קארל נהאמר
 | |||||||||||||||
| לידה |
18 באוקטובר 1972 (בן 52) וינה  | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 אוסטריה | ||||||||||||||
| השכלה |
| ||||||||||||||
| עיסוק | פוליטיקה | ||||||||||||||
| מפלגה | מפלגת העם האוסטרית | ||||||||||||||
| דת | נצרות קתולית | ||||||||||||||
| בן או בת זוג |
Katharina Nehammer | ||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
קארל נהאמר (בגרמנית: Karl Nehammer; נולד ב-18 באוקטובר 1972) הוא פוליטיקאי אוסטרי ממפלגת העם האוסטרית (ÖVP) אשר כיהן כקנצלר אוסטריה מ־6 בדצמבר 2021 עד 10 בינואר 2025. כיהן גם כשר הפנים האוסטרי מ-2020 עד 2021, כמזכיר כללי של מפלגת העם מ-2018 עד 2020, והיה חבר במועצה הלאומית מ-2017 עד 2020.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהאמר גדל בווינה, וסיים את לימודיו ב-1992. את שירותו בצבא אוסטריה סיים ב-1997 עת השתחרר כאובר-לויטננט (סגן). לאחר מכן עבד כמאמן הדרכה לקציני מידע במשרד הפדרלי להגנה לאומית וכמאמן לתקשורת אסטרטגית עבור מוסדות שונים ובהם המכון לקידום מקצוע (BFI) והאקדמיה הפוליטית של מפלגת העם האוסטרית. בשנת 2012 סיים קורס אוניברסיטאי בן שנתיים בתקשורת פוליטית באוניברסיטת דנובה קרמס וסיים תואר שני.[2]
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהאמר הפך לפעיל במפלגת העם האוסטרית לאחר שחרור מהצבא, והיה בעל תפקידים שונים במפלגה החל מ-2007. באוקטובר 2015 התמנה לסגן מזכ"ל של הסתדרות העובדים של מפלגת העם. בבחירות הפדרליות של 2017 נבחר לפרלמנט כנציג וינה, ובנובמבר אותה השנה הפך לסגן ראש הסיעה בפרלמנט.
בבחירות ב־2019 היה מקום 5 ברשימת מפלגת העם במחוז וינה ומקום 11 ברשימה הפדרלית.
שר הפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהאמר הושבע כשר הפנים ב-7 בינואר 2020 בממשלת סבסטיאן קורץ השנייה. במהלך כהונתו, התרחש פיגוע הירי בווינה (2020).[3] הוא היה אחד משלושה מנהלי משברים ציבוריים במהלך מגפת הקורונה באוסטריה שהוביל את מדיניות אכיפת הסגרים וההגבלות. הוא נחשב לתומך נלהב של מדיניות הפליטים של סבסטיאן קורץ.
נהאמר הוביל את תגובת הממשלה בעקבות הפיגוע בווינה בשנת 2020. הוא תיאר את התוקף כ"טרוריסט אסלאמיסטי" ואוהד המדינה האסלאמית והודה ששירותי הביון שהוא אחראי להם לא הצליחו להעביר מידע שיכול היה למנוע את הפיגוע. אשתו וילדיו של נהאמר קיבלו הגנה משטרתית כתוצאה מאיומי רצח שהתקבלו לאחר הפיגוע. כלקח מכשלי המודיעין הוא הורה לפרק את המשרד הפדרלי להגנת החוקה ומלחמה בטרור ולהקים במקומו את המינהל לביטחון המדינה ושירותי מודיעין. בנובמבר 2021 ערך ביקור רשמי בישראל.[4]
קנצלר אוסטריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 בדצמבר 2021 קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ הודיע כי יתפטר מכל תפקידיו ויפרוש מחייו הפוליטיים.[5] זמן קצר לאחר מכן, ממלא מקום הקנצלר אלכסנדר שלנברג הודיע כי יתפטר מתפקידו לטובת מי שיבחר למנהיג ה-ÖVP החדש.
