קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית
African tick bite fever - leg lesion.jpg
נגע ברגל מזיהום של ריקטציה אפריקאית
שם בלועזית African tick bite fever
סיווג
 ‑ ICD-10 A77.8

קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית (African tick bite fever) היא מחלה זיהומית הנגרמת בשל עקיצת קרציה מסוג אמבליומה (Amblyomma type) שמעבירות את חידק הריקטציה אפריקאי (Rickettsia africae).[1] המחלה גורמת לפריחה, נקודה שחורה באזור העקיצה, כאבי ראש וחום. המחלה בדרך כלל מתרחשת באזורים באפריקה שמדרום לסהרה, הודו המערבית, ואוקיאנה.[2] המחלה נפוצה בעיקר במטילים באזור אפריקה מדרום לסהרה.[1] המחלה היא קדחת מסוג הקדחת המנומרת.[3]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרים של קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, דווחו בספרות, יותר אצל מטיילים. הנתונים הבודקים את שיעורי האוכלוסייה המקומית הם מוגבלים.[1] בקרב המקומים שגרים באזורים אנדמיים (שבאזורים האלה המחלה נמצאת באופן קבוע), נחשפים בגיל צעיר לחידק וסימפטומים מתונים מתפתחים אצלם או שלא מתפתחים בכלל. כמו כן, יש גם ירידה בגישה לכלי אבחון, דבר שעלול להוביל גם לירידה באבחון מקרים אלו.[4] בזימבבואה שם חידק הריקטציה האפריקאי נפוץ, מחקר דיווח על שכיחות שנתית משוערת של 60-80 מקרים לכל 10,000 חולים. במבט על הנתונים שפרסמו במהלך 35 השנים האחרונות, קרוב ל-200 מקרים מאובחנים אושרו של קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית בקרב נוסעים בינלאומיים. הרוב (כ-80% מהמקרים) התרחשו אצל נוסעים שחזרו מדרום אפריקה.[1]

אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החידק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקטציה אפריקאית הם חיידקים מסוג חיידקים גראם-שליליים, חיידקים תאיים, פולמורפיים, השייכים לסוג הריקסטסיה, שכוללים בתוכם סוגי חיידקים נוספים שמועברים לבני האדם על ידי פרוקי רגליים.[5][1]

אמבליומה וריאגטום, זכר
אמבליומה הבראום, זכר

נשאי המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני סוגים של קרציות קשות; אמבליומה וריאגטום (Amblyoma variegatum ) ואמבליומה הבראום ( Amblyomma hebraeum). הם נשאי המחלה הנפוצים ביותר של חידק הריקטציה אפריקה. בדרך כלל, אמבליומה וריאגטום מעביר את החידק בדרום אפריקה בעוד שאמבליומה הבראום נושא את הריקטיסיה האפריקאית במערב, במרכז ובמזרח אפריקה ובאזור מערב הודו הצרפתי.[6] מינים אחרים של אמבליומה באפריקה הדרומית לסהרה, יכולים גם להעביר את הריקטציה אפריקאית, וייתכן שכי עד 100% מקרציות האמבליומה באזור ישאו את החידק.[7] קרציות האמבליומה פעילות בעיקר בתקופה בין חודשי נובמבר לאפריל. סוגי הקרציות הללו בדרך כלל נישאות וניזונות מבקר ובחיות מקנה אחרות, אבל באזורים בהם חיות המקנה אינן נמצאות, הקרציות יכולות גם לקבל הזנה מחיות פרא.[1] קרציות קשות בדרך כלל, באופן פסיבי עולות על הנשא הפוטנציאלי בזמן שהן מחכות על שיח או עשב, וברגע שהנשא עובר הן נתפסות עליו. בניגוד לשאר הקרציות הקשות, קרציות האמבליומה מחפשות באופן אקטיבי את הנשא הפוטנציאלי שלהם.

