קאוס מדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קאוס מדיה
Sagittarius constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של קאוס מדיה בקבוצת הכוכבים קשת
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים δ בקשת, HD 168454, גליזה 710.1
סוג ענק כתום
בהירות 2.67[1]
סיווג ספקטרלי K2.5 III[1]
עלייה ישרה 18ʰ 20ᵐ 59.64ˢ
נטייה ‏41.17″ ‏49′ ‏29°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.47-
מרחק 348 שנות אור
106.7 פארסק[1]
רדיוס 66[2] רדיוסי שמש
מסה 3.2[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 830 מהשמש
טמפרטורה 4,203[3] K
גיל 260[3] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 20.4-[1] קילומטר בשנייה
תנועה עצמית 38[1] מילי-שניות קשת בשנה

קַאוּס מֶדְיָה (ערוב של ערבית قوس - "קאווס" - קשת) ולטינית Media - "מדיה" - אמצעי, כלומר אמצע הקשת), נקרא לפעמים גם δ בקשת, הוא כוכב בולט הנמצא במרחק של כ- 350 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים קשת עם בהירות מדרגה 2.67. יחד עם הכוכבים קאוס אוסטרליס וקאוס בוראליס הנמצאים מדרום ומצפון לו בהתאמה, הוא יוצר את צורת הקשת של הקנטאור שאותו מייצגת הקבוצה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאוס מדיה הוא ענק כתום מסוג ספקטרלי K2.5 III, עם מסה של מעט יותר מ-3 מסות שמש ורדיוס של כ-66 רדיוסי שמש - כארבע חמישיות של רדיוס המסלול של כוכב חמה סביב השמש. טמפרטורת פניו כ-4,200 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 830 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הנמוכה חלק ניכר של קרינתו היא בתחום התת-אדום ועוצמת הארתו הכוללת היא כפולה מכך.[3] למרות מרחקו, לקאוס אוסטרליס תנועה עצמית של כ-38 אלפיות של שניית קשת בשנה ששקולה למהירות משיקה של כ-20 קילומטרים בשנייה. בשל תנועה עצמית זו, שיערו בעבר שהכוכב קרוב בהרבה למערכת השמש, כ-75 שנות אור בלבד, ומשום כך הוא נכלל בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים תחת הציון גליזה 710.1.[4]

הספקטרום של קאוס מדיה מציג כמות גדולה מהרגיל של פחמן וחנקן כמו גם נוכחות של בריום ושל ברזל בשכבותיו החיצוניות.[5] בנוסף נמדדו שינויים קטנים במהירות הרדיאלית של הכוכב, אך לא ניתן היה לזהות אם מדובר בשינויים מחזוריים.[6] הסבר אפשרי גם לשינויים במהירות הרדיאלית וגם לנוכחות של יסודות כבדים בשכבותיו החיצוניות של הכוכב, הוא קיומו של בן זוג קרוב, שכבר סיים את התפתחותו והפך לננס לבן, תוך כדי איבוד שכבותיו החיצוניות. קאוס מדיה סיפח אליו את החומר שנפלט ושכבותיו החיצוניות הועשרו בתוצרי ההיתוך של בן הזוג. חיפוש אחרי בן זוג קרוב שנערך בשנת 2002 לא העלה דבר.[7]

כוכבים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחק זוויתי קטן מקאוס מדיה נמצאים שלושה כוכבים עמומים שלעיתים מסומנים כקאוס מדיה B, קאוס מדיה C וקאוס מדיה D:[8]

  • קאוס מדיה B נמצא במרחק זוויתי של 20.6 שניות קשת עם בהירות מדרגה 14.5.[9] אם הוא אכן קשור לקאוס מדיה הוא מקיף אותו במרחק של כ-2,200 יחידות אסטרונומיות.
  • קאוס מדיה C נמצא במרחק זוויתי של 40.1 שניות קשת עם בהירות מדרגה 15.[10] אם הוא אכן קשור לקאוס מדיה הוא מקיף אותו במרחק של כ-4,280 יחידות אסטרונומיות.
  • קאוס מדיה D נמצא במרחק זוויתי של 58.1 שניות קשת עם בהירות מדרגה 13.[11] אם הוא אכן קשור לקאוס מדיה הוא מקיף אותו במרחק של כ-6,200 יחידות אסטרונומיות.

בשל מיקומו של קאוס מדיה באזור עשיר בכוכבים של שביל החלב, קשה להבחין בין כוכבים הסמוכים אליו ובין כוכבים הנמצאים הרחק מאחוריו, כך שלא ידוע אם הכוכבים האמורים אכן קשורים אליו או נמצאים רחוק ממנו באותו הכיוון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 SIMBAD: Kaus Media
  2. ^ A. Richichi & I. Percheron: First results from the ESO VLTI calibrators program, Astronomy & Astrophysics, Vol. 434, Iss. 3, p.1201 (2005) במקור באלפיות של שניית קשת, העברה לרדיוסי שמש על ידי המרה לרדיאנים, הכפלה במרחק וחלוקה בפעמיים רדיוס השמש
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 R. E. Luck: Abundances in the Local Region. I. G and K Giants, The Astronomical Journal, Vol. 150, Iss. 3, article id. 88 (2015)
  4. ^ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars. Edition 1969, Veröffentlichungen des Astronomischen Rechen-Instituts Heidelberg, Nr. 22, p. 74-5
  5. ^ P. C. Keenan & R. E. Pitts: Revised MK spectral types for G, K, and M stars, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 42, p. 557 (1980)
  6. ^ K. A. Murdoch, J. B. Hearnshaw & M. Clark: A search for substellar companions to southern solar-type stars, Astrophysical Journal, Part 1, vol. 413, no. 1, p. 359 (1993)
  7. ^ L. C. Roberts Jr. : Astrometric and photometric measurements of binary stars with adaptive optics: observations from 2002, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 413, Iss. 2, p. 9 (2011)
  8. ^ J. Dommanget & O. Nys: Catalogue of the components of double and multiple stars (CCDM) first edition, Com. de l'Observ. Royal de Belgique, Vol. 115, p. 1 (1994)
  9. ^ J. Dommanget & O. Nys: Catalogue of the components of double and multiple stars (CCDM) first edition, Com. de l'Observ. Royal de Belgique, Vol. 115, p. 1 (1994)
  10. ^ J. Dommanget & O. Nys: Catalogue of the components of double and multiple stars (CCDM) first edition, Com. de l'Observ. Royal de Belgique, Vol. 115, p. 1 (1994)
  11. ^ J. Dommanget & O. Nys: Catalogue of the components of double and multiple stars (CCDM) first edition, Com. de l'Observ. Royal de Belgique, Vol. 115, p. 1 (1994)