קבוצת מערב אירופה ואחרות
קבוצת מדינות מערב אירופה ומדינות אחרות (באנגלית: Western European and Other States Group או WEOG), היא אחת מחמש הקבוצות האזוריות של האומות המאוחדות, והיא מורכבת מ-28 מדינות בעיקר ממערב אירופה, אך גם מאוקיאניה, צפון אמריקה ומערב אסיה.
הקבוצה היא קבוצת דיונים לא מחייבת, בה נדונים נושאים הנוגעים לעניינים אזוריים ובינלאומיים. בנוסף, הקבוצה פועלת להקצאת תפקידים בגופי האו"ם על ידי העמדת מועמדים מהאזור.
בניגוד לרוב הקבוצות האזוריות האחרות, WEOG היא יוצאת דופן, מכיוון שגאוגרפיה איננה הגורם המגדיר היחיד לחברות בה. במקום זאת, החברות מבוססת על מכנה גאו-פוליטית משותף, כלומר המדינות החברות שלה חולקות מכנה משותף מערבי-דמוקרטי. לדוגמה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד חברות ב-WEOG אף על פי שאינן קרובות גאוגרפית למערב אירופה, אלא הן בעלות מאפיינים תרבותיים ופוליטיים משותפים עם מדינות מערב אירופה, בפרט, בריטניה.
חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערב אירופה:
אנדורה
אוסטריה
בלגיה
דנמרק
פינלנד
צרפת
גרמניה
יוון
איסלנד
אירלנד
איטליה
ליכטנשטיין
לוקסמבורג
מלטה
מונקו
הולנד
נורווגיה
פורטוגל
סן מרינו
ספרד
שוודיה
שווייץ
הממלכה המאוחדת
אוקיאניה:
צפון אמריקה:
מערב אסיה:
מדינה משקיפה
ארצות הברית אינה רשמית חברה בשום קבוצה אזורית, אלא משתתפת בפגישות של WEOG כמשקיפה, ונחשבת כחברה בקבוצה לצורכי בחירות מועמדים למוסדות האו"ם.
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד שמדינת ישראל ממוקמת גאוגרפית במערב אסיה, ישראל נחסמה מלהצטרף לקבוצת אסיה-פסיפיק על ידי מספר מדינות ערב. מאז הקמת הקבוצות האזוריות באו"ם בראשית שנות ה-60, ישראל לא הייתה מסוגלת להשתתף בהתייעצויות הפוליטיות והמקצועיות במסגרת האומות המאוחדות וסוכנויותיה. היא גם לא הצליחה לבחור את נציגיה למוסדות האו"ם בשל העובדה שהיא לא הייתה חלק מאף קבוצה אזורית.
במאי 2000, מדינת ישראל הפכה לחברה זמנית ב-WEOG בסניף ניו יורק של האו"ם, מה שאיפשר לה להציע מועמדים לבחירות לגופים שונים של האו"ם[1]. עם זאת, חברות זמנית זו עדיין מנעה מישראל להשתתף בפעילות במשרדי האו"ם בז'נבה, בניירובי, ברומא ובווינה. ב-30 באפריל 2004 העביר בית הנבחרים של ארצות הברית החלטה הקוראת לשלב את ישראל באופן מלא ב-WEOG, והדבר הושג במאי 2004, אז קיבלה ישראל מעמד קבועה בהליכי ה-WOEG בניו יורק.
ב-13 ביוני 2005 נבחר שגרירי ישראל דן גילרמן להיות אחד מ-21 סגני נשיא עצרת האו"ם, כנציג מדינות WEOG. הנציג הישראלי היחיד שקדם לגילרמן בתפקיד סגן נשיא עצרת האו"ם היה אבא אבן בשנת 1952[2]. בספטמבר 2005 הגיש גילרמן בקשה בשם ישראל לחברות במועצת הביטחון של האומות המאוחדות[3].
ב-2008 שימשה שגרירת ישראל באו"ם, גבריאלה שלו, כיושבת הראש התורנית של מדינות WEOG[4].
ביוני 2011 השגריר רון פרושאור ייצג את קבוצת מדינות WEOG בהליכי בחירתו של המזכ"ל באן קי-מון[5].
בנובמבר 2013 התקבלה ישראל להליכי WEOG גם במטה האו"ם בז'נבה, החל מ-1 בינואר 2014.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Crossette, Barbara (1 ביוני 2000). "Israel's Bittersweet Moment: One Step Out of Isolation at U.N." New York Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שלמה שמיר, שגריר ישראל באו"ם, דני גילרמן, נבחר פה אחד לסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם, באתר TheMarker, 13 ביוני 2005
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, האו"ם: ישראל הגישה בקשה לחברות במועצת הביטחון, באתר ynet, 27 בספטמבר 2005
- ^ שלמה שמיר, סערה באו"ם: ניסיון למנוע את נאומה של שגרירת ישראל, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, הופעת בכורה לשגריר החדש בעצרת האו"ם, באתר ynet, 21 ביוני 2011