קארל פריטש
 | |
| לידה |
10 ביולי 1903 Mokřiny, צ'כיה  |
|---|---|
| נעדר |
2 במאי 1945 (בגיל 41) ברלין, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
גרמניה, הרייך הגרמני |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
קארל פריטש (בגרמנית: Karl Fritzsch; 10 ביולי 1903 – נעדר מיום 2 במאי 1945) היה קצין וסגן מפקד מחנה ריכוז גרמני בדרגת אס-אס האופטשטורמפיהרר, הראשון שהציע וערך ניסויים בגז ציקלון בה לצורך רצח המוני.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארל פריטש נולד לאב מרכיב תנורים בבוהמיה, ומאחר ומשפחתו הייתה צריכה לנדוד ממקום למקום כדי למצוא פרנסה, הוא מעולם לא זכה להשכלה נאותה. במשך מספר שנים עבד על ספינות שנעו בנהר הדנובה. בשנת 1928 נישא לפרנציסקה שטיך. לזוג נולדו שלושה ילדים, ובהמשך התגרשו.
בשורות הנאצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1930 הצטרף לשורות המפלגה הנאצית (חבר מספר 261,135) ולאס אס (חבר מספר 7,287). הוא ביקש להתקדם בסולם הדרגות של האס אס ושירת במחנה דכאו בשנת 1934.
במאי 1940 היה לקצין הראשון שקיבל דרגת "שוצהפטלאגרפיהרר" (בגרמנית: מפקח מחנה), והחל לשרת במחנה אושוויץ בכפיפות לרודולף הס. שם בנה לעצמו במהרה מוניטין של אימת המחנה. יחד עם הס, היה אחראי על סלקציה של אסירים שיומתו מרעב כעונש על בריחה של אסיר אחר. האסירים הנבחרים ננעלו בתא במרתף הבונקר (שהיה בכלא המחנה בלוק 11 או בלוק 13) עד למותם מהרעבה.
ב-29 ביולי 1941, ספירת האסירים העלתה שכמה אסירים חסרים, ופריטש החליט להעניש עשרה אסירים במוות ברעב. עונשו של אחד מהאסירים, פראנצ'ישק גאיובניצ'ק, הומתק לאחר שהכומר הפרנציסקני מקסימיליאן קולבה הסכים לקחת את מקומו. לאחר יותר משבועיים של הרעבה, נותרו בחיים ארבעה אסירים וקולבה ביניהם. הנאצים רצחו אותם בזריקת פנול. יוחנן פאולוס השני הכריז על קולבה כקדוש בשנת 1982.
פריטש חיבב גם עינויים פסיכולוגיים. ניצול מאושוויץ סיפר על חג המולד הראשון שחגג מאחורי גדרות התיל במחנה, ב-24 בדצמבר 1940, בו התרחש אירוע נורא. "הנאצים העמידו עץ חג מולד, עם אורות חשמליים, ברחבת המסדרים. מתחת לעץ הם הניחו את גופותיהם של האסירים שמתו בזמן שעבדו או קפאו למוות במסדר. לאגרפיהרר קארל פריטש התייחס לגופות בבסיס העץ כ'מתנה' עבור האסירים החיים, ואסר על שירת מזמורי חג מולד פולניים". לדברי הס, היה זה פריטש שהגה לראשונה את הרעיון להשתמש בגז ציקלון בה למטרת רצח המוני. בזמן שהס לא נכח במחנה בסוף אוגוסט 1941, פריטש בדק את השפעתו של הגז על שבויי מלחמה סובייטים, שנכלאו בתאי מרתף בבונקר לצורך הניסוי. בימים שלאחר מכן פריטש חזר על הניסויים בגז על קורבנות נוספים בנוכחותו של הס. כך נהגתה שיטת הרצח ההמוני שפעלה באושוויץ ובמחנות אחרים מאז.
ב-15 בינואר 1942, פריטש הועבר למחנה הריכוז פלוסנבירג בתור מפקח מחנה. מתחילת חודש אוגוסט עד אוקטובר 1942 הוא מילא את מקומו של מפקד המחנה.
באוקטובר 1943 נעצר עקב חקירה פנימית של האס אס בנוגע לשחיתות. בית משפט של האס אס האשים אותו ברצח. כעונש הוא נשלח לחזית כלוחם פאנצרגרנדיר.
היעלמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוענים שהוא נפל במערכה של הקרב על ברלין, אך בפועל לא ידוע מה עלה בגורלו. מקורות סובייטיים טוענים שסוכנות הביון הבריטית, MI6, לכדה אותו בנורווגיה.
בספר זיכרונותיו של צ'ארלס ארנולד בייקר, ששירת ב-MI6, הוא מספר על לכידתו של פריטש באוסלו: "תפסנו, למשל, את סגן מפקד אושוויץ, אדם ננסי קטן בשם פריטש, שבאופן טבעי מסרנו לחזקת שומר יהודי - עם הוראות מפורשות שלא לפגוע בו, כמובן".
