קאי-דין, קיסר וייטנאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קַאי-דִּין
Khải Định
Empereur d'annam Khai-Dinh un costume-trois-pièces.jpg
לידה 8 באוקטובר 1885
הואה, הקיסרות הווייטנאמית, הודו-סין הצרפתית הודו-סין הצרפתיתהודו-סין הצרפתית
פטירה 6 בנובמבר 1925 (בגיל 40)
הואה, הקיסרות הווייטנאמית, הודו-סין הצרפתית הודו-סין הצרפתיתהודו-סין הצרפתית
שם מלא נֵגוֹייְן פּוֹק בְּיוּ דָּאוּ
מדינה הקיסרות הווייטנאמית
מקום קבורה Tomb of Khai Dinh עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
דת בודהיזם
בן או בת זוג Trương Như Thị Tịnh
Hồ Thị Chỉ
Hoang Thi Cuc עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת נֵגוֹייְן
אב דּוֹנְג קָ'אן, קיסר וייטנאם
אם הוּ טִיאֶן
צאצאים באו די עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר וייטנאם ה־12 בשושלת נֵגוֹייְן
6 במאי 19166 בנובמבר 1925
(9 שנים ו־26 שבועות)
חתימה Imperial Standard of Nguyen Dynasty1.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קַאי-דִּיןוייטנאמית: Khải Định, משמעות מילולית: "הצהרת המעלות";‏ 8 באוקטובר 18856 בנובמבר 1925) בשמו הפרטי נֵגוֹייְן פּוֹק בְּיוּ דָּאוּ (Nguyễn Phúc Bửu Đảo), היה קיסר וייטנאם השנים עשר משושלת נֵגוֹייְן אשר משל בין השנים 1916 – 1925. קַאי-דִּין נחשב להיות בין הקיסרים הווייטנאמים הנאמנים ביותר לרשויות השלטון הקולוניאליות הצרפתיות בתקופת הודו-סין הצרפתית. הוא היה הקיסר הווייטנאמי האחרון למשול עד למותו. יורשו, בָּאוּ-דַּאִי, היה הקיסר האחרון של וייטנאם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קַאי-דִּין היה בנו הבכור של הקיסר דּוֹנְג קָ'אן. לאחר כהונתם של הקיסרים תָ'אַנְג-תָּאִי (1889–1907) ודְּוּי-טָאן (1907–1916) מונה קַאי-דִּין לקיסר וייטנאם בידי רשויות השלטון הצרפתיות מכיוון שנחשב לבעל ברית אמין של צרפת, בשונה מקודמיו. הוא האמין כי וייטנאם נחשלת טכנולוגית מכדי לקבוע את ריבונותה בקרב המדינות המודרניות וכי עליה לרכוש הבנה של הציוויליזציה הצרפתית וידע מדעי מערבי לפני שתהיה למדינה ריבונית. הוא הפך לקיסר הווייטנאמי הראשון שביקר באירופה כאשר השתתף בתערוכה קולוניאלית במרסיי בשנת 1922 ודגל בווייטנאם אוטונומית הקשורה לאימפריה הקולוניאלית הצרפתית.

בשנת 1919 הוציא צו קיסרי ששינה את האלפבית הרשמי של השפה הווייטנאמית מכתב סיני לאלפבית לטיני בתוספות שהתאימו אותו לשפה. הכתב הלטיני של הווייטנאמית נותר רשמי בווייטנאם עד היום. שינוי הכתב היה חלק מתהליך המודרניזציה של וייטנאם מכיוון שהאלפבית הלטיני הוא קל ללמידה יותר מהסיני. הגישה הפרו-צרפתית של קַאי-דִּין גונתה על ידי לאומנים וייטנאמים, שהאשימו אותו בבגידה בעמו. שיא ההתנגדות העממית לקַאי-דִּין הגיעה בשנת 1923, כאשר הביע תמיכה בהעלאת המיסים מצד הרשויות הצרפתיות על האוכלוסייה האיכרית של וייטנאם. נוסף על כך, קַאי-דִּין הורה על סדרת מעצרים של פעילים לאומניים וייטנאמים שהתנגדו לממשל הצרפתי הקיים. בשנת 1925 נפטר קַאי-דִּין בכהונתו ובמקומו מונה בָּאוּ-דַּאִי, קיסר וייטנאם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]