פרשת קדושים
פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ז.
בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת קדושים ביחד עם פרשת אחרי מות, במהלך חודש אייר, בדרך כלל בשבת שלאחר יום העצמאות. בשנים מעוברות פרשת קדושים נקראת לבדה, ברוב השנים בשבת שלפני יום העצמאות.
תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשת קדושים היא מהפרשות עם המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. על המכנה המשותף שלהן מעיד הפסוק הפותח את הפרשה: ”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם”.
על פסוק זה אומר המדרש שפרשה זאת נאמרה במעמד הקהל, בנוכחות כל עם ישראל, מאחר שבפרשה זו יש יסודות תורה רבים.
בין המצוות בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצוות שבין אדם למקום: איסור עבודת אלילים; שמירת השבת; איסור שבועת שקר; איסורי כלאיים ושעטנז.
- מצוות שבין אדם לחברו: הציווי "ואהבת לרעך כמוך"; מצוות מורא אב ואם, איסורי גנבה, שקר ורכילות; איסור שנאה, מצוות תוכחה ואיסור נקימה ונטירה; "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן", איסור קללה, איסור קללת אב ואם.
- צדק חברתי: איסור הלנת שכר; איסור נתינת מכשול לפני עיוור; איסור על לקיחת שוחד; מצוות אהבת הגר; ציווי שלא לרמות במידות ומשקלות ("מאזני צדק").
- דיני מורא מקדש והקורבנות: זמני אכילת הקורבן; איסור פיגול.
- מצוות התלויות בארץ: איסור עורלה; מצוות נטע רבעי, מתנות עניים (לקט, שכחה ופאה).
- איסור לנהוג כחוקות הגויים: איסור אכילה על הדם, איסור ניחוש ועוננות, הקפת הראש והשחתת הזקן, כתובת קעקע, פנייה לאוב ולידעוני; איסור על עבודת המולך.
- פירוט עונשי מוות וכרת על איסורי עריות, שנכתבו בפרשת אחרי מות.
תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השבת בה קוראים את פרשת קדושים יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.
יחד עם פרשת אחרי מות:
- שנת השא ושנת זחא - י"ב באייר.
- שנת זשג ושנת בחג - י' באייר.
- שנת בשה ושנת גכה - ח' באייר.
- שנת הכז - בארץ ישראל ו' באייר, בחוץ לארץ י"ג באייר.
בנפרד:
- שנת החא - כ"ח בניסן.
- שנת השג - כ"ו בניסן.
- שנת זחג - ג' באייר.
- שנת זשה ושנת בחה - א' באייר.
- שנת בשז ושנת גכז - בארץ ישראל כ"ט בניסן, בחוץ לארץ ו' באייר.
הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרדים, התימנים והאיטלקים מפטירים ספר יחזקאל, פרק כ' (הספרדים מתחילים בפסוק ב' ואילו התימנים, העיראקים, הטוניסאים, הלובים והאיטלקים בפסוק א'; התימנים עוצרים בפסוק ט"ו והספרדים והאיטלקים בפסוק כ'). בפרק זה מתאר יחזקאל כיצד ציווה ה', אחרי יציאת מצרים את בני ישראל "את חוקותיי ואת משפטי הודעתי אותם, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", וכיצד בני ישראל לא שמרו את הציוויים האלה.
האשכנזים מפטירים בספר עמוס, פרק ט', פסוקים ז'–ט"ו. בפרק זה מתאר עמוס את ההבדל בין ישראל לגויים, ומתאר את הגאולה העתידה. בקהילות גרמניה מפטירים בספר יחזקאל, פרק כ"ב, פסוקים א'–ט"ז שזו ההפטרה שמפטירים רוב קהילות ישראל בפרשת אחרי מות.
בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק ד' עד פרק ה', פסוק י"ז.
כאשר פרשת קדושים נקראת בראש חודש אייר, קוראים את הפטרת ראש חודש[1]. כאשר נקראת בערב ראש חודש אייר, קוראים את הפטרת מחר חודש[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
פרשת קדושים, באתר ויקיטקסט- פרשת קדושים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת קדושים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת קדושים, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת קדושים
- פרשת קדושים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת קדושים, באתר "כיפה"
- פרשת קדושים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת קדושים, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת קדושים, באתר "בינינו"
- פרשת קדושים, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת קדושים", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת קדושים באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת קדושים, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |