזק בניגוד לעברית מדוברת
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ח', עמוד ב'.
- ^ ספר החינוך מצווה קע"ז
- ^ ויקרא רבה פרק י"ז
- ^ מסכת סנהדרין דף ע"א עמוד א'
| טומאה וטהרה ביהדות | ||
|---|---|---|
| דרגות הטומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון לטומאה) • שני לטומאה • שלישי ורביעי לטומאה |  |
| דרכי היטמאות | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה | |
| דברים המטמאים על פי התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • נידה • זבה • יולדת • זב • מצורע • צרעת הבתים • שכבת זרע | |
| דברים המטמאים על פי חכמים | ארץ העמים • טומאת ידיים • בית הפרס • טומאת גויים • טומאת עבודה זרה | |
| דברים הנטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ וכלי חרס) • אוכלים • משקין | |
| נידה | הפסק טהרה • דם בתולים • חומרא דרבי זירא • כתם • עקרות הלכתית • פרישה סמוך לווסת • שבעה נקיים | |
| אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
| היטהרות | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים | |
| מסכתות בסדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
