קבר רבי נחמן מברסלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר רבי נחמן מברסלב
Ouman3.JPG
חסידי ברסלב בפתח מתחם הקבר
תאריך פטירה י"ח בתשרי ה'תקע"א
תאריך הילולה בראש השנה ובתאריך הפטירה
עיר אומן
קואורדינטות 48°44′49.19″N 30°14′3.53″E / 48.7469972°N 30.2343139°E / 48.7469972; 30.2343139
Hasidi Uman 2.JPG
Rabbi Nahman Tomb (Uman, Ukraine).JPG
ציון מקום הקבר

קבר רבי נחמן מברסלב (מכונה בקרב חסידי ברסלב "הציון הקדוש") נמצא בעיר אוּמַן שבאוקראינה ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאוהדים.

הקבר והעלייה אליו בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחצי שנה לפני פטירתו עבר רבי נחמן להתגורר בעיר אומן, באמרו: "אומן מקום טוב להיקבר בו", וזאת מכיוון שבבית העלמין נקברו יהודי העיר שנרצחו בידי ההיידמקים בטבח ב-1768. הוא עצמו נפטר בי"ח בתשרי (ג' חול המועד סוכות) ה'תקע"א (16 באוקטובר 1810).

רבי נחמן הבטיח כי מי שיבוא לקברו, ייתן פרוטה לצדקה, יאמר את עשרת פרקי התהלים של התיקון הכללי ו"יקבל על עצמו שלא ישוב לאוולתו", רבי נחמן "בהפאות יוציא אותו מהגיהנם"[1].

רבי נחמן הקפיד בחייו שחסידיו יגיעו אליו לראש השנה, באומרו כי בראש השנה יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים" מעל מי שיהיו אתו. בערב ראש השנה האחרון לחייו, כשהוא כבר נוטה למות, ציווה לחסידיו שכשיחזרו כל אחד לביתו, יעשו כרוז שכל מי שמאמין בה' יבוא להיות בראש השנה אצל רבי נחמן באומן. תלמידיו, ובראשם רבי נתן, הסיקו מכך כי כוונתו שימשיכו לבוא אליו לראש השנה גם אחרי פטירתו, לשהות בסמוך לציונו[2].

על פי צוואתו נוהגים חסידי ברסלב להגיע לקברו. גם בתקופת השלטון הסובייטי קיימו החסידים באזור את העלייה לרגל, ועד אמצע שנות ה-30 פעל במקום בית-מדרש קטן.[3] מעטים אף הצליחו להגיע מארצות אחרות תוך חציית מסך הברזל.

העלייה לקבר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת ברית המועצות החלה עלייה נרחבת לקבר בשבת חנוכה ובחג השבועות, וכן ביום הולדתו של רבי נחמן, בערב ראש חודש ניסן. אולם המועד שבו מתרחשת העלייה ההמונית ביותר הוא ראש השנה. ההתכנסות מכונה "הקיבוץ הקדוש באומן" או בקיצור "קיבוץ".

מסורת זו של נסיעות לאומן בראש השנה סוחפת גם אנשים מחוץ לחסידות ברסלב. בראש השנה תשס"ח הגיע מספר העולים לכ-31 אלף איש הבאים מישראל, מארצות הברית, מצרפת ועוד.

סמוך לקבר הוקמה קהילה יהודית שבה כ-30 משפחות.

בדצמבר 2016 השליכו אנטישמיים בתוך מבנה הקבר ראש חזיר שעליו חרוט צלב קרס ושפכו צבע אדום[4].

התנגדות למנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 שלל הרב עובדיה יוסף את המנהג לצאת מארץ ישראל כדי לעלות לקברו של רבי נחמן[5]. גם בקרב רבני הציונות הדתית נשמעו הסתייגויות מקיום מנהג זה[6], בין השאר מהרב יהודה עמיחי[7], הרב שלמה אבינר[8] והרב בן ציון אלגאזי[9].

חלק מתלמידיו של הרב לוי יצחק בנדר בישראל אינם נוסעים לאומן בראש השנה משום שלשיטתם רבי נחמן לא התכוון שיצאו מארץ ישראל לצורך כך. קבוצה זו מקיימת קיבוץ בבית הכנסת ברסלב במאה שערים. קבוצה אחרת מקיימת קיבוץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון וקבוצה מתלמידיו של הרב ישראל דב אודסר מקיימת מניין בכותל המערבי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן קליגר, אומן - געגועים שהפילו חומות, ירושלים תשס"ה
  • פינחס זילברמן, אומן - כך נפרצה הדרך..., סיפור נסיעותיו הראשונות של ר' גדליה פליער, ירושלים תשס"א
  • משה וינשטוק, "אומן – המסע הישראלי לקברו של ר' נחמן מברסלב, ידיעות ספרים, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיי מוהר"ן, רכה; והשוו שיחות הר"ן, קמא
  2. ^ טובות זכרונות, סימן ח
  3. ^ Bernard Wasserstein, On the Eve: The Jews of Europe Before the Second World War, Simon & Schuster, 2012. עמ' 150. ראו גם עדות בעל-פה.
  4. ^ מנדי גרוזמן, אנטישמים השליכו ראש חזיר וצבע אדום בקבר רבי נחמן, nrg, ‏21/12/2016
  5. ^ ‫אבישי בן חיים, רבי נחמן בבעיה, באתר nrg‏, 17 ביולי 2007‬
    ‫מאת אבישי בן חיים, הרב עובדיה יוסף: לא לנסוע לקבר רבי נחמן באומן, באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2007‬
  6. ^ אריה יואלי, אומן, אומן, ראש-השנה? רבני הציונות הדתית מתנגדים, סרוגים; נחשוני, קובי (9 ביולי 2008). "הרב אבינר נגד "אומן ראש השנה"". Ynet (בעברית). 
  7. ^ הלכות ראש השנה, באתר מכון התורה והארץ
  8. ^ יצחק טסלר, כיתת אומן: רבנים נגד עלייה לקבר רבי נחמן, באתר nrg‏, 7 בספטמבר 2010
  9. ^ "נשוי וטס לאומן? חשב מסלול מחדש | כיפה" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2018.