צתרנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןצתרנית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: צתרנית
שם מדעי
Thymbra
ליניאוס, 1753

צַתְרָנִית (שם מדעי: Thymbra) הוא סוג צמחים קטן ממשפחת השפתניים, הכולל 7 מינים ו־4 תת־מינים של בני שיח, שמשרעת תפוצתם באזורים סובטרופיים וחמים סביב אגן הים התיכון ובאיים שלו הלאה אל צפון עיראק ומערב איראן. בצמחיית הבר של ישראל וסביבתה מיוצג הסוג על ידי 4 מינים.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין שבעת המינים, ארבעה גדלים בישראל וסביבתה: צתרנית משובלת, קורנית מקורקפת, צתרה מדברית וצתרה נבטית. שני המינים צתרה מדברית ממדבר יהודה (Thymbra thymbrifolia (Hedge & Feinbrun) Bräuchler) וצתרה נבטית מאדום (Thymbra nabateorum (Danin & Hedge) Bräuchler) ששויכו לצתרה, משויכים כיום לסוג צתרנית. בספרות ובאתרים הישראלים הם עדיין משויכים לסוג צתרה, כמו גם קורנית מקורקפת.

שלושת המינים האחרים, שאינם בישראל, הם שני בני-שיח אנדמיים: האחד הוא בן-שיח אנדמי לדרום-מזרח האי כרתים (Thymbra calostachya), והשני הוא בן-שיח אנדמי למזרח לוב (Thymbra linearifolia) והשלישי - תפוצתו מוגבלת לאיים במזרח האיים הים האגאי, טורקיה וצפון עיראק (Thymbra sintenisii).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני שיח מעוצים ומסועפים, ומכוסים בבלוטות יושבות המפרישות שמן אתרי.

העלים נגדיים, פשוטים, תמימים, יושבים ואורכם 1 עד 2 ס"מ.. טרפי העלים מוארכים וצרים או דמוי סרגל-אזמל. לעיתים העלים אשונים (מחודדים, אך לא קוצניים) ובסיסם ריסני (קורנית). שטחם מנוקד בנקודות אדמדמות או נקודות כהות (קורנית).

עלי התפרחת דמויי חפים.

התפרחות דמויות שיבולת או קרקפות. דורי הפרחים מקורבים זה לזה ויצרים יחד כעין שיבולת שאורכה 5 עד 8 ס"מ (צתרנית משובלת). או קרקפת צפופה (קורנית) הפרחים גדולים מ-1 ס"מ וצבעם ורוד או אדום, לילך. הגביע ירוק, דוקרני במקצת. בכל דור 3 או יותר פרחים.

הגביע דמוי צינור (דמוי ביצה) ופחוס פחות או יותר בגבו, דו-שפתני, שיני השפה העליונה משולשות, שני השפה התחתונה דמוית מרצע וארוכות יותר. הגביע בעל 13 עורקים והלוע שעיר ושאר שטחו כמעט קירח והוא מכוסה בבלוטות יושבות אדמדמות או כהות.

הכותרת דו-שפתנית, צינורה בולט מתוך הגביע, קירח בפנים (חסר טבעת שערות), צבעה ורוד-ארגמן או לילך, לפעמים לבן. השפה העליונה זקופה, שטוחה מעט וכפופה לאחור. השפה התחתונה פרושה, האונה האמצעית רחבה מהאונות הצדדיות. האבקנים 4, עולים מתחת לשפה העליונה. הזוג הקדמי ארוך מהזוג האחורי. המאבקים של כל זוג מקורבים זה אל זה. אונות עמוד העלי שווים או כמט שווים. הפרודות דמוי ביצה וחלקות.

מיני הבר בישראל וסביבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צתרה מדברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צַתְרָה מִדְבָּרִית (Thymbra thymbrifolia (Hedge & Feinbrun) Bräuchler) – שיח מדברי נדיר הגדל במדבר יהודה ונדיר יותר בבקעת ים המלח. המין אנדמי לישראל והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית. לפי הבוטנאים הישראליים מין זה אינו גדל באדום ולא בחצי האי-ערב. המין שגדל שם הוא המין צתרה נבטית שהתגלה והוגדר בשנת 1986. הצמח גדל אך ורק על תצורת חתרורים בצפון מדבר יהודה. תצורה זו הבנויה מפסיפס של גיר מצורר וקירטון, עשירה במינרלי קורט מיוחדים בתנאי מדבר שחונים. היא יוצרת ערבת בני-שיח יחד עם מלחית אשונה.

