קבר רבי יהודה הנשיא
קבר רבי יהודה הנשיא לפי ספרות חז"ל[1] מצוי בבית שערים, כך גם דעת המחקר המודרני.
מסורת מאוחרת הנזכרת לראשונה בפי הנוסע בנימין מטודלה, שחי כ-950 שנה לאחר פטירת רבי יהודה הנשיא, טוענת לקברו בציפורי.
מות רבי יהודה הנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה הנשיא, מסדר המשנה, חי במאה השנייה בטבריה, בבית שערים ובציפורי שהיו מרכזי התרבות היהודית החשובים אחרי תוצאותיו הרות-האסון של מרד בר כוכבא.
רבי יהודה שהה בעיקר בבית שערים. בתלמוד נאמר "הלך אחר... רבי לבית שערים" (בבלי סנהדרין לב ב). בסוף ימיו חי בעיירה ציפורי הנמצאת בהרי הגליל התחתון, בקרבתה של נצרת. בתלמוד מסופר (ירושלמי, כתובות יב', ג'): " רבי ישב בציפורי שבע עשרה שנה". בשנת 200 לספירה בקירוב מת רבי יהודה בציפורי.
על פטירתו של רבי יהודה הנשיא, מסופר בתלמוד בבלי (מסכת כתובות ק"ד, עמוד א'): "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש, נצחו אראלים את המצוקים- ונשבה ארון הקודש." בקהלת רבה (פרשה ז', סוף י"א) מסופר שכאשר נפטר רבי בציפורי שמעו את קולות הבכי ממרחק "מַהֲלַךְ שְׁלשָׁה מִילִין".
הקבר בבית שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הירושלמי ובמדרש קהלת רבה מובא סיפור פטירתו של רבי יהודה בציפורי וקבורתו בבית שערים.
רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מָנָא: מַעֲשֶׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְאִיתְכַּנְשִׁין כָּל קִרְיָיתָא לְהֶסְפֵּידָא דְרַבִּי, אַשְׁרוּנֵיהּ בִּתְמַנֵּי עָשָׂר כְּנִישְׁתָּא, וְאוֹבְלוּנֵיהּ לְבֵית שְׁעָרִים
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ערכה חפירות מדעיות בבית שערים, במערות הקברים הרבות הנמצאות בה. ובשנת תשי"ב (1953), נתגלתה מערת קברים גדולה, כולה חצובה בסלע ולה חזית בנויה בעל שלוש קשתות גדולות בה נמצאו קברים ושמות הקבורים בהם: רבי שמעון, רבן גמליאל (שמות בני רבי) ואנינא הקטן.
בירכתי האולם הפנימי נמצא מקום קבורה בנוי היטב, בלי כל כתובת. לפי סברת החוקרים, רבי שמעון ורבן גמליאל הם בני רבי יהודה הנשיא. ואנינא הנזכר הוא רבי חנינא בר חמא - תלמידו של רבי. ההשערה המקובלת היא שאותו מקום קבורה הבנוי אבנים וללא כתובת, הוא מקום מנוחתו של רבי יהודה הנשיא. לדעת החופר, נחמן אביגד (בית שערים ג', 46), נקברו שם באותה אחוזת קבר: רבי, אשתו ובניו ותלמידו רבי חנינא.
הקבר בציפורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שמסופר בתלמוד ובמדרש שרבי יהודה הנשיא נקבר בבית שערים, נוצרה מסורת המראה את קברו במקום פטירתו, ציפורי. הנוסע בנימין מטודלה שביקר בציפורי כ-950 שנה לאחר פטירת המנוח (ואחריו תיירים אחרים[2]) ומציין ששם מצוי קברו: "...והיא ציפורי. ושם קברו של רבינו הקדוש".
רבי אשתורי הפרחי, מסתפק בקביעת אמיתותה של מסורת זו. הוא גורס שקברי הבנים נמצאים במרחק כחצי מיל מצפורי. מבנה הקבר מתואר כבניין קדום ועליו מבנה חדש, הנמצא בקצה בתי הכפר ציפורי של ימינו. הבניין הקדום היה נקרא בקרב הערבים בשם: קבר בנאת יעקב- קבר בנות יעקב, שם רגיל להרבה קברים קדושים ליהודים.
לדעת המפרשים והחוקרים, המסורת המזהה את קברו בציפורי נוצרה הואיל ומקום קברו של רבי ובניו בבית שערים נשתכח. המסורת מתרצת את הסתירה בין המשפט "מקום מוכן לו בבית שערים" לזיהוי קברו בציפורי בהסבר שעקב פטירתו וקבורתו של רבי יהודה הנשיא בערב שבת קברוהו מפני קוצר הזמן בציפורי[3]. לפי הסבר חדש על סמך מסורת עתיקה[4], יש לזהות מקום זה כקברו של רבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא, עקב דמיון השמות ביניהם והחילוף המצוי בין שמותיהם[5]. יש לציין שלפי עוד מסורת עממית מאוחרת,[6] קברו של רבי יהודה נשיאה נמצא בכפר יבנית שבצפון הר כנען (מסורת זו תועדה לראשונה כ-1200 שנה אחרי תקופתו). או שבציפורי קבור רבי יהודה נשיאה השני נינו של רבי יהודה הנשיא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי אילן, "קברי צדיקים בארץ ישראל", ירושלים, 1997
- זאב וילנאי, "מצבות קודש בארץ ישראל", ירושלים, 1985.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד ירושלמי ומדרש רבה
- ^ תוצאות ארץ ישראל, אשתורי הפרחי, מסעות משה, שבילי דירושלים, יצחק בן אלפרא, הנוסע האלמוני מקנדיאה, איגרת יחוס האבות מאלמוני, יחוס הצדיקים, שרש ישי, שיטה מקובצת, גלילות ארץ ישראל, שבחי ירושלים, זיכרון בירושלים, איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, חיים בן עטר, ידי משה, שערי ירושלים, מבשרת ציון, טוב ירושלים ועוד
- ^ שיטה מקובצת לתלמוד בבלי מסכת כתובות דף קג עמוד ב
- ^ ברשימת קברים לנוסע אלמוני מקנדיאה נקט שהקבור בציפורי הוא רבי יהודה נשיאה בשערי ירושלים נראה שהתכוון גם לאותו הדבר אך לשונו אינו ברור
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, לו-לח, ובראשונים שם
- ^ ראו בספר גל-עד, פראג תרכ"ה