קאלימאכוס (פולימארכוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קאלימאכוס, (ביוונית: Καλλίμαχος;[1] המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא אתונאי, שפיקד על הכוחות האתונאים בקרב מרתון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 490 לפנה"ס נחת כוח פרסי תחת פיקודם של דאטיס וארטפרנס במפרץ מרתון במטרה להעניש את העיר אתונה שתמכה במרד האיוני. האתונאים מינו את קאלימאכוס ל"פולימארכוס" (אנ')‏ (ביוונית: πολέμαρχος,[2] מושל לימי מלחמה) והוא יצא עם 10,000 לוחמים לעצור את הפרסים. יחד עמו חלקו את הפיקוד עוד 10 סטרטגוס ביניהם מילטיאדס, תמיסטוקלס, ואריסטידס. פלטיאה הקטנה שלחה לעזרת אתונה עוד 1,000 לוחמים.

הצבא היווני חנה על צלע הר ליד המחנה הפרסי שחנה במישור. הפרסים היססו לתקוף את האתונאים כיוון שצלע ההר לא הייתה נוחה עבור הקשתים והפרשים שלהם. והאתונאים היססו לתקוף את הפרסים כיוון שהמישור היה נוח לפרשי האויב. באחד הימים התכנסו 11 המפקדים כדי להחליט מה לעשות, 5 תמכו בעמדתו של מילטיאדס שסבר שיש לתקוף, בעוד 5 אחרים גרסו שאין לעזוב את העמדה הנוחה. קאלימאכוס היה היחיד שעדיין לא הצביע, הרודוטוס מספר שמילטיאדס פנה אליו במילים הבאות:[3]

בך הדבר תלוי קאלימאכוס, אם יהיו האתונאים עבדים או אם תזכה בהבטיחך להם את החירות בתהילת נצח, אשר כזאת לא השאירו גם הארמודיוס ואריסטוגיטון. שכן מאז היו האתונאים לעם עוד לא ריחפה עליהם סכנה כסכנה המאיימת עליהם עתה, אם ירכינו ראשם לפני בני מדי אלה, אין צורך לספר מה ירבה הסבל שיפול בחלקם, ואולם אם תהיה יד אתונה על העליונה במערכה זו, הרי שסופה להפוך לעיר הראשונה במעלה ביוון. והנה איך אפשר הדבר הזה ואיך בידך להכריע בעניינים אלה, אומר עתה מיד: בהיותנו אנחנו עשרה מצביאים, נעשו דעותינו שקולות, מהם מצווים להלחם, מהם לא. ועתה, אם לא נאסור מיד קרב על האויב, תביא איזו מזימה רעה לפרוד בין האתונאים, ובוגדים יסגירו את העיר לבני מדי ואולם אם נצא לקרב עמם, הרי בטרם יגבר רקב-הבגידה באתונה, ובתנאי שהאלים לא יאירו פניהם לצד אחד בלבד, נצא אנו מן הקרב וידנו על העליונה. אם כן כל זה בידך ותלוי בך. אם תסכים עתה לדעתי, ארצנו תהיה חפשיה והעיר הראשונה בין אלה אשר בארץ יוון. אולם אם תחזיק בדעת אלה המתנגדים לקרב, יבוא ההפך מכל הטובות שמניתי אני.

קאלימאכוס הושפע מאוד מנאום נרגש זה והצביע בעד דעתו של מילטיאדס. לפיכך הוחלט לצאת לקרב שנודע כקרב מרתון, האתונאים ניצחו ניצחון מוחץ על אף נחיתותם המספרית, אם כי קאלימאכוס שפיקד על האגף הימני היוקרתי מת בקרב בעת שהאתונאים ניסו להשתלט על הספינות של הפרסים.[4]

האתונאים בנו לזכרו פסל בגובה 4.68 של האלה ניקה. הפסל התגלה מחדש, שוחזר, והוצג לציבור במוזיאון האקרופוליס באתונה בשנת 2010.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
  • כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. ירושלים, ראובן מס, תרצ"ה. העתק דיגיטלי באתר "דעת".
  • משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת מאגנס, תשס"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרב מרתון עד קרב מצדה, באתר דעת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגיית השם ביוונית: קלימכוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
  2. ^ הגיית השם ביוונית: פּולימרכוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
  3. ^ הרודוטוס, ספר שישי, 109.
  4. ^ הרודוטוס, ספר שישי, 114.
  5. ^ כתבה ביוונית