קאת (צמח)
| מצב שימור | |
|---|---|
|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קלסטראים |
| משפחה: | קלסטריים |
| סוג: | Catha |
| מין: | קאת נאכלת |
| שם מדעי | |
אנדליכר, 1841 | |

קאת נאכלת (שם מדעי: Catha edulis) ובשמה הערבי אלקאת (القات) או בקצרה קאת (قات) ובישראל גת[2], היא צמח ממשפחת הקלסטריים שאזור תפוצתו המקורית היא בדרום-מזרח אפריקה ובמזרח אפריקה (בעיקר באתיופיה) ובחצי האי ערב (בעיקר בתימן ועומאן). יצואנית הקאת הגדולה ביותר היא אתיופיה. העלים משמשים ללעיסה הממצה את החומרים הפעילים בעלים, קאתין (אנג') (D-norpseudoephedrine) וקאתינון (β-ketoamphetamine), המשפיעים על מצב הרוח.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם הוא בערבית – القات – אל-קאת (בתעתיק מדויק: אלקאת).
שם החומרים הפעילים בצמח (קאתין וקאתינון) וכן שמו המדעי, מקורם בשם הערבי, אלקאת.
בחלק מהדיאלקטים של הערבית המדוברת, בעיקר במרכז וצפון תימן כמו באזור צנעא, סעדה וד'מאר נהגית הקו"ף כגימ"ל סותמת, ומכאן ההגייה הרווחת של הצמח בעברית כגת[דרוש מקור].
בקרן אפריקה, באתיופיה ובסומליה, הצמח נקרא צ'את, במזרח אפריקה – מירה, באוגנדה – מוסיטאט ובסוואהילית – מלונגה. שמות נוספים באפריקה ובאסיה: Tohat, Catha, Gat, Ciad, Tschat, Mustsawari.
לדעת הרב יצחק רצאבי, השם "קאת" מצוי בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל בבראשית כ"ב ג' ("ויבקע עצי עולה"): ”וקטע קיסין דקיתא ותאנתא ודקלא דחזיין לעלתא”. לדעת אחד מחכמי תימן שכתב את פירוש המרגלית על מדרש הגדול בשנת 1580, הקאת הוא ה"קניא" שנזכר בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף נ"ו, עמוד ב').
לעיסת הקאת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעיסת עלי הצמח נחשבת במדינות רבות כפעילות חברתית ונלווית לרוב למסיבות רעים או למפגשי אחר הצהרים או ערב. נהוג ללעוס את העלים הצעירים בזה אחר זה, וכל עלה המוכנס לפה יוצר אט אט בליטה בצד הפה שבו נלעס הקאת, בליטה ההולכת ותופחת על פי אורך זמן הישיבה. המיץ המר ממוצה אט אט תוך כדי הלעיסה, שיכולה להימשך עד מספר שעות. בדומה ללעיסת עלי טבק או קוקה, גם עלי הקאת מוצאים דרכם אל מחוץ לפה ולא נבלעים. פעולה זאת אף זכתה לכינוי: "לכזן" ("לאחסן", מכיוון שלא בולעים את העלים. בתעתיק מדויק: לח'זן), ומסיבה בה נעשית לעיסה בחברותא מכונה "תכזינה" (אחסנה. בתעתיק מדויק: תח'זין או תח'זינה)[3].
עלי הקאת הצעירים מכילים את החומרים הפעילים קאתין (Cathine) וקאתינון, אלקלואידים הקרובים למשפחת האמפטמינים ונחשבים לסמים פסיכואקטיביים בדרגה בינונית-קלה. השפעת החומרים הפעילים משתנה על פי הכמות, אורך זמן צריכת הקאת, והיא גם משתנה מלועס ללועס. יש מי שחשים בשעת הלעיסה תחושה של עליזות ושמחה, ויש מי שצריכת הקאת גורמת לו לתחושת אופוריה קלה, התרגשות, ערנות מוגברת, כושר ריכוז, ביטחון עצמי, ידידותיות, שביעות רצון, השראה מוגברת ועידוד הדיבור[דרוש מקור].
צמח הקאת מכיל חומרים רבים ולכן אינו קל למחקר. ממה שידוע הצמח בטוח ללעיסה וללא נזקים בריאותיים, למי שאינו לועס באופן יומיומי כמויות משמעותיות. מי שכן לועס עשרות שנים באופן יומיומי – מומלץ לבדוק את בריאות הפה והלב. כמו כן התגלו מקרים של תלות פסיכולוגית. לא נמצאה התמכרות פיזיולוגית. ככלל, השפעת הקאת אינדיבידואלית. אנשים שונים שילעסו את אותה הכמות יגיבו באופן שונה. נמצא כי הלעיסה משפיעה לרעה על הנהיגה אצל חלק מהנהגים ואצל אחרים – כלל לא[דרוש מקור].
מחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת הרפואי The Lancet, בראשות פרופ' דייוויד נאט, דורג הגת במקום ה-15 מתוך 20 חומרים, עם ציון נזק כולל של 9 מתוך 100. הנזקים כוללים השפעות פסיכואקטיביות מתונות, פוטנציאל התמכרות בינוני ונזקים בריאותיים פחות חמורים בהשוואה למרבית הסמים אחרים ברשימה[4].