עד שנת 1988, האמינו שרק קרציות באפריקה הדרומית לסהרה נושאות את חידק הריקטציה האפריקאית. למרות זאת, נתגלה מקרה של אדם חולה בקדחת נשיכת הקרציה האפריקאת באזור מערב הודו הצרפתית. דבר זה הוביל לגילוי שגם קרצית האמביליומה וריגטום נושאת את החידק, ככל הנראה הוא הגיע ממשא חיות הבקר מסנגל לגואדלופ לפני יותר ממאה.[6]

החידק הריקטציה האפריקאי נמצא על נשא שונה מהקרציות במספר איים קריבים, אם כי המקרים היחידים בבני אדם באיים הקריביים התרחשו באיי מערב הודו הצרפתית.[7] החיידק גם נמצא בקרציות האמבליומה לוקולוזום (Amblyomma loculosum ticks) באוקיאניה.

פטוגניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שחידק הריקטסיה האפריקאי הדביק בני אדם דרך נשיכת הקרציה, הוא פולש לתאי האנדותל במערכת הדם (ורידים, עורקים ונימים).[8] לאחר מכן הגוף משחרר כימיקל שגורם לדלקת, הגורמת למספר סימפטומים כמו כאבי ראש וחום. סימן ההיכר של כל המחלות הקשורות לחידק זה הוא היסטולגי, נמצא בתאים הלימפוציטים[9] שמערב תאים חיסוניים בתוך תאי האנדותל המרכיבים את כלי הדם.[2] זה קורה במשנית לכימיקלים שהוזכרו לעיל, הוא גם גורם נזקים מהזיהום, והתהליך כולל גם העברת אותות לתאי החיסון (תאי T ומקרופגים) שיגיעו אל אתר הזיהום.[10]

מינים של החידק הריקטסיה, כמו האפריקאי, מתרבים סביב אזור העקיצה הראשונית, וגורם למוות תאי (נרקוסיס) ודלקת של בלוטות הלימפה. זאת הסיבה למראה של מקום העקיצה (eschar).[8]

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדחת הקרציות האפריקאית בדרך כלל מופיעה ללא סימפטומים, ובמקרים מסוימים עם סימפטומים מתונים מבחינה קלינית, והסיבוכים בה נדירים מאוד. הסימפטומים מתרחשים כחמישה ימים עד כשבוע לאחר נשיכת הקרציה, ובמקרים חריגים כעשרה ימים. הסימפטומים יכולים להמשך ימים אחדים עד כשלושה שבועות. הסימפטומים כוללים; חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, בלוטת לימפה נפוחה במקום העקיצה, פריחה ובמקום העקיצה לפעמים תופיע נקודה שחורה, אלה למעשה תאי העור המתים (ASCHAR).[1]

קרצית האמבליומה עשויה לעקוץ בקר, או בני אדם, ויכולה לעקוץ יותר מפעם אחת. בקדחת הקרציה האפריקנית, בדרך כלל תופיע נקודה שחורה אחת, בניגוד לקדחות דומות עם פריחה, שם יופיעו מספר נקודות שחורות כאלו. כשבמקרים נדירים מופיעה יותר מנקודה שחורה אחת בקדחת הקרציות האפריקאית, היא נחשבת לפטוגנית.[1]

תאי עור מתים כתוצאה מנשיכה של קרציה והדבקה בחידק הריקטסיה, ספרד, 2011.

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבוכים נדירים ואינם מסכני חיים, כמו כן לא דווחו מקרי מוות בעקבות קדחת הקרציות האפריקאית. הסיבוכים כוללים תקופה ארוכה של החלמה (יותר משלושה שבועות), דלקת מפרקים ראקטיבית, וכאבי ראש חמורים.[1]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבה מטופלים עם הקדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שגרים באזורים עם מספר גבוה של דלקות (באפריקה ובהודו המערבית) לא מבקרים אצל הרופא, ולרוב המטופלים יש רק סימפטומים מינורים. אולם, אצל מטיילים באזורים אלו, יש סימפטומים יותר חמורים מכיוון שהם מעולם לא נחשפו לחידק זה. קשה לאבחן את המחלה אצל מטיילים שהלכו לרופא אחרי שטילו באזורים נגועים, מכיוון שיש המון מחלות טרופיות שגורמות לסימפטומים דומים. מחלות אחרות שיכולות להראות דומה הן; מלריה, קדחת דנגה, שחפת, HIV, ודלקת חריפה בדרכי הנשימה. בנוסף לשאלות שמעלים הסימפטומים, הרופאים ישאלו את המטופל על היסטורית הטיולים שלו לאחרונה והאם המטייל היה ליד חיות או קרציות.[11] בדיקות מיקרוביולוגיות הן נגישות לרופא, אבל הן מאוד יקרות ובדרך כלל צריכות להעשות על ידי מעבדות מיוחדות.[12]

לטיפול אנטיביוטי לזיהומי חידק הריקטסיה יש מעט מאוד תופעות לוואי, ולכן אם הרופא חושד שיש סבירות גבוהה שזו המחלה, הוא עשוי לתת טיפול מתאים, בלי לעשות בדיקות מעבדה מיוחדות.[13]

בדיקות דם לאבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון של הקדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, כמעט תמיד מבוסס על הסימפטומים. בנוסף לסיבות שפורטו לעיל, המון בדיקות מעבדה הן אינן ספציפיות לקדחת זו, ואינן מראות בוודאות באיזו מחלה חולים. בדיקה שכיחה שניתן לעשות היא לבדוק האם הלימפוציטים נמוכים וכך גם הטסיות, יחד עם אחוז גבוה של חלבון מגיב C ותפקודי כבד די גבוהים.[12]

בדיקות מיקרוביולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביופסה או תרבית של אדם עם פצע נשיכת קרציה, משתמשים לאיבחון קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית. למרות זאת, זה דורש תרבית מדיה מיוחדת דבר הנעשה רק על ידי מעבדה שיש בה הגנה ביולוגית. יש עוד בדיקות מעבדה מיוחדות, כמו תגובת שרשרת פולימריות (QPCR), אבל גם בדיקה זו יכולה להעשות רק על ידי מעבדות עם ציוד מיוחד.[12] מבחני אימופלורסנס (immunoflurescence) יכולים גם לשמש לאבחון, אך הן קשות לביצוע בגלל תגובות חותכות עם חיידקים ריקטסים אחרים.[7]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדחת עקיצת הקרציה האפריקאית היא בדרך כלל מחלה מתונה, ורוב המטופלים לא צריכים יותר מאשר מנוחה בבית ומתן אנטיביוטיקה. למרות זאת, בגלל שכל כך מעט מטופלים עם קדחת זו ביקרו אצל הרופא, האנטיביוטיקה המתאימה ביותר מבחינת מינון, ומבחינת משך זמן נטילת התרופה, לא ידועה כראוי. בדרך כלל רופאים מטפלים במחלה עם האנטיביויקה שטיפלה כראוי במחלה אחרת שנגרמה גם היא מחידק ממין דומה, כמו למשל קדחת נקודות ההרים (rocky moutain spotted fever).[7] למקרים מתונים אנשים בדרך כלל מקבלים טיפול באחד מתרופות אלו; דוקסיציקלין, כלורמפניקול וציפרופלוקסצין. אם לאדם יש סימפטומים חמורים יותר, כמו חום גבוה או כאבי ראש קשים, ניתן לטפל על ידי דוקסיצלין תקופה ממושכת יותר של זמן.[1] לנשים בהריון אסור לקחת דוקסיצלין או ציפרופלוקסצין, מכיוון ששני הסוגים יכולים לגרום לבעיות בעובר.[14] ג'וסימצין נמצאה יעילה בטיפול לנשים בהריון עם מחלות ריקטסיאליות, אך לא ברור אם יש לה תפקיד בטיפול בקדחת עקיצת הקרציה האפריקאית.[1]

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניעת קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, היא למעשה הגנה עצמית. כל אדם צריך להגן על עצמו מפני העקיצה על ידי לבישה בגדים ארוכים שימנעו עקיצה על גופו, וכמו כן למרוח תכשירים נוגדי חרקים, שירחיקו את הקרציות. מטיילים באזורים כפריים באפריקה ובהודו המערבית, צריכים להיות מודעים שהם עשוים לבוא במגע עם הקרציה שנושאת את החידק לקדחת. ההדבקה עשויה לקרות יותר אצל אנשים שמטיילים באזורים כפריים או מתכננים לבלות את הזמן בפעילויות בחוץ. זהירות כפולה צריכה להיות בחודשי נובמבר עד אפריל, בתקופה בה קרצית האמבליומה יותר פעילה. בדיקה של הגוף, הבגדים, הציוד וחיות המחמד לאחר השהייה בחוץ, יכולות לעזור לזהות ולהסיר את הקרציה בשלב מוקדם ולמנוע הדבקה.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, African tick bite fever, The Lancet Infectious Diseases 3, 2003-09-01, עמ' 557–564 doi: 10.1016/S1473-3099(03)00739-4
  2. ^ 2.0 2.1 African Tick-Bite Fever | Disease Directory | Travelers' Health | CDC, wwwnc.cdc.gov
  3. ^ Imported Spotted Fevers, www.cdc.gov
  4. ^ J. Frean, L. Blumberg, Tick bite fever and Q fever - a South African perspective, South African Medical Journal = Suid-Afrikaanse Tydskrif Vir Geneeskunde 97, 2007-11, עמ' 1198–1202
  5. ^ Steve J Perlman, Martha S Hunter, Einat Zchori-Fein, The emerging diversity of Rickettsia, Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences 273, 2006-09-07, עמ' 2097–2106 doi: 10.1098/rspb.2006.3541
  6. ^ 6.0 6.1 Daniel J. Sexton, Edward F. Hendershot, Scrub typhus and rickettsial diseases in international travelers: A review, Current Infectious Disease Reports 11, 2009-01-01, עמ' 66–72 doi: 10.1007/s11908-009-0010-x
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Didier Raoult, Pierre-Edouard Fournier, Idir Bitam, John Stenos, Update on Tick-Borne Rickettsioses around the World: a Geographic Approach, Clinical Microbiology Reviews 26, 2013-10-01, עמ' 657–702 doi: 10.1128/CMR.00032-13
  8. ^ 8.0 8.1 Gustavo Valbuena, David H. Walker, Infection of the endothelium by members of the order Rickettsiales, Thrombosis and haemostasis 102, 2009-12, עמ' 1071–1079 doi: 10.1160/TH09-03-0186
  9. ^ Gary W. Procop, Bobbi Pritt, Pathology of Infectious Diseases: A Volume in the Series: Foundations in Diagnostic Pathology, Elsevier Health Sciences, 2014-07-21. (באנגלית)
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, African tick bite fever: Not a spotless rickettsiosis!, Journal of the American Academy of Dermatology 48, 2003-02-01, עמ' S18–S19 doi: 10.1067/mjd.2003.122
  11. ^ A. Humar, J. Keystone, Evaluating fever in travellers returning from tropical countries., BMJ : British Medical Journal 312, 1996-04-13, עמ' 953–956
  12. ^ 12.0 12.1 12.2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, African Tick-Bite Fever in a Returning Traveler, The Journal of Emergency Medicine 48, 2015-05-01, עמ' 562–565 doi: 10.1016/j.jemermed.2014.12.044
  13. ^ Didier Raoult, Pierre-Edouard Fournier, Mogens Jensenius, Charles D. Ericsson, Rickettsioses and the International Traveler, Clinical Infectious Diseases 39, 2004-11-15, עמ' 1493–1499 doi: 10.1086/425365
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Antibiotic Use During Pregnancy and Lactation, American Family Physician 74, 2006-09-15, עמ' 1035

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.