קביעת היום בהלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קביעת היום בהלכה היא סוגה הלכתית בעידן המודרני, והגלובליזציה, בה תנועת בני אדם רבה ומהירה למקומות, וקווי אורך ורוחב, שונים על פני כדור הארץ, ונדרשת הכרעה הלכתית בשאלות וספיקות חדשים שלא היו מעשיים בעבר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קו התאריך בהלכה

מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים. יש המקבלים את קו התאריך הבינלאומי כקו התאריך לעניינים הלכתיים, ויש הקובעים קווים אחרים. ההבדל בין הגישות נוגע בעיקר ליפן ולאוסטרליה והגיע לשיאו בפולמוס השבת ביפן, כאשר תלמידי ישיבת מיר שהגיעו ליפן בימי מלחמת העולם השנייה קיבלו הוראות סותרות מרבנים שונים בארץ ישראל, לגבי היום בו חל יום הכיפורים.

אף לאחר קביעת קו התאריך לעניין הלכה, ישנן עדין בעיות בקביעת תחולת היום לענייני הלכה רבים, באדם שנע מערבה או מזרחה באופן ניכר, או שנמצא בקווי רוחב בהם לא חלים תקופות הזמן הרגילות לרוב מקומות היישוב בעולם, ולכן לא הייתה לכך התייחסות מספקת בתלמוד ובראשונים.

יוער כי רוב הבעיות המוצגות בערך זה יכלו להישאל גם בעבר, באדם שרכב או אפילו הלך מערבה או מזרחה, אלא שבמהירות התנועה הנהוגה באופן טבעי לא נבחן ההפרש בשינוי הזמנים, ולא התעוררה השאלה אלא באופן תאורטי אך כיום שאלות אלה הפכו למשמעותיות ולמעשיות למדי.

בעיות מצויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אישה הסופרת שבעה נקיים ובאמצעם טסה מזרחה. האם תסתיים ספירתה בתאריך במקום הגעתה או לפי מקום יציאתה.[1](השאלה קיימת במקרה ההפוך גם כן)
  • אדם שספר ספירת העומר במערב ונסע מזרחה, האם יכול לספור את היום הבא כששוקעת השמש במקומו, או שעליו להמתין לזמן השקיעה במקום שספר אתמול.
  • אדם שנמצא בארץ ישראל (לדוגמה) ויש לו חמץ באמריקה, האם יכול למכור את החמץ לגוי כשהגיע זמן איסור חמץ בא"י.[2] (השאלה מתהפכת במקרה ההפוך. ובמהותה היא שאלה בגדרי דיני חמץ ולא בהגדרת היום)
  • ילד בן 13 שנה פחות יום תושב אמריקה שטס לארץ ישראל האם יחשב כגדול להתחייב במצוות כבר בשקיעת החמה בא"י.
  • הגרים מדרום לקו המשוה, שעונות השנה הפוכות. מתי יזכירו טל ומטר. ומתי יבקשו על הגשמים בתפילה[3][4]
  • תינוק בן שבעה ימים שטס מאמריקה לארץ ישראל האם נחשב כבן שמונה ימים אפילו שהוא בן פחות מ-168 שעות (מינימום שעות לבן שמונה) ואפשר למולו.

בעיות פחות מצויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באיסור שחיטת אם ובנה ביום אחד. אדם ששחט פרה בארץ ישראל ביום שלישי האם מותר לשחוט את בנה באמריקה באותו יום כששם עדיין יום שני.[5] ובהתאמה האם מותר לשחוט את בנה באמריקה ביום שלישי כשבאר"י כבר יום רביעי.
  • הנמצא בארצות הצפוניות בחוג הקוטב הצפוני כשהשמש אינה שוקעת או אינה זורחת. כיצד יקבע יומו, לכל מצוות התורה. (שבת, תפילין, וכל המצוות התלויות בזמן)
  • הנמצא בתחנת חלל כיצד יחשב את זמני היום בהלכה.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר 'היומם בכדור הארץ' להגרי"מ טוקצינסקי. תלה ספק זה בספק הנ"ל לגבי חמץ. אך יש שמחלקים בין הנושאים
  2. ^ שו"ת עונג יו"ט או"ח לו הכריע שתמיד האיסור לפי מקום האדם. בחסד לאברהם (תאומים) קמא או"ח לה הכריע להפך(לפי מקום החמץ)
  3. ^ ראו השיטות בילקוט יוסף תפילה ב סימן קיז הערות
  4. ^ בעיה זו אינה קשורה לקביעת היום, אלא הגדרת ה'עונה' ספציפית להלכה זו.
  5. ^ שו"ת חבצלת השרון יו"ד מ"ז. ובמקרה דומה משך חכמה פרשת אמור
  6. ^ לשאלה זו נדרש האסטרונום היהודיאילן רמון ראו: דיאנה בחור-ניר, שרים, כך נקיים מצוות בחלל, באתר ynet, 18 ביוני 2003