קבר אסתר ומרדכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קברי מרדכי ואסתר הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתם של מרדכי ואסתר אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות כ-7 מסורות מאוחרות לגביו. המרכזיות הן בהמדאן שבאיראן (ייחוס מסוף המאה ה-12) וביישוב ברעם בישראל (ייחוס מהמאה ה-13). מסורות אלו החלו כ-1700 שנה לערך אחרי תקופת מרדכי ואסתר.

מיקום קבורתם של אסתר ומרדכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן: המדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר מרדכי ואסתר בהמדאן נזכר לראשונה בכתבי בנימין מטודלה (1170 לערך) בחמדן (המדאן) אשר בפרס (איראן).

המאוזוליאום הממוקם בהמדאןפרסית: آرامگاه استر و مردخای) (אחמתא התנ"כית שהייתה אחת מערי הבירה של המלכים האחמנים. שמה של העיר בפרסית עתיקה היה הַנְגְמַתַנַא) שבאיראן, לפי מסורת יהודי פרס שוכנים בו אסתר המלכה ומרדכי היהודי. האתר משמש כמקום עלייה לרגל עבור היהודים במדינה. קיימות מספר הערכות לגבי מיקום הקבר המדויק. על-פי מסורת יהודי איראן, לאחר מותו של אחשוורוש וניסיונות תומכי המן להרוג את אסתר ומרדכי, השניים נמלטו להמדאן, שם פעלה קהילה יהודית גדולה, לצורכי הגנה. שם השניים גם מצאו את מותם בשיבה טובה.

קבריהם של אסתר ומרדכי ממוקמים במערת קבורה שבה שתי מצבות עץ גדולות המכוסות בפרוכות. המצבה הימנית מיוחסת לאסתר ועליה רשום "זה הארון אשר בו נקברה אסתר הצדקת"; ואילו השמאלית היא של מרדכי ועליה נרשם, לצד אילן היוחסין שלו, לאמור "זהו ארון הקודש של מרדכי הצדיק". ברווח שבין שתי המצבות ניצבת אבן המכסה בור עמוק, שעל פי אחת המסורות מוביל לירושלים. מעל מערת הקבורה הוקם מבנה לבנים במהלך המאה ה-16 או ה-17 ומעליו מגדל מעוגל. במבנה חדר קטן השוכן בסמוך לקברים ומשמש כחדר תפילה, וכן אולם גדול המשמש לעריכת אירועי בר מצווה, בריתות ועוד, וכן לקריאת מגילת אסתר בפורים:

"כל שנה בפורים היו יהודי פרס עולים אל הקבר כדי לחגוג ולקרוא את המגילה קרוב ככל האפשר לשתי הדמויות שעמדו במרכזה"[1]

הקירות סביב הקברים מעוטרים בפסוקים: ”איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וכו'”, ”ה' מלך, ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד” ועוד. בכניסה לקבר מוצב שומר מטעם השלטון וכל הבאים נדרשים להסיר את נעליהם. לא ברור אם הדרישה נובעת מכך שקבר מרדכי ואסתר הפך למקום קדוש גם עבור המוסלמים,[2] או בשל כתובת נוספת על אחד הקירות, לאמור ”של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קודש הוא”.[3]

בשנת 1891 הקבר תואר כמורכב מחדר או תא פנימי וחיצוני ומעליו כיפה בגובה של 50 רגל.[4] הכיפה הייתה מכוסה באריחים כחולים, אך מרביתם נפלו ממנה. מספר קברים של יהודים ממעמד גבוה מוקמו בחדר החיצוני.

בשנת 1970 רכשו יהודי איראן את המבנה בסיוע השאה וממשלתו.[5][6] בשנת 2020 דווח על הצתת המבנה.[7]

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נהגו להדליק נרות במבואה, אולם לאחר שהדבר גרם לשרפה במקום, המנהג הופסק. עד היום נוהגים להתפלל במקום למציאת זוגיות מוצלחת כמו לערוך לצד האתר חתונות.

כתר אסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי יהודי המדאן, לאורך השנים שכן בקצה התקרה בקדקוד הכיפה מבפנים, מעין דבר דמוי קן או ביצה. בתחילת המאה ה-20 הגיע לאתר נציג צרפתי, שביקש משומר האתר לבדוק מה נמצא שם למעלה. אז התגלה בתקרה כד מעין קן ובתוכו תכשיטים וכתר פנינים ואבנים טובות, שנלקח למוזיאון הלובר בצרפת. קהילת יהודי המדאן אז התלוננו בפני המלך על השומר שאפשר את הביזה והוא נכלא. יהודי המדאן מאמינים כי כתר זה היה הכתר של אסתר המלכה.

אתר מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הכריזה ממשלת איראן על המקום כאתר מורשת לאומית.[8] בשנת 2011 לאור מחאה ציבורית הכריזו בממשלה כי הקברים אינם עוד אתר ממלכתי והסירו את השמירה מעליהם, כשסטודנטים מאיימים להורסם "כגמול נגד היהודים שהורסים את מסגד אל-אקצא, ושואת 77,000 האיראנים המתוארת במגילת אסתר".[9]

איראן: פרס ומדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב השליח ב"אלה המסעות" (1258-1270 לערך), מציין את קברי מרדכי ואסתר ב"פרס ומדי". אמנם ב"אלה סימני כתבי הקברות" מציין יעקב השליח את קבר אסתר בברעם.

קבר אסתר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל ב"ר שמשון (שנת 1210 לערך) מתאר את קבר אסתר בברעם. גם מנחם החברוני (1215 לערך) מציין במהלך ביקורו בגליל שנתקל בקברה של אסתר, וכי על פי מסורת יהודית, היא הורתה עוד בחייה לבנה, כורש, להביאה לקבורה בארץ ישראל. גם עולי רגל מאוחרים יותר הזכירו את האתר וציינו כי נערכו בו הילולות מיוחדות בשושן פורים.[11]

ברעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום בעל המסורת העממית בו מצוין מקום קבורתה של אסתר (ומרדכי) בברעם

לפי מסורת שתועדה לראשונה במאה ה-13 אסתר נקברה בעיר ברעם. בשנות ה-80[דרוש מקור] טענה "האגודה למען הצלת קברי הצדיקים" כי איתרו את הקבר. הם ציינו את קברם של מרדכי ואסתר ליד קיבוץ ברעם בגליל העליון, ובמקום אף נהוג היה לערוך את חגיגות פורים[12]. המקום התקבל במהרה על ידי הציבור ללא כל הוכחה מחקרית. במקום הונח לוח אבן פשוט המודבק על גל אבנים, שעליו הכיתוב "מקום קבורת מרדכי ואסתר זיע"א", אף-על-פי שעולי הרגל לא הזכירו את קברו של מרדכי כלל.[13] חוקרים מסוימים מצביעים על טעות זו (שלכאורה נגרמה עקב קברה של אסתר באיראן יחד עם מרדכי) כדי לפקפק במיקום זה של הקבר.

בכניסה לברעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 אגודת "אהלי צדיקים" איתרה את מקום הקבר באתר אחר, בכניסה הדרומית ליישוב ברעם. המקום זוהה על פי עולי רגל ומפות עתיקות, המעידים שקבר אסתר נמצא בסמוך לקברם של מר זוטרא, נחמן קטופא ואביו[14], וזאת בסיוע החוקרים יוסי סטפנסקי, ישראל הרצברג וישראל מאיר גבאי. כנגד הדעה שקברה של אסתר נמצא במיקום שהוחזק בו עד אז, הביאו אנשי האגודה הוכחות היסטוריות שקברה של אסתר רחוק מנחל צבעון, ואין שום עדות המצביעה על הקבר שם או באזור כולו.[15]

צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף דמונטנייא מציין את קברה של אסתר בצפת.[16]

טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן מברסלב מציין ששמע כי אסתר נקברה בטבריה, אך הסתפק באמיתות הדברים.[17]

עוורתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק בר מוסא מציין את קברה של אסתר בעורבא (כיום עוורתא).[18]

גוש חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם מנדל ראבין מציין את קברה של אסתר בגוש חלב.[19]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביקור מצולם בקבר מרדכי ואסתר", שיחת השבוע, מס' 950, ז' באדר-ב ה'תשס"ה (18.3.2005), באתר חב"ד
  2. ^ קבר אסתר ומרדכי נחשב לקדוש בקרב המוסלמים בהמדאן - שיחה עם הד"ר תמר עילם גינדין, 1 במרץ 2013
  3. ^ "ביקור מצולם בקבר מרדכי ואסתר", שיחת השבוע, מס' 950, ז' באדר-ב ה'תשס"ה (18.3.2005), באתר חב"ד
  4. ^ כ-16 מטרים.
  5. ^ [1], באתר סרוגים, על פי מסמך מהספרייה הלאומית
  6. ^ חן מלול, תגלית: כך ניסתה הקהילה היהודית באיראן לרכוש את קבר מרדכי ואסתר, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 08.03.2020
  7. ^ נטע בר, ‏איראן: אתר קבר מרדכי ואסתר הוצת, באתר ישראל היום, 16 במאי 2020
  8. ^ יואב שטרן, איראן הכריזה על קברי אסתר המלכה ומרדכי היהודי כאתרי מורשת לאומית, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
  9. ^ ערוץ 2, ‏ועכשיו: אירן נגד אסתר המלכה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בינואר 2011‏
  10. ^ "שואת האיראנים" , באתר של הד"ר תמר עילם גינדין. עדכון בשיחה עמה.
  11. ^ היכן קבר מרדכי ואסתר, באתר ערוץ 7 (באנגלית)
  12. ^ קברי צדיקים, צבי גילת, הוצאת מפה, 2005. מסת"ב 9655210324
  13. ^ מאידך, בספר "סדר הדורות" הביא בשם מסע גלילות ארץ ישראל שאסתר ומרדכי נקברו בברעם, בכתבי היד של גלילות ארץ ישראל לא נמצא לשון זה - אך ידוע (עיינו בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" חלק ב', סוף הספר, נספחים, עולי הרגל והמקורות) שהיה לבעל סדר הדורות כתב אחר ממה שיש לנו כיום של גלילות ארץ ישראל ואיגרת הקודש. מכל מקום בעל סדר הדורות לא היה עולה רגל או נוסע אלא ציטט מסע מסוים בספרו.
  14. ^ אסתר המלכה
  15. ^ ספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', עמ' 363
  16. ^ ספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', עמ' 363
  17. ^ ספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', עמ' 363
  18. ^ ספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', עמ' 363
  19. ^ ספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', עמ' 363