מאפיינים וזנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם שני זנים עיקריים של קאת: האדום והלבן. שיח הקאת הוא ירוק-עד ועשוי להגיע לגובה של 3 מטר. הצמח דורש השקיה מרובה וכמעט שאינו פגיע למזיקים ולמחלות, למעט קימחון, אקריות ותריפס.
ערך תזונתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקאת משופע ברזל (פי 18 מברוקולי), ויטמין סי, סידן (פי 6 מברוקולי), בטא קרוטן (פי 9 מברוקולי) ועוד בדומה לירקות העליים, אך משום שפעולת ה"כיזון" אינה כוללת בליעה, לא ברור כמה מהמרכיבים הללו נכנסים פנימה אל גוף האדם.
ברפואה העממית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקאת נודעו סגולות רפואיות ויש משתמשים בו לדיכוי תיאבון במקרי השמנת יתר, המרצת מחזור הדם, הורדת רמת הסוכר והשומנים בדם (לא לסכרתיים), סיוע לדרכי הנשימה ("מייבש", במקרים של שפעות וקצרת).
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
מסחר והגבלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל נוכחות הקאתינון בצמח הקאת, הוא אסור למסחר בארצות הברית, בגרמניה, בבריטניה[5] בחלק ממדינות אירופה ובמצרים. הוא מותר לשימוש ברוב מדינות האיחוד האירופי ובחלק ממדינות ערב.
בישראל לא הייתה הגבלה על צמח הקאת עד שבפיצוציות החלו להימכר גלולות סינתטיות בשם "חגיגת". ה"חגיגת" הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו. בעקבות כך התקיים דיון בכנסת ולפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד. נכון ל-2011, מגודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים ולפיצוציות[6].
קיימת הערכה כי לפחות חצי מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת בצוותא, בדרך כלל בשעות אחר הצהרים, ללעיסת קאת. בעבר נעשו ניסיונות מטעם גורמים בממשל להניא את האזרחים מהמשך קיום מנהג ה"כיזון", אך ללא כל הצלחה[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל המזרח התיכון | |||
| פורטל מזון | |||
קאת, באתר ITIS (באנגלית)
קאת, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
קאת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- קאת, באתר Tropicos (באנגלית)
קאת, באתר GBIF (באנגלית)- קאת, באתר The Plant List (באנגלית)
קאת, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
קאת, באתר iNaturalist (באנגלית)
- קאת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ד"ר איתי גל, "סיגריות ואלכוהול מסוכנים יותר מאקסטזי ו-LSD", באתר ynet, 24 במרץ 2007
- ליאור אוחנה, איריס ליפשיץ קליגר, כך הפכה ישראל לספקית גת למסיבות באירופה, באתר ידיעות אחרונות, 30 במרץ 2019
- הודעת הסמים המסוכנים (שינוי תוספת ראשונה לפקודה), התשס"ה-2004 - פרוטוקול ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא נזקי ה"חגיגת"
- קירסטי הורסי, כימיקלים מעלי קאת יכולים לתרום לפוריות, באתר ivf.net, 24 ביוני 2004 (באנגלית) - על כך שלעיסת קאת מחזקת את הזרעונים בשלב האחרון
- מסמך של האו"ם, בנושא קאת וסמים אחרים (באנגלית)
- על הצמח, באתר הבוטנאים "אקס-פלנטה" (באנגלית)
- ?Harmless habit or dangerous drug - כתבה של BBC News על האפשרות לאסור על השימוש בקאת בבריטניה (באנגלית)
- Khat - מתוך אתר הרשות האמריקאית למלחמה בסמים
- גאת/קאת, מתוך אתר "גאמנון"
- סרטון של ה-BBC על הקאת באתיופיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ קאת באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ↑ אבשלום מזרחי, מור ולבונה אורחות חיים, בריאות ורפואה במשכנות יהודי תימן, הוצאת פוקוס, ר"ג 2007, עמ' 442: "על צמח הקאת, שמו בלטינית Catha edulis. בתימן הוא נקרא קאת (יש הכותבים גאת או גת ואין זה מדויק)"
- ↑ מקור המילה "תכזינה" במילה הערבית שפרושה "מחסן", שכן בזמן לעיסת הקאת "מאחסנים" אותו בצידי הפה
- ↑ David J. Nutt, Leslie A. King, Lawrence D. Phillips, Drug harms in the UK: a multicriteria decision analysis, The Lancet 376, 2010-11-06, עמ' 1558–1565 doi: 10.1016/S0140-6736(10)61462-6
- ↑ חדשות 2, בריטניה הוציאה את הגת אל מחוץ לחוק, באתר מאקו, 24 ביוני 2014
- ↑ שדה וירק - עיתון ארגון מגדלי ירקות, גיליון 230, מרץ 2011
- ↑ אפרים יעקב, תימנה מבוא לארץ החוגריה, הוצאת "חדרי תימן", ישראל 1995, עמ' 115
