קבר נאדר שאה
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| נקבר |
נאדר שאה |
| עיר |
מחוז משהד |
| בית הקברות |
משהד |
| אדריכל |
הושנג סיחון |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות פהלווית |
| עשוי מ |
גרניט |
| קואורדינטות | 36°17′41″N 59°36′38″E / 36.294861111111°N 59.610438888889°E |
![]() | |
קבר נאדר שאה (בפרסית: آرامگاه نادرشاه), הידוע גם כמאוזוליאום נאדר שאה, הוא מבנה קבורה בעיר משהד שבמחוז ח'וראסאן רזאווי, איראן. המבנה, שתוכנן בידי האדריכל האיראני הושאנג סייחון, הושלם בשנת 1963 ובו נמצא קברו של נאדר שאה, מייסד השושלת האפשארית.[1]
אודות נאדר שאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאדיר שאה נולד למשפחה פשוטה מענף קירקלו של שבט האפשארים, שבט טורקי שהתיישב בח'וראסאן. לאחר שאיראן הספווית נכבשה בידי האפגנים, נכנס לשירותו של השאה הספווי תהמאספ השני וקיבל את התואר טהמאספ קולי ח'אן.
בתוך זמן קצר הצליח להביס את הכוחות האפגניים, ולאחר מכן נחל ניצחונות גם על האימפריה העות'מאנית ועל האימפריה הרוסית. הישגיו הצבאיים חיזקו במידה רבה את מעמדו הפוליטי והצבאי, ובשנת 1732 הדיח את טהמאספ השני מכס השלטון. לאחר מכן מינה את עצמו לעוצר בשמו של עבאס השלישי, בנו התינוק של טהמאספ השני.
בשנת 1736 כינס אספה גדולה במישור מוגאן, שבמהלכה הודח עבאס השלישי באופן רשמי ונאדיר הוכתר לשאה של איראן. הכתרתו סימנה את קץ שלטונה של השושלת הספווית, אשר שלטה באיראן במשך 235 שנים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מסעו המוצלח של נאדר שאה נגד האימפריה המוגולית, הוא שב לפרס כשברשותו אוצרות עצומים, ובהם כס הטווס, יהלומי קוהינור ודריה-י נור, וכן "700 פילים, 4,000 גמלים ו-12,000 סוסים שנשאו עגלות עמוסות בזהב, כסף ואבנים יקרות". לאחר שהאוצרות שהובאו מהודו הוסתרו באזור כלאת, הורה נאדיר שאה לאדריכלים המוגולים שהביא עמו להקים את ארמון השמש, שנועד לשמש כמקום אחסון לאוצרות ואולי גם כמאוזוליאום עבורו.
נאדיר שאה נרצח בשנת 1747, וארמון השמש, שבנייתו לא הושלמה, הוסב בתקופת השושלת הקאג'ארית למעונם של שליטים מקומיים. גופתו של נאדיר שאה נותרה ללא אתר הנצחה משמעותי עד שנות ה-60 של המאה ה-20, אז הוקמה לזכרו אנדרטת בטון בסמוך לצומת דרכים סואן בעיר משהד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Tomb of Nader Shah in Mashhad, Iran Tours
