קאונטרפאנץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet-news-reader.svg קאונטרפאנץ'
CounterPunch
עורך ג'פרי סנט קלייר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 1086-2323
www.counterpunch.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קאונטרפאנץ' (באנגלית: CounterPunch) הוא כתב עת מקוון היוצא לאור בארצות הברית, העוסק בענייני פוליטיקה מתוך גישה שמאלית-רדיקלית.

עורכו של קאונטרפאנץ' היה אלכסנדר קוקבורן, עד למותו בשנת 2012. כיום עורכי העיתון הם ג'פרי סנט קלייר וג'ושוע פרנק. מתפרסמים בו מאמרי ביקורת על המפלגה הדמוקרטית ועל המפלגה הרפובליקנית כאחד. הנושאים העיקריים בהם עוסקים מאמרי קאונטרפאנץ' הם איכות הסביבה, זכויות העובדים, יחסי החוץ של ארצות הברית והסכסוך הישראלי-ערבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאונטרפאנץ' נוסד כניוזלטר בוושינגטון בשנת 1994 על ידי התחקירן קן סילברסטיין. זמן קצר לאחר מכן הצטרפו אליו אלכסנדר קוקבורן וג'פרי סנט קלייר. סילברסטיין פרש בשנת 1996. המייסדים שאבו השראה מתחקירנים אמריקאים כדוגמת אדוארד אבי, שכתבו על נושאים סביבתיים וחברתיים.

סיקורי קאונטרפאנץ' עוסקים לעיתים קרובות בנושאים שלא זוכים לפרסום בעיתונות המיינסטרים. לדוגמה, בשנת 1997 זכה הירחון בפרסים על מאמרים בנושאים כמו הקשר בין סחר בטונה לסחר בקוקאין, מערכת יחסי הציבור של סין בארצות הברית, ואופן הטיפול בפסולת רדיואקטיבית.

נושאי הסיקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאונטרפאנץ' מפרסם תחקירים של מגוון תורמים, בדרך כלל בעלי גישה שמאלית-רדיקלית. גישה זו בולטת במיוחד במאמרים על הסכסוך הישראלי-ערבי, שבהם לעיתים קרובות מובעת ביקורת על פעולותיה של ממשלת ישראל. בין המשתתפים ניתן למצוא דמויות שנויות במחלוקת, כמו האנטי-ציונים גלעד עצמון, נורמן פינקלשטיין, רון ג'ייקובס וישראל שמיר, וכן אנשי שמאל ישראלים, ביניהם אורי אבנרי וג'ונתן קוק. קבוצות יהודיות ואנטי-גזעניות מביעות לעיתים קרובות ביקורת על גישה זו.

קאונטרפאנץ' מפרסם באופן קבוע מאמרי ביקורת על מדיניות החוץ האמריקנית ועל מדיניותה של ארצות הברית בתחום הפיננסי והכלכלי, וכן מסקר נושאים סביבתיים. חלק מהתורמים הקבועים מכסים מגוון רחב של נושאים נוספים.

כותבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב כותבי המאמרים בעיתון הם אנשי שמאל ושמאל רדיקלי, וכותבים בו גם פעילים והוגי דעות אנטישמיים כגון ישראל שמיר וגלעד עצמון. בין הכותבים לקאונטרפאנץ' נמנו רוברט פיסק, אדוארד סעיד, ראלף ניידר, טארק עלי, טניה ריינהרט ונועם חומסקי. אחד הכותבים הקבועים הוא ישראל שמיר, שכתב בשנים 2010-2011 סדרת מאמרים המסקרים את המידע שפורסם בוויקיליקס בזמן פרשת קייבלגייט. פידל קסטרו פרסם בו מספר מאמרי אורח. בעיתון כותבים גם מספר קטן של שמרנים ואנשי ימין.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן טבעי מבקריו של קאונטרפאנץ' מציינים את נטייתו הפוליטית. יחד עם זאת, במאמר בעיתון האובזרבר משנת 2003 נאמר שהוא פופולרי בקרב פוליטיקאים אמריקאים.

בשנת 2004 פורסם מאמר פרובוקטיבי המשווה בין ג'ורג' ווקר בוש להיטלר. המאמר עורר סערה בארצות הברית.

הליגה נגד השמצה תיארה בשנת 2007 את קאונטרפאנץ' כ"ידיעון שמאלני-רדיקלי אנטי-ציוני."

העיתון ספג ביקורת על כך שהוא נותן במה לכותבים אנטישמיים ולדעות אנטישמיות אנטי-יהודיות בפרסומיו.

הוצאת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקאונטרפאנץ' הוצאת ספרים, המוציאה לאור ספרים ואסופות מאמרים של התורמים הקבועים. בין הספרים שיצאו לאור נמנים שני ספרים על הסכסוך הישראלי-ערבי:

  • "הפוליטיקה של האנטישמיות", מאת עורכי העיתון אלכסנדר קוקבורן וג'פרי סנט קלייר.
  • "ישראל - כתב אישום", מאת מייקל ניומן, מענה לספר "ישראל - כתב הגנה" של אלן דרשוביץ.

כמו כו יצאו לאור ספרים רבים בתחומי איכות הסביבה, פוליטיקה אמריקאית, כלכלה, וכן סיקורים של המלחמות בעיראק, אפגניסטן ויוגוסלביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]