קבוצת שכולו טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבוצת שכולו טוב
סמליל "שכולו טוב"
פעילות שיקום ושילוב מתמודדי נפש בקהילה.
תחום תעסוקה מוגנת, תעסוקה מעברית
מדינה ישראלישראל  ישראל
משרד ראשי בת שבע 1, לוד
חטיבות
  • סיפור חוזר
  • ערכותי
  • קפה טוב
  • כוורת
  • כלב טוב
  • דנדשה
  • הקונדיטורה
מקום פעילות ארצי
מייסדים עירד אייכלר
יושב ראש עירד אייכלר
מנכ"ל עופר כהן
תאריך הקמה 2005
אתר קבוצת שכולו טוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קבוצת שכולו טוב היא עמותה ישראלית לקידום ושילוב תעסוקתי וחברתי של אנשים עם התמודדויות נפשיות בקהילה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות פנאי, תרבות וחברה במסגרת הקבוצה

העמותה נוסדה בשנת 2005 על ידי היזם החברתי עירד אייכלר. הקבוצה מספקת שירותי שיקום בכל רחבי הארץ לכ-2300 מתמודדים והיא ספק שירותים מוכר של משרד הבריאות ומשרד הביטחון. קבוצת שכולו טוב אינה מקבלת תרומות ואינה נעזרת במתנדבים, ומעודדת את עובדיה השכירים ואת המתמודדים המקבלים שירותים במסגרתה להתנדב ולתרום בעצמם לקהילה באמצעות עשייה חברתית.

פעילויות הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות הקבוצה מתבססות על מיזמים יצרניים, קמעוניים וחברתיים, אשר מהווים אמצעי להשגת מטרת העל של הקבוצה: שיקום תעסוקתי וחברתי, ככלי לקידום מסע ההחלמה האישי של כל מתמודד.

במסגרת הקבוצה פועלים מספר מיזמים ברחבי הארץ.

מפעלים משלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוקולד במפעל בוטיק לייצור שוקולד "קורינט"

במסגרת תחום המפעלים פועלים שמונה מפעלים משלבים המהווים מסגרת תעסוקתית שיקומית בתחום הייצור. המפעלים ממוקמים בחיפה, נתניה, ראש העין, באקה אל-גרבייה, טייבה, ראשון לציון, לוד ובאר שבע ומערך ההפצה שלהם מגיע לכל רחבי ישראל. בין השאר, המפעלים מייצרים: שוקולדים, סבונים, נרות מיוחדים, מוצרי נייר ממוחזר, מארזי ממתקים מעוצבים ומתנות. חלק מן המוצרים מיוצרים בשיתוף פעולה עם יזמים ומעצבים פרטיים.

ערכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוכן של ערכותי בקניון בצפון הארץ

תחום זה מהווה את אחד מערוצי ההפצה המרכזיים של המפעלים, והוא כולל רשת עמדות מכירה של מתנות ערכיות ואיכותיות. הרשת מהווה בסיס להכשרה ואימון בסוגי תמיכה משתנים, בדגש על קידום מיומנויות תקשורת ויחסי אנוש דרך התמחות בעולם הקמעונאי.

קפה טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קפה טוב", אחד ממותגי רשת החנויות של הקבוצה

"קפה טוב" היא רשת בתי קפה הפועלים בקהילה, המאפשרים תהליך של קידום אישי ומקצועי באמצעות התנסות מעשית בעולם התעסוקה, במטרה להוות גשר לתעסוקה בשוק החופשי.

סיפור חוזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת מכירה של "סיפור חוזר"
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיפור חוזר

"סיפור חוזר" הוא מיזם חברתי סביבתי המאפשר הזדמנויות תעסוקתיות דרך מכירת ספרים יד שנייה.

משחק חוזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת מכירה של "משחק חוזר"

"משחק חוזר" הוא מיזם חברתי סביבתי העוסק במיחזור, השמשה ומכירת משחקי קופסה יד שנייה בדוכני מכירה ייעודיים עם דגש סביבתי וחברתי.

Good סטייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום זה עוסק בהכשרה תעסוקתית בתחום הטיפוח והסטיילינג, ובהעלאת תחום זה למודעות, כחלק מההשתלבות התעסוקתית והחברתית בקהילה.

תרבות, בילוי ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יאללה מבלים אחרת", "מבלים פלוס" ו"סווא" הן תוכניות של הקבוצה המבטאות תפיסה חדשה יחסית בתחום תרבות הפנאי והחברה לאוכלוסייה הזכאית לסל שיקום. השירות קיים משנת 2003, מתפרש על פני יישובים רבים וניתן לאלפי משתתפים במגזרים השונים ברחבי הארץ. התוכניות פועלות לקיום מפגשים חברתיים מגוונים, לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית, על מנת להגביר עצמאות חברתית, עשייה מהנה ומשמעותית בשעות הפנאי, השתלבות ומעורבות מלאים בקהילה וחוויה חברתית חיובית באופן נורמטיבי.

הקונדיטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם של 500 מ"ר במפרץ חיפה הכולל מרכז מבקרים, סדנאות וחנות לממכר מאפים ועוגיות בעבודת יד. 180 מתמודדי נפש פועלים במתחם כחלק משיקום תעסוקתי של עמותת "שכולו טוב". המתחם תוכנן על ידי משרד האדריכלים דובינסיקי והוא מורכב מחלל עבודה, חלל לקיום סדנאות וחנות לממכר מאפים ועוגיות[1].

שירותי תעסוקה נתמכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תעסוקה נתמכת בשיקום פסיכיאטרי

מודל התעסוקה הנתמכת בשיקום הפסיכיאטרי הוא מודל מבוסס ראיות שתכליתו לסייע למתמודדים למצוא ולהשתלב באופן מיטבי בעבודות בשוק החופשי. באמצעות מודל זה, ותוך שימוש במודל היחידה המשלבת אשר פותח בקבוצה, לקוחות הקבוצה מקבלים סיוע רציף בתהליך חיפוש ומציאת עבודה בשוק החופשי.

עקרונות הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. נורמטיביות. סביבת עבודה נורמטיבית ככל האפשר במסגרתה לומדים המתמודדים הרגלי עבודה, מיומנויות וכללי התנהגות.
  2. הגדרת והשגת מטרות חיים אישיות. יצירת תהליך שיוביל אל היעד התעסוקתי הרצוי: בחירה- השגה- שמירה, כולל ליווי ושילוב בתעסוקה בשוק החופשי.
  3. עמידה בעקרונות השיקום וההחלמה בבריאות הנפש. שיקום תעסוקתי וחברתי המתבסס על עקרונות ההחלמה - תקווה, זהות חיובית, משמעות ואחריות.
  4. שיתוף. האדם במרכז, מכוון ומוביל את תהליך השינוי של עצמו.
  5. אפשרויות בחירה. מקסום אפשרויות הבחירה, בהתאם לרצונו וצרכיו של כל אדם.

כל התחומים התעסוקתיים של הקבוצה פועלים על פי מודל היחידה המשלבת. מודל מקצועי זה שפותח בקבוצה נועד לסייע למתמודדים להתנייד באופן מיטבי ברצף התעסוקתי תוך תמיכה וליווי קבועים ורציפים. המודל מציע טווח רחב של אפשרויות תעסוקה, אימון והכשרה המתקיימות במקביל, לבחירת המתמודד על פי רצונו, בליווי מקצועי רציף. כל זאת, במטרה לסייע לו להשתלב בהצלחה בעבודה המתאימה לו בשוק החופשי ולהתמיד בה לאורך זמן.

צרכנות חברתית בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה מעודדת צרכנות חברתית באמצעות שיווק ומכירת מתנות המיוצרות על ידי המתמודדים כחלק מתהליכי השיקום וההחלמה שלהם. בין לקוחות הקבוצה ניתן למנות את בנק מזרחי, פלאפון, האוניברסיטה הפתוחה, HP וחברת אואזיס. הקבוצה מתאימה את מוצריה לדרישות הייחודיות של כל לקוח.

מחקר ופיתוח בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה משקיעה במחקר יישומי שמטרתו לשפר באופן מתמיד ושיטתי את שירותי השיקום שהקבוצה מספקת, ומתוך כוונה לחזק את הידע ויישום מבוסס ראיות של תוכניות לקידום השיקום, ההחלמה וההשתלבות החברתית של אנשים עם מוגבלויות על רקע נפשי באופן כללי. במסגרת פעילות יחידת המחקר והפיתוח מתקיימת, בין השאר, הערכה תוך-ארגונית אשר בוחנת את יעילות שירותי השיקום הניתנים בקבוצה, מתקיים שיתוף פעולה מחקרי עם חוקרים מישראל ומחוצה לו, מופק ומופץ גיליון חודשי הכולל ידע עדכני ומבוסס ראיות בתחום השיקום הפסיכיאטרי וזרקור חודשי על נושא מרכזי בתחום השיקום. בנוסף, יחידת המו"פ עורכת התמחות במחקר לזכאי סל שיקום, בעלי השכלה אקדמית, אשר מבקשים להשתלב כעוזרי מחקר ועוזרי הוראה במוסדות אקדמיים בישראל. המחקר בקבוצה נערך בהתאם להנחיות האגף לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ובקו אחד עם הקריטריונים המחקריים הקפדניים ביותר.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2016, תחקיר עיתונאי שערך המגזין המקוון שיחה מקומית חשף עדויות של מתמודדים אודות תנאי עבודה לא הולמים והשתקה של תלונות[2]. עובדי מסגרות שיקום תעסוקתי אינם נחשבים לעובדים מן המניין: במפעלים מוגנים לא קיימים יחסי עובד–מעביד, העובדים לא מורשים להתאגד והם אינם זכאים לשכר מינימום. בעבור עבודתם, מקבלים המתמודדים דמי-שיקום הנעים בין 2.5 ל-18 ש"ח לשעה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]