צתרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןצתרה
Satureja thymbra.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: צתרה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg .Satureja L
ליניאוס, 1753

צתרה (שם מדעי: .Satureja L) – סוג צמחים ממשפחת השפתניים המקיף צמחים עשבוניים רב שנתיים, לעיתים רחוקות דו-שנתיים או בני שיח והם על פי רוב ריחניים. סוג זה מונה 50 מינים ו-11 תת-מינים ותפוצתם הטבעית היא באזורים החמים והממוזגים מאגן הים התיכון ועד שינג'יאנג[1][2]. סוג זה מיוצג בישראל אך ורק על ידי צתרה ורודה. שני המינים צתרה מדברית ממדבר יהודה (Thymbra thymbrifolia (Hedge & Feinbrun) Bräuchler) וצתרה נבטית מאדום (Thymbra nabateorum (Danin & Hedge) Bräuchler) ששויכו לצתרה, משויכים כיום לסוג צתרנית. בספרות ובאתרים הישראלים הם עדיין משויכים לסוג צתרה.

שם הסוג העברי נגזר משמו הלועזי ואולי צתרה או גלגולו של זעתר. ברומא שמש הצמח שגדל בתרבות כסם אהבה. הצמח משמש כצמח מרפא ברפואה העממית.

השם "סיאה או צתרה או צתרי" ניתן לסוג .Satureja L במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 28, הערה 585) משנת 1930[3]. הם ניתן לפי המשנה והתוספתא ובתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ח, סיווה = צתרי. השם צתרה אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 801 בעמ' 41[4].

צתרה ורודה (המכונה גם זעתר רומי) משמשת לעיתים כאחת המרכבים בתבלין הזעתר. המין צתרה תרבותית (Satureja hortensis) ידוע כצמח תבלין חקלאי (רוֹוח סֶיְבוֹרִי, summer savory).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריחה של צתרה ורודה

צמחים עשבוניים רב שנתיים, לעיתים רחוקות דו-שנתיים או בני שיח והם על פי רוב ריחניים. אברי הצמח: העלים, החפים והחפיות והגביע מנוקדים בבלוטות יושבות, צהובות או אדמדמות הנראות כמו דקירות סיכה (בדומה לבת-קורנית). הבלוטות לפעמים מכוסות בשערות צמריות, והן מפרישות שמן אתרי חריף.

העלים נגדיים, פשוטים, יושבים, שמנים במקצת או גִּלְדָּנִים וריחניים. טרף העלים מוארך או דמוי אזמל או אליפסה, אורכו פי 3 עד 4 מרוחבו, בסיסו וקודקודו חדים ושפתו תמימה. העלים המלווים את הפרחים דומים לעלי הגבעול[5]. עלי חורף רחבים יחסית מעלי קיץ שהם צרים וקטנים יותר[6].

הפרחים דו-מיניים, בעל עטיף כפול, מאוחה עלים, בלתי נכונים, דו-שפתניים וערוכים בדורים לאורך גבעול התפרחת.

הגביע קטן, דמוי צינור או דמוי פעמון, אינו דו-שפתני (בשונה מבת-קורנית), עם 5 שיניים שהן שוות פחות או יותר זו לזו גם בצורתן וגם בעמדתן. הגביע בעל 5 עד 10 עורקים לא ברורים לעיתים רחוקות 13, אבל לפחות 5 עורקים נראים בבסיסו. לוע הגביע קירח (בשונה מאזובית).

הכותרת דו-שפתנית ושעירה מבפנים. צינור הכותרת בולט מתוך הגביע. השפה העליונה זקופה ושטוחה, תמימה או מפורצת. השפה התחתונה בת 3 אונות. האבקנים, שמספרם 4, עולים מתחת לשפה העליונה. זוג האבקנים הקדמי ארוך מהזוג האחורי. אונות (הצלקות) עמוד העלי שוות זו לזו (בשונה מאזובית) ודמויי מרצע. הפרודות (אגוזיות) דמויי ביצה וחלקות.

מיני הבר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המינים צתרה מדברית ממדבר יהודה (Thymbra thymbrifolia (Hedge & Feinbrun) Bräuchler) וצתרה נבטית מאדום (Thymbra nabateorum (Danin & Hedge) Bräuchler) ששויכו לצתרה, משויכים כיום לסוג צתרנית. בספרות ובאתרים הישראלים הם עדיין משויכים לסוג צתרה.

צתרה ורודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צַתְרָה וְרֻדָּה (Satureja Thymbra) – בן-שיח, ירוק-עד, ים-תיכוני, יחיד בסוגו בישראל ונפוץ בבתות שבהרי בישראל. הוא מרובה ענפים ודחוס וגובהו  30 עד 50 ס"מ. פרחיו בגוונים של ורוד וארגמן, לעיתים רחוקות הגוון לבן, והוא מכוסה בבלוטות יושבות אדמדמות שמפרישות שמן אתרי חריף.

הגבעולים מעוצים, זקופים ומסתעפים (בעלי ענפים קצרים בחיק העלים).

העלים נגדיים פשוטים, תמימים, ואורכם 0.5 עד 1.7 ס"מ. טרפי העלים מוארכים עד דמוי ביצה הפוכה, מקופלים לאורכם, מוצרים בבסיסם ומחודדים בקודקודם. אין הבדל בין עלי התפרחת לבין עלי הגבעול, לעיתים קרובות עלי התפרחת כפופים לאחור. עלי חורף רחבים יחסית מעלי קיץ שהם צרים וקטנים יותר[7].

הפרחים נישאים בדורים צפופים ומרוחקים מאוד זה מזה ויוצרים תפרחת דמוית שרשת חרוזים מופסקת (לא רצופה). הפרחים דו-שפתניים באופן ברור. חפיות הפרחים אורכם כאורך הגביע. הגביע, שאורכו 6 עד 8 מ"מ, דמוי פעמון בעל 5 שיניים כמעט שוות זו לזו ובעל 10 עורקים. הכותרת דו-שפתנית, ורודה-ארגמנית, לעיתים רחוקות לבנה, אורכה כפליים מאורך הגביע. צינור הכותרת בולט במקצת מהגביע, השפה העליונה זקופה, שטוחה ומפורצת. השפה התחתונה בת 3 אונות.

מין זה גדל בבתות ובחורשים בהרים על תשתית גיר רכה, קירטון וחוואר, וסדקים בסלעי גיר קשים. קרקע גידולו היא לרוב סוגים שונים רנדזינה. מין זה נפוץ בישראל ולעיתים שולט, למשל, במקומות בהרי יהודה שהם דלי חוואר ועשירים בקירטון[8]. התפוצה בישראל היא באזורי ההר ובבקעה הצפונית. מצוי מזרח ים-תיכוני. התפוצה העולמית במזרח התיכון (ישראל, לבנון וסוריה, טורקיה) בטורקיה האירופית, ביוון, באיים של מזרח הים האגאי, בקפריסין, בכריתים, בסרדיניה ואף בלוב. הפריחה ממרץ ועד מאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צתרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ .Satureja L, World Flora Online (WFO)
  2. ^ .Satureja L, Royal Botanic Gardens, Kew
  3. ^ ילקוט צמחים, תר"ץ 1930
  4. ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), האקדמיה ללשון העברית, ‏1946
  5. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי תרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 380
  6. ^ מיכה לבנה ודוד הלר, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון ההוצאה לאור, 1983, עמ' 77
  7. ^ צתרה ורודה, צמחיית ישראל וסביבתה ברשת
  8. ^ יואב וזיל, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 8, רמת גן: משרד הבטחון ההוצאה לאור, 1984, עמ' 185