קהילת יהודי טוצ'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קהילת יהודי טוצ'ין היא הקהילה היהודית בעיר טוצ'ין השוכנת במחוז רובנו במערב אוקראינה.

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת זמן ההתיישבות היהודית הראשונה במקום נתונה במחלוקת: על פי האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין ההתיישבות היהודית הראשונה במקום הייתה בראשית המאה ה-17,[1] בעוד על פי גרסת בית התפוצות ראשית ההתיישבות היהודית הייתה בראשית המאה ה-18.[2]

התפתחות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין, תהליך ההתיישבות הואט כתוצאה מפרעות ת"ח ות"ט והואץ לאחריהן. בשנת 1700 הוטל מס על סך של 600 זהובים על יהודי טוצ'ין, מה שמעיד על קיומו של יישוב יהודי מכובד וגדול בטוצ'ין.[1] במאה ה-19 גדל מספר היהודים בטוצ'ין באופן משמעותי:[1] באמצע המאה היו 1,180 יהודים בטוצ'ין ובסוף המאה היו בה כבר 2,535 יהודים, שהיוו שישים ושבעה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בטוצ'ין.[2] במאה ה-19 היו 9 בתי חרושת וטחנות קמח בטוצ'ין. חלק נרחב מאותם מפעלים נוהל בידי יהודים.[1] רוב היהודים עסקו בגידול בקר, במלאכה או שסחרו בתוצרת חקלאית של המקומיים.[2] בסוף המאה ה-19 כבר היו בטוצ'ין חמישה בתי כנסת. שניים מאותם בתי כנסת נוהלו בידי חסידות טריסק, בית כנסת נוסף נוהל בידי חסידות אוליקה ובית כנסת אחר נוהל בידי חסידות ברזנה.[1] בראשית המאה ה-20 התבססה הקהילה כלכלית, כשעסקו באספקת סחורות לצבא הרוסי שהקים מחנה צבאי גדול באזור טוצ'ין.[1][2] חלק אחר מהיהודים עבד במרפאות או בבית הדואר שנפתחו באזור כדי לשרת את המחנה הצבאי הרוסי.[1][3] במקום נפתחו שני בתי ספר פרטיים שלימדו גם עברית.[1][3] כמו כן, נפתחה באזור ספריה שהיוותה את מרכז הפעילות היהודית באזור.[1][3]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פריצת מלחמת העולם הראשונה החל השלטון הרוסי לגייס את תושבי טוצ'ין. רבים השתמטו מהגיוס או ערקו לאויב.[1] לאחר מהפכת אוקטובר נרצחו שני יהודים בידי פורעים שניסו לשדוד את רכושם.[1]

בין מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה חיו בטוצ'ין בערך 2,200 יהודים, שהיוו שלושה רבעים מהאוכלוסייה הכללית בעיר.[4][3] בעיר הוקם ועד ציוני והחלו לפעול בה התנועות הציוניות "פועלי ציון" ו"צעירי ציון". באותה התקופה, רוב התושבים בעיר היו יהודים ולכן ראש המועצה היה יהודי. רוב הילדים היהודים בטוצ'ין למדו בבית הספר הממלכתי הפולני, שבו חלק גדול מהמורים וכן מנהל בית הספר היו יהודים. בעיר נפתח גם בית ספר עברי, שלאחר המלחמה כונה בית ספר "תרבות". בעיר פעל גם גן ילדים של רשת תרבות.[3] הוא נסגר בספטמבר 1939.[1] בעיר פעלה ספרייה ציבורית שבה היו ספרים בעברית וביידיש. כמו כן, בטוצ'ין פעלו גם חוגי דרמה שונים שהכנסותיהם נתרמו לצדקה או לשם טיפוח והחזקת מוסדות החינוך היהודיים והעבריים בעיר.[1] בעיר פעלו מספר תנועות נוער יהודיות: החלוץ (שהגיעה לעיר בשנת 1924), בית"ר, השומר הדתי, ברוריה, תורה ועבודה והשומר הצעיר שהייתה התנועה הגדולה ביותר.[1] בני נוער נוספים היו חברים בקרב תנועות קומוניסטיות.[1][3]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוצ'ין סופחה לברית המועצות כתוצאה מהסכם ריבנטרופ–מולוטוב בספטמבר 1939.[1][2][3] לאחר הכיבוש הולאמו עסקים רבים בעיירה. עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות יהודים רבים היגרו לטוצ'ין מפרוורי ברית המועצות.[4] הגרמנים הצליחו לחדור לטוצ'ין ביולי 1941.[א] יהודים בעלי קשרים בשלטון ברית המועצות הצליחו לעזוב את טוצ'ין קודם לכן ולהגר למרכז ברית המועצות.[1][2][3]

עד ספטמבר 1942 אוכלס גטו טוצ'ין ונכלאו בתוכו בצפיפות רבה כ-3,000 יהודים מהעיר והסביבה. ב-24 בספטמבר, לאחר שכוחות גרמנים ואוקראינים התקדמו לעבר גדרות הגטו במטרה לחסל את אסיריו, פרץ בו מרד וכ-2,000 אסירים הצליחו לברוח ממנו, אולם מרביתם הוסגרו או נרצחו בידי האוקראינים והגרמנים, ורק כ-20 איש שרדו[6].

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריך הפלישה המדויק נתון במחלוקת. על פי מספר מקורות תאריך הפלישה הוא ה-6 ביולי.[1][3][4][5] לעומת זאת, על פי בית התפוצות, תאריך הפלישה לטוצ'ין הוא ה-4 ביולי.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 טוצ’ין, באתר האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין בישראל
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 קהילת יהודי טוצ'ין, באתר בית התפוצות
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 מרד גטו טוצ'ין, באתר מוזיאון הלוחם היהודי
  4. ^ 1 2 3 טוצ'ין, באתר יד ושם
  5. ^ טוצ'ין (Tuczyn), באתר יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה
  6. ^ גבורה בעיירות טוצ'ין ולוצק – אוקראינה, באתר התנגדות היהודית בשואה