קדמת ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קדמת ציון
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
קדמת ציון
קדמת ציון

שכונת קדמת ציון הוא שמו של שטח בדרום הר הזיתים המצוי בבעלות יהודית. ממוקם במזרח ירושלים, דרומית מזרחית לעיר העתיקה, על תוואי דרך יריחו.

אדמות המתחם נרכשו על ידי יהודים בשנת 1925. ממאורעות תרפ"ט ועד מלחמת ששת הימים לא יכלו בעלי המתחם לעשות שימוש בנחלותיהם. בתחילת שנות ה-2000 החלו אזרחים ישראלים להתיישב במקום. באותה שנה גם אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון, תב"ע 7659, תוכנית אשר הוגשה על ידי עיריית ירושלים לבניית 220 יחידות דיור במקום. בשנת 2012 החל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לקדם שם בנייה יהודית נוספת[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צבי פסח פרנק

אדמות "קדמת ציון" נרכשו בידי יהודים חרדים ב-16 בספטמבר 1925 . הרוכשים היו מאוגדים בארגון שנקרא "אגודת הדיירים". מנהל העמותה היה "יהושע אבי-זוהר" מדמויותיה המיתולוגיות של ירושלים ויעקב יהושוע דיאמונד.

מטרת האגודה הייתה לרכוש שטח גדול שבו יהודים יגורו ויפתחו משק חקלאי. ההחלטה לקנות את השטח הזה, עקב היותו קרוב יחסית יותר למרכז העיר ומקום המקדש נצפה ממנו[2].

בל"ג בעומר 1926 ערכו הרוכשים במקום חגיגה עם "שירה וריקודים", אך הם הותקפו בידי פורעים ערבים ועזבו את המקום. אליעזר שמאלי מתאר בספרו "ירושלים של זהב" "המון ערבי מסתער ומזעיף פנים הקיף אותנו. הם צעקו: הסתלקו מכאן..., ואיימו עלינו במקלות ושיסו בנו את כלביהם והמטירו עלינו אבנים... השארנו את הסלים ואת המזון והתחלנו לסגת אט אט... בצער ובבושת פנים" למרות ההתנכלות נמשכה רכישת הקרקעות בשטח ומאות דונמים נרשמו על שם החברים בהם משפחת הרב הראשי של ירושלים הרב צבי פסח פרנק[3].

מאז פרוץ מאורעות תרפ"ט (1929) לא התאפשר לבעלי המתחם לגשת אל אדמתם[4].

ממלחמת ששת הימים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחדש ההתיישבות היהודית. ארווין מוסקוביץ'

במלחמת העצמאות כבש הלגיון הירדני את השטח, והאדמות נוהלו על ידי "הממונה הירדני על רכוש אויב". אחרי מלחמת ששת הימים עברו האדמות לאפוטרופוס הכללי הישראלי והוא איתר חלק מבעלי הקרקעות ויורשיהם. בשנות ה-90 רכש ארווין מוסקוביץ' חלק גדול מהאדמות במטרה להקים בהן התיישבות יהודית. עד שנת 2012 השלים מוסקוביץ' את רכישת הקרקעות במתחם[5]. בשנת 1996 קידם ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט תוכנית בניית שכונה יהודית במקום, והתוכנית אושרה בוועדת התכנון המקומית. ב-2009 החלה העירייה לתכנן את התשתיות הדרושות לשכונת קדמת ציון יחד עם תכנון שכונת ערב א־סוואחרה הסמוכה אליה. בשל לחצים מגופים שונים, לא סיימה העירייה את אישור התוכנית לקדמת ציון בוועדה המחוזית, ואישורה הסופי עומד ותלוי.

רוב הקרקעות נמצאות ממזרח לגדר ההפרדה ואין לבעליהם אפשרות גישה אליהם. על קרקעות אלו הוקמה "המכללה האיסלאמית" ובחלק אחר הוקם בסיס מג"ב של צה"ל.

מצידה המערבי של הגדר נותרו כ-60 דונם בבעלות יהודית. בתחילת שנות 2000, רכש ארווין מוסקוביץ' שני בתים סמוכים לשטח, ושיכן בהם, בסיוע עטרת כהנים, 6 משפחות יהודיות, המונות כיום 35 נפשות. משרד השיכון מממן אבטחה על בתי היהודים שבשכונה. התושבים מקיימים יחסי שכנות עם הערבים הגרים בסמוך ושכנם הערבי ייצג אותם כעורך דין[6]. במרץ 2008 לאחר הפיגוע בישיבת מרכז הרב, התקיימה במקום עצרת והכנסת ספר תורה אותו תרם איל העסקים הלונדוני סיריל שטיין לעילוי נשמת נרצחי הטבח[7]. בעצרת השתתפו גם סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי, בלווית יו"ר האיחוד הלאומי אורי אריאל, השר ישי הבטיח ש"במקום יבנו שמונה מאות יחידות דיור חדשות – מאה כנגד כל אחד מהנערים שנרצחו בפיגוע". בתחילת שנת 2012 החל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לקדם בניית 300 יחידות דיור במקום[8]. נכון לשנת 2012, רשומים בטאבו כ-400 דונם על שמם של יהודים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל היום, ישראל השבוע, יום ו', 22.06.12., נדב שרגאי, עמוד 14
  2. ^ מתחדש היישוב ב´קדמת ציון´ שבמזרח ירושלים, ערוץ 7
  3. ^ ישראל היום, ישראל השבוע, יום ו', 22.06.12., נדב שרגאי, עמוד 14
  4. ^ מתחדש היישוב ב´קדמת ציון´ שבמזרח ירושלים, ערוץ 7
  5. ^ תוכנית הענק של מוסקוביץ' ליד אבו דיס, חזי דרקסלר ציפי מלכוב, 11.06.12 באתר mynet-ירושלים
  6. ^ ישראל היום, ישראל השבוע, יום ו', 22 ביוני 2012, נדב שרגאי, עמוד 15
  7. ^ "אקטואליטי
  8. ^ ישראל היום, ישראל השבוע, יום ו', 22 ביוני 2012, נדב שרגאי, עמוד 14


קואורדינטות: 31°45′40.57″N 35°15′38.66″E / 31.7612694°N 35.2607389°E / 31.7612694; 35.2607389