ב-3 בדצמבר מונה נהאמר פה אחד כמנהיג מפלגת העם על ידי ועדת המפלגה הפדרלית ומתוקף זאת הוצע לתפקיד קנצלר. הוא הושבע על ידי הנשיא אלכסנדר ואן דר בלן ב-6 בדצמבר.[6] באמצע יולי 2022 הגיע לביקור בישראל בראש משלחת שרים, ביקורו השני בארץ והראשון בתור קנצלר. במהלכו, ביקר שוב ביד ושם.[7] במהלך מלחמת חרבות ברזל, הביע תמיכה בישראל כמה פעמים וביקר בה לאחר טבח שבעה באוקטובר.[8][9][10]
במהלך כהונתו עוגנה בחוקה הזכות להשתמש בכסף מזומן.[11] בהנהגתו של נהאמר, ממשלת אוסטריה יישמה בשנת 2022 חבילת צעדים בשווי שישה מיליארד יורו שמטרתה לרכך את המכה למשקי הבית בשל עליית יוקר המחיה במדינה.[12]
ב-8 בדצמבר 2022 היה נהאמר האדריכל של הווטו נגד צירוף בולגריה ורומניה לאזור שנגן ב-1 בינואר בשנה שלאחר מכן. הדבר גרם לזעם ברומניה, שהפחיתה באופן דרסטי את היחסים הבילטרליים עם אוסטריה כתוצאה מכך. נכון לנובמבר 2024, בולגריה ורומניה אינן חלק מלא מאזור שנגן.[13][14] בראיון לעיתון הגרמני די ולט בספטמבר 2023, נהאמר הביע התנגדות לצירוף טורקיה לאיחוד האירופי ולפיתוח תפיסה חדשה במסגרת היחסים בין האיחוד האירופי לטורקיה.[14]
בבחירות שנערכו ב-29 בספטמבר 2024, מפלגת העם האוסטרית הגיעה למקום השני לאחר מפלגת החירות האוסטרית. עם זאת, אף מפלגה בפרלמנט לא הסכימה להקים קואליציה עמה, מה שהוביל לכך שנהאמר התבקש על ידי הנשיא להקים ממשלה חדשה ב-22 באוקטובר.[15] ב-4 בינואר 2025 הודיע נהאמר כי יתפטר, לאחר קריסת המשא ומתן להרכבת קואליציה.[16]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהאמר נשוי לקתרינה ויש להם שני ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קארל נהאמר
קארל נהאמר, ברשת החברתית פייסבוק
קארל נהאמר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קארל נהאמר, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Karl Nehammer, MSc". National Council (בגרמנית). נבדק ב-3 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Karl Nehammer, MSc". Meine Abgeordneten (בגרמנית). נבדק ב-8 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שר הפנים האוסטרי: מתנהל מצוד אחר המחבלים, הם חמושים ומסוכנים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2020
- ^ אלון חכמון, השר לביטחון הפנים בר-לב חתם על מסמך הצהרת כוונות עם מקבילו האוסטרי, באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2021
- ^ סוף הדרך של "ילד הפלא": קנצלר אוסטריה לשעבר קורץ פורש מהפוליטיקה, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2021
- ^
השלישי בתוך חודשיים: קנצלר חדש נכנס לתפקידו באוסטריה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2021
- ^ Yossi Lempkowicz, Austrian Chancellor Karl Nehammer visits Yad Vashem, EJP, 2022-07-12 (באנגלית)
- ^ https://www.haaretz.com/israel-news/2023-10-25/ty-article/.premium/visiting-israel-leaders-of-czech-republic-austria-pledge-solidarity-against-hamas/0000018b-6763-d979-a3bb-ef77992a0000
- ^ https://www.euractiv.com/section/global-europe/news/eu-agrees-to-call-for-pauses-for-humanitarian-needs-in-gaza-proposes-peace-conference/
- ^ Why is the EU silent on South Africa's genocide case against Israel?, euronews, 2024-01-12 (באנגלית)
- ^ אסף אוני, ללא הגבלת זמן: אוסטריה תעגן בחוקה את הזכות לשימוש במזומן, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2023
- ^ https://www.reuters.com/markets/europe/austria-announces-6-bln-euro-package-address-cost-of-living-crisis-2022-06-14/
- ^ Backlash Over Schengen Veto, Visegrad Insight, 2022-12-08 (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 Österreich: Kanzler Nehammer für Ende der EU-Beitrittsgespräche mit der Türkei - WELT, DIE WELT (בגרמנית)
- ^ Austria's conservatives to form government after far right is shunned, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
- ^ The Austrian Chancellor Karl Nehammer will resign after talks on forming a government collapsed, euronews, 2025-01-04 (באנגלית)
 הקנצלרים של אוסטריה
| |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרל רנר | מיכאל מאייר | יוהאן שובר | ואלטר ברייסקי | יוהאן שובר | איגנץ זייפל | ||||
| 1918–1920 | 1920–1921 | 1921–1922 | 26–27 בינואר 1922 | ינואר–מאי 1922 | 1922–1924 | ||||
| רודולף רמק | איגנץ זייפל | ארנסט שטררוביץ' | יוהאן שובר | קרל ואוגוין | אוטו אנדר | ||||
| 1924–1926 | 1926–1929 | מאי–ספטמבר 1929 | 1929–1930 | ספטמבר–דצמבר 1930 | 1930–1931 | ||||
| קרל בורש | אנגלברט דולפוס | קורט שושניג | ארתור זייס-אינקווארט | קרל רנר | לאופולד פיגל | ||||
| 1931–1932 | 1932–1934 | 1934–1938 | 11–13 במרץ 1938 | אפריל–דצמבר 1945 | 1945–1953 | ||||
| יוליוס ראב | אלפונס גורבך | יוזף קלאוס | ברונו קרייסקי | פרד זינובאץ | פרנץ ורניצקי | ||||
| 1953–1961 | 1961–1964 | 1964–1970 | 1970–1983 | 1983–1986 | 1986–1997 | ||||
| ויקטור קלימה | וולפגנג שיסל | אלפרד גוזנבאואר | ורנר פיימן | ריינהולד מיטרלהנר | כריסטיאן קרן | ||||
| 1997–2000 | 2000–2007 | 2007–2008 | 2008–2016 | 9–17 במאי 2016 | 2016–2017 | ||||
| סבסטיאן קורץ | בריגיטה בירליין | סבסטיאן קורץ | אלכסנדר שלנברג | קארל נהאמר | אלכסנדר שלנברג | ||||
| 2017–2019 | 2019–2020 | 2020–2021 | אוקטובר–דצמבר 2021 | 2021–2025 | ינואר–מרץ 2025 | ||||
| כריסטיאן שטוקר | |||||||||
| 2025 ואילך | |||||||||