צתרית מדברית היא בן-שיח מדברי אפור ולביד, פרחיו לבנים עם נגיעות ונקודות ורודות וגובהו 10 עד 30 ס"מ לעיתים רחוקות 40 ס"מ. מכוסים בשערות מקורזלות וצפופות (דומים במראה לגעדה) עם שערות בלוטיות יושבות בעלות גוון אדמדם ופרחיו לבנים ולבנים ורדרדים.

הגבעולים זקופים. העלים סְדוּרִים שְׁתִי וָעֵרֶב לאורך הגבעול (ראה הסבר צתרנית משובלת). העלים, נגדיים, פשוטים תמימים, פשוטים, יושבים (ללא פטוטרת), ואורכם 8 עד 12 מ"מ ורוחבם 2 עד 2.5 מ"מ. טרפי העלים מוארכים, קודקודם קהה, שטוחים, שמנים ומלבינים בהיותם מכוסים בשערות לבנות סבוכות.

הפרחים ערוכים בדורים בחלק העליון של הגבעול. בכל דור 6 עד 10 פקעיות ובו זמנית ישנם עד 3 פרחים. כל פרח יושב בחיקו של חפית השווה באורכה לגביע. הגביע דמוי צינור, שאורכו כ־2.5 מ"מ, בעל 5 שינים זעירות וגם הוא מכוסה בשערות צמריות לבנות ושערות בלוטיות יושבות. אורך הגביע 2.5 מ"מ ושניו ושיני חפים אינם מסתיימים בחוד קוצני. צינור הכותרת בולט הרבה מהגביע. הפרח דו-שפתני, לבן, עם נקודות סגולות על אונות הכותרת, אורכו 5 עד 8 מ"מ. גם על שפת הכותרת יש שערות בלוטיות. האבקנים בולטים מעט מצינור הכותרת וממוקמים מתחת לשפה העליונה. המאבקים סגולים. הפריחה בחודשי הקיץ עד חודש אוקטובר.

צתרנית משובלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צַתְרָנִית מְשֻׁבֶּלֶת (Thymbra spicata) בן-שיח ריחני מאוד, צפוף, מסועף, גובהו 20 עד 50 ס"מ, והוא מכוסה בבלוטות יושבות המפרישות שמן אתרי ריחני.

הגבעולים מרובים, זקופים ונוקשים מכוסים בשערות זעירות לאורך שתי שורות. העלים סְדוּרִים שְׁתִי וָעֵרֶב לאורך הגבעול (opposite decussate), דהיינו זוגות העלים העוקבים ממוקמים בזווית ישרה זה לזה (עלה אחד נמצא בזווית של 90 מעלות לעלה שמתחתיו או מעליו). על הענף ערוכים 4 טורים של עלים. העלים נגדיים, פשוטים, תמימים, ללא פטוטרת, נוקשים, צרים (דמויי סרגל עד דמויי אזמל) ואורכם 1 עד 2 ס"מ. הם בעלי עורק אחד ומכוסים בשערות בלוטיות יושבות בתוך נקבים. בשפת העלה פזורים ריסים לבנים שמרוחקים זה מזה. עלי קיץ קטנים בבסיס הגבעול, עלי חורף גדולים בשאר חלקי הגבעול.

התפרחות דמויות שיבולת, שאורכם 1.5 ס"מ עד 7 ס"מ. הפרחים נישאים בדורים מקרובים זה לזה משני צדי הגבעול ויוצרים מעין שיבולת בקצהו העליון של הגבעול. הפרחים צפופים בתוך כל דור (בשונה מצתרה ורודה). עלי התפרחת וחפיה דומים בצורתם והם דמוי אזמל שקודקודם מחודד וארגמני. בשפת עלי התפרחת והחפיות בולטות שערות ריסניות לבנות וזקופות.

הפרחים בעלי עטיף כפול, מאוחה עלים ודו-שפתניים. הגביע דמוי צינור דו-שפתני, בעל 13 עורקים, פחוס בגבו ובעל שני בליטות (קרינים) צדדיים ריסניים, שטחו כמעט קרח מכוסה בלוטות יושבות אדמדמות. שיני השפה העליונה משולשות, שיני השפה התחתונה ארוכות ומחודדות יותר. השיניים בעלות שערות זקופות. הכותרת דו-שפתנית, ורודה-ארגמנית, לעיתים רחוקות לבנה. צינור הכותרת צר וארוך ובולט מהגביע, אורכו כמעט כפליים מהגביע והוא קירח (חסר טבעת שערות) בפנים. השפה העליונה זקופה, שטוחה ומעט כפופה לאחור. השפה התחתונה פרושה, האונה האמצעית רחבה משתי האונות הצדדיות. האבקנים 4, עולים מתחת לשפה העליונה. הזוג הקדמי ארוך מהזוג האחורי. המאבקים של כל זוג מקורבים זה אל זה. קודקוד עמוד העלי מפוצל לשתי אונות (צלקות) שוות או כמט שוות. הפרודות דמוי ביצה, חלקות.

צתרנית משובלת גדלה בר בבתות על סלעי קירטון חווארי. טיפוס התפוצה ים-תיכונית ומערב אירנו-טורנו (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי). התפוצה מיוון ועד טורקיה ומשם דרומה לסוריה ללבנון ולישראל ומערבה לצפון עיראק עד מערב איראן. בישראל הוא מצוי בשרון, בגליל העליון, בגליל התחתון, בכרמל, בשומרון, בשפלה, בהרי יהודה ובגלעד. צתרנית משובלת גדלה גם כצמח נוי כצמח אור מלא, עמיד בקרה בשרב ובגיר, ורגיש למליחות עם העדפה לקרקעות מאווררות ומנוקזות. הריבוי באמצעות זרעים בסתיו ובאמצעות ייחורים בחורף. פריחה מאפריל ועד יולי.

צתרה נבטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צַתְרָה נַבָּטִית (Thymbra nabateorum (Danin & Hedge) Bräuchler) - מין זה נמצא בהרי אדום (דרום מערב ירדן)[1][2], מחוז ממלכת הנבטים על ידי הבוטנאי הישראלי אבינעם דנין והוגדר ופורסם בשנת 1998 יחד עם הבוטנאי איין אידג'. המקום הייחודי בירדן בו נמצא הצמח הוא ג’בל אום אדמי שהוא ההר הגבוה ביותר של ירדן וחציו בסעודיה. מעל רום 1400 מ’ מין זה שולט בסדקי סלעים חלקים. נראה שבגלל הקרבה הגאוגרפית וסוג הקרקע אפשר לשער שמין זה גדל גם בסעודיה. בשנת 2018 צתרה נבטית שויכה לסוג צתרנית.

צתרה נבטית היא בן-שיח ירוק-עד, שפרחיו לבנים. גזעו מפותל. העלים, נגדיים, פשוטים ותמימים, מוארכים, קהים בראשם ומלבינים בהיותם מכוסים בשערות לבנות סבוכות. המרחקים בין הדורים גדולים יותר מאשר בצתרה מדברית. צינור הכותרת בולט מן הגביע. מחשופים של סלעים קשים בסדקי אבן-חול באדום. הפריחה מסוף אפריל ועד תחילת נובמבר[3].

קורנית מקורקפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוֹרָנִית מְקֻרְקֶפֶת (.Thymbra capitata (L.) Cav) ששמה הנרדף בישראל הוא Coridothymus capitatus Rchb.f. לפי שיטת המיון העכשווי הסוג קורנית (Coridothymus) בוטל וקורנית מקורקפת משויכת לסוג צתרנית. קורנית מקורקפת היא בן-שיח נמוך, צפוף, נוקשה, נופו כדורי, ופרחיו קטנים ורודים-סגולים. העלים קטנים ומוארכים ומדיפים ריח עז של זעתר. הפריחה בסוף האביב ובקיץ, ממאי עד אוקטובר. להרחבה ראה את הערכים קורנית, וקורנית מקורקפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צתרנית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thymbra nabateorum, POWO
  2. ^ Thymbra nabateorum, WFO
  3. ^ צתרה נבטית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה