לדלג לתוכן

קהילת יהודי בוינאקסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קהילת יהודי בוינאקסק
Еврейская община Буйнакска
הכניסה הראשית לבית הכנסת בבוינאקסק, 2024
הכניסה הראשית לבית הכנסת בבוינאקסק, 2024
אוכלוסייה
5–10
שפות
עברית (בישראל), ג'והורי, רוסית
דת
יהדות
קבוצות אתניות קשורות
יהודי ההרים ויהדות אשכנז

קהילת יהודי בוינאקסקרוסית: Еврейская община Буйнакска), שבדגסטן, היא מן העתיקות ביותר בצפון הקווקז. לאחר סיפוחה של דגסטן להאימפריה הרוסית נבנו מבצרים רבים, שסביבם התפתחו לימים ערים. אחת מהן הייתה טמיר־חאן־שורה, אשר שמה שונה לבוינאקסק בשנת 1922. עד שנת 1850, נוסף על אנשי צבא, כבר התגוררו במקום סוחרים רוסים וארמנים, וכן מספר משפחות של בעלי מלאכה מקרב יהודי ההרים.[1] עד למהפכת פברואר של 1917 היוו יהודי ההרים ויהדות אשכנז יחדיו את רוב אוכלוסיית העיר.[2][3] בתקופת ברית המועצות וברוסיה הפוסט־סובייטית, הקהילה היהודית בבוינאקסק מורכבת בעיקר מיהודי ההרים.

על מלחמת הקווקז נהרגו יהודים רבים שחיו בהרים בידי אנשיו של האימאם שאמיל.[2] אלו שהסכימו לקבל את אסלאם ולהצטרף לגזאוואת שניהל שאמיל נגד האימפריה הרוסית ניצלו,[2] הודות למאמצי מנהיגים יהודים, פונו למבצר צ'יר־יורט תחת חסות הכוחות הרוסיים, ושרדו את מתקפות ההרריים.[2] לאחר חלוף הסכנה עברה קבוצה קטנה של יהודים מצ'יר־יורט למבצר טמיר־חאן־שורה.[2] גם יהודים אשכנזים. ששירתו את תקופת שירותם בצבא האימפריה הרוסית הורשו להתיישב בטמיר־חאן־שורה. יהודי ההרים ויהדות אשכנז התגוררו במבצר בשני רבעים נפרדים, שלכל אחד מהם היה בית כנסת משלו. לאחר סיום מלחמת הקווקז קיבלו יהודי ההרים של טמיר־חאן־שורה רשות לבנות בית כנסת. בית הכנסת האשכנזי, שנבנה בשנת 1862, קיים עד היום.[2]

רוב היהודים בטמיר־חאן־שורה היו בני יהדות אשכנז, ורובם השתייכו לגילדת הסוחרים של העיר ועסקו באספקה לצבא הרוסי.[2]

באותה שנה, 1866, פעלו בעיר שני בתי כנסת – של יהודי ההרים ושל יהדות אשכנז.

  • בשנות ה־60 של המאה ה־19 כיהן רב העיר מרדכי־לייב ראסנצוב.[4]
  • בשנת 1873 חיו בעיר 406 יהודים.[4]
  • משנת תשל"ה כיהן כרב יהודי ההרים יחזקיה מושאילוב.[4]
  • בשנת 1886 רשם האתנוגרף איליה אניסימוב (אנ')[5] (1862–1928) 64 בתים יהודים בעיר, בגלל חיו 164 גברים ו־170 נשים.[1]

לפי מפקד האוכלוסין של 1897 חיו במחוז טמיר־חאן־שורה כ־100,000 נפש, ובהם 2,795 יהודים. בעיר עצמה חיו למעלה מתשעת אלפים תושבים, ובהם 1,199 יהודים (כ-13% מאוכלוסיית העיר).[1]

  • בשנות ה־90 של המאה ה־19 היה רב יהדות אשכנז טוביה נאומוביץ' גורודצקי.[4]
  • משנת 1891 פעל בעיר בית כנסת רשמי.[1]
  • בשנת 1899 חיו בעיר 1,950 יהודים.[1]
  • בסוף המאה ה־19 היו בעיר 9,089 תושבים, מהם 1,950 יהודים.[1]
  • בתחילת המאה ה־20 חיו בעיר 1,800 יהודים, שהיוו כ־28% מאוכלוסיית העיר.[1]
  • בשנת 1910 חיו בעיר 1,317 יהודים. באותה שנה, נוסף על שני בתי כנסת, פעלו בעיר גם בית קברות יהודי ובית ספר יסודי ציבורי יהודי.[1]

רוב יהודי ההרים בעיר עסקו במסחר.[2]

במהלך מלחמת העולם השנייה גדל מספר בני יהדות אשכנז בבוינאקסק עקב מפונים.[4]

  • בשנת 1945 חידש בית הכנסת את פעילותו, ועד 120 יהודים היו מתכנסים בו לתפילות בחגים.[4]
  • עד שנת 1951 כיהן כרב העיר מאיר חנוקאייביץ' רפאילוב.[4]

ב־9 באוגוסט 1960 פרסם עיתון בוינאקסק (ברוסית: Коммунист – "קומוניסט") מאמר מאת ד' מרמודוב, חבר באחד הסובייטים המקומיים, שכותרתו "גם בלי אלוהים הדרך פתוחה", ובו הופיעה עלילת דם נגד היהודים, שלפיה הם שותים דם מוסלמים:[6]

"היהודים, על פי דתם, מאמינים כי עליהם לשתות דם מוסלמים פעם בשנה. לפי הטענה, חלק מהיהודים רוכשים 5–10 גרם דם מוסלמי, מערבבים אותו עם מים בחבית גדולה ומוכרים זאת כמים שבאו במגע עם דם מוסלמי."[7]

עלילה זו עוררה מחאות במערב אירופה ובקרב יהודי ההרים בדגסטן. השלטונות הסובייטיים נאלצו לפרסם הכחשה, לשלול ממרמודוב את סמכויותיו ולהדיח את עורך העיתון.[6][8]

לקהילה היהודית היה בית ספר עברי, ספרייה ומועדון נוער. הקהילה סיפקה גם סיוע הומניטרי, ובכלל זה חלוקת מצה לחג הפסח.[4]

  • בשנות ה־80 פעל בעיר בית כנסת, שרבו שימש גם כשוחט. התקיים בו מניין באופן קבוע, והיה בעיר גם בית קברות יהודי.[4]
  • בתחילת שנות ה־90 נפתח בית ספר יהודי, ובראש הקהילה הדתית בבוינאקסק עמד דניאל קזקוב.[4]
  • בתחילת שנות ה־90 עמד בראש הקהילה הדתית היהודית בבוינאקסק נפתלי נפתלייב.[4]

בית הכנסת בבוינאקסק מצוי במצב של התדרדרות, ולכן אינו בשימוש.

אירעו מקרים של אנטישמיות בבוינאקסק.[10]

יהודי ההרים מכנים את העיר בשם "שורו".

רב מחוז בוינאקסק הוא חיים פרידמן.[11]

יושב ראש הקהילה בבוינאקסק הוא רפיק בוריסוביץ' פשייב.[12]

  • בשנת 2019 פתח המוזיאון להיסטוריה מקומית בבוינאקסק תערוכה-מחקר בשם "תולדות הקהילה היהודית של בוינאקסק בפנים".[13]
  • בשנת 2021 גזר בית המשפט העירוני בבוינאקסק שבדגסטן עונש של 10 שנות מאסר במושבת עונשין בעלת משטר מיוחד על תושב המקום ארתור עבדולאייב, לאחר שהורשע ברצח יושב ראש הקהילה היהודית בעיר.[14][15]

לפי תוצאות מפקד האוכלוסין ברוסיה (2021), נותר כיום מספר קטן של יהודים בבוינאקסק. חלקם עברו לאזורים אחרים ברוסיה, ורבים היגרו לישראל ולמדינות נוספות.[1]

יהודים בולטים ממחצ'קלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]