קבר רבי מאיר בעל הנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבר רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס על רקע טבריה והכנרת
קבר רבי מאיר בעל הנס על רקע טבריה והכנרת
תאריך הילולה פסח שני (י"ד באייר)
עיר טבריה
קואורדינטות 32°45′58.36″N 35°32′59.35″E / 32.7662111°N 35.5498194°E / 32.7662111; 35.5498194
תמונת הקבר בשנת 1894

קבר רבי מאיר בעל הנס נמצא לחוף הכנרת, בשדרות אליעזר קפלן בדרומה של טבריה. על הקבר בנוי כיום בית כנסת גדול.

מסורת הקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורת קברו היא ע"פ "מסע דפליסטינא" של ר' שמואל ב"ר שמשון (1210) אשר מציין לראשונה את קברו של רבי מאיר בטבריה.[1]

מסורת מאוחרת משנת 1897 מציינת את קברו של סומכוס ורבי נתן (הכותב מציין שרבי נתן היה חבירו של סומכוס, כנראה מתוך בלבול עם רבי מאיר רבו של סומכוס) במערה. החל מהמאה ה-20 התפרסם ללא כל מקור מוקדם כי גם רבי שמעון בן אלעזר קבור במקום.

מסורות שונות מייחסות את הקבר לאנשים שונים. על-פי מסורת אחת נטמן בקבר רבי מאיר בעל הנס. מסורת אחרת אומרת שבקבר נטמן רבי מאיר קצין,[2] שעמד כנראה בתחילת המאה ה-13 בראש עליית בעלי התוספות לצד מאות יהודים שעלו לארץ ישראל.

החוקר ישראל הרצברג כותב בספרו על קברי הצדיקים בגליל: "על קברו של רבי מאיר התנא, אין עוררין. גם מי שסבר כי אינו רבי מאיר התנא אלא רבי מאיר אחר, ור"מ התנא נקבר או בגוש חלב או בחו"ל טועה, וכבר נכתבו על כך מאמרים רבים להוכחה זו. מיקום הקבר ידוע שנים רבות, לרבות המעשה על בניית הבניין העומד כיום על קברו. המבנה שהיה בנוי על קברו נהרס ברעש בשנת תקצ"ז ונבנה מחדש לאחר זמן רב".

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-18 התפרסם הקבר בעולם היהודי בזכות קופות הצדקה למען עניי ארץ ישראל, שהופצו תחת השם "קופות רבי מאיר בעל הנס" או "קופות רמבעה"ן".

בשנת 1867 נבנה במתחם הקבר בית כנסת שנקרא בשם "כתנות אור" ונוסדה ישיבה ספרדית בשם "מאיר בת עין". בשנת 1900 נוסדה במקום ישיבת אור תורה.[3]

בשנת 1922 אירע במקום הסיפור של מציאת הפתק על ידי ישראל דב אודסר.

אתר הקבר מחולק לשני מתחמים, המתחם הספרדי (התחתון) והמתחם האשכנזי (העליון), המתחם הספרדי מתוחזק ומופעל על ידי משפחת ועקנין במסורת ירושה של דורות רבים, את המתחם האשכנזי מתחזקת ומפעילה ישיבת אור תורה.

בליל פסח שני (י"ד באייר) נערכת במקום הילולה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוצר מסעות, עמ' 63
  2. ^ המעמר - לונץ, אברהם משה, 1854-1918, עמוד 60, hebrewbooks.org
  3. ^ משה קליערס, ‏טבור הארץ, תרס"ו, עמודים עב-ג, באתר HebrewBooks
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.