קארוזו הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארוזו הגדול
The Great Caruso
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ריצ'רד ת'ורפ עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ו פסטרנק עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ויליאם לודוויג
עריכה ג'ין רוג'ריו
שחקנים ראשיים מריו לנצה
אן בליית'
מוזיקה ג'וני גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'וזף רוטנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 16 באפריל 1951
משך הקרנה 109 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט מוזיקלי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,853,000 דולר
הכנסות 9,269,000 דולר
פרסים פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר (Douglas Shearer) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קארוזו הגדולאנגלית: The Great Caruso) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1951 בבימויו של ריצ'רד ת'ורפ, עם מריו לנצה ואן בליית' בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב בהשראת הביוגרפיה של זמר הטנור הידוע אנריקו קארוזו מאת אשתו דורותי אבל ברובו הוא בדיוני.

לנצה שר בסרט שירים איטלקיים וכן אריות מאופרות של ג'וזפה ורדי, פוצ'יני, דוניצטי, ליאונקוואלו, רוסיני, דוניצטי, פון פלוטו, מסקאני ועוד.

הסרט זכה בפרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר והיה מועמד לפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר ולפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר. כן היה מועמד לרשימת הסרטים המוזיקליים הגדולים ביותר.

הסרט היה הצלחה מסחרית ואמנותית גדולה והיה שיא בקריירה של לנצה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

25 בפברואר 1873, יום רגיל בעיר נפולי כשהווזוב נשקף מרחוק. ביום זה נולד ילד למשפחת קארוזו שנקרא אנריקו. כבר בהיותו ילד גילה כישרון זמרה במקהלת הכנסייה. אמו טיפחה אותו וגם כאשר הייתה על ערש דוויי היא בקשה ממנו לא להיות לידה אלא להשתתף בתהלוכת הכנסייה.

עברו שנים, אנריקו מתפרנס משירה בבתי קפה וקיבוץ מטבעות. הוא רוצה להתחתן עם חברתו מוזט אבל אביה סוחר הקמח מכריח אותו לעבוד בעסק שלו.

פעם אחת הוא נפגש חבר במועדון ומתחיל לשיר את "לה דנצה" של רוסיני לקול תשואות הקהל. אלפרדו, זמר בתיאטרון סן קרלו מתרשם מקולו ומשיג לו משרת זמר במהלה, ומשם מתפתח אנריקו עד שהגיע לתפקידים ראשיים והתפרסם. משם הוא מגיע ללה סקאלה. כעת הוא רוצה לשאת את חברתו, אך מתברר שהיא כבר נשואה.

אנריקו חותם חוזה עם קובנט גארדן ומופיע בתפקיד ראשי בריגולטו עם זמרת הסופרן מריה סלקה (ג'רמינה נובוטנה) שלא סובלת אותו. הוא נפגש עם אלפרדו שאיבד את קולו והוא מובטל, וממנה אותו לאמרגנו.

הם מקבלים הזמנה ל מטרופוליטן בניו יורק שם נפגש קארוזו עם זמרת הסופרן לואיז הגאר (דורותי קירסטן), והם מתקבלים בתשואות בשירתם באופרה אאידה.

פארק בנג'מין (אנ') (קרל בנטון ריד) הוא הפטרון הראשי של בית האופרה, והוא מתעב את קארוזו בגלל מוצאו ונימוסיו המחוספסים. קארוזו בן ה-45 מתאהב בדורותי בנג'מין אן בליית'), בתו הצעירה של פארק בנג'מין למורת רוחו של אביה.

בינתיים יוצא קארוזו למסע ברחבי אירופה ואמריקה. כשהוא חוזר, עדיין מחכה לו דורותי (דורה) בת ה-25. הוא קובע אתה פגישה אך אלפרדו אומר לו שהוא צריך לשיר בקתדרלה. קארוזו אומר כי לא הוא שולט בקול אלא הקול שולט בו, והולך לשיר עם ילדי הכנסייה את אווה מריה לפי מנגינה של גונו - באך.

לבסוף הם מתחתנים למרות שאביה אוסר עליה.

בעת ביצוע לוצ'יה די למרמור מגיעה ידיעת שנולדה לו בת ומתפשטת במהירות לזמרים מקהלה והקהל וכולם מריעים לו בסוף.

בריאותו של אנריקו מתערערת. הוא חש במחנק בגרונו ומטפל בעצמו בספריי של אתר.

בסוף הופעה באופרה "מרתה" של פלוטו הוא מתמוטט. בסוף רואים אנשים שחולקים לו כבוד ליד פסלו, במבואה של המטרופוליטן אופרה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
מריו לנצה אנריקו קארוזו
אן בליית' דורה בנג'מין/קארוזו אשתו של קארוזו
ג'רמילה נובוטנה מריה סלקה זמרת סופרן
לודוויג דונט אלפרדו בראצי זמר
דורותי קירסטן לואיז הגאר זמרת סופרן
קרל בנטון רייד פארק בנג'מין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]