לדלג לתוכן

קהילת יהודי קיזליאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קהילת יהודי קיזליאר
Еврейская община Кизляра
אוכלוסייה
5–10
שפות
עברית (בישראל), ג'והורי, רוסית
דת
יהדות
קבוצות אתניות קשורות
יהודי ההרים ויהדות אשכנז

קהילת יהודי קיזליאררוסית: Еврейская община Кизляра) היא קהילה של יהודים אשר חיו בשטחי קיזליאר (אנ') המודרנית, עיר ברפובליקת דאגסטן שברוסיה. הקהילה מורכבת בעיקר מיהודי ההרים, קבוצה יהודית ייחודית בעלת שפה ומנהגים משלה, שמקורה באזור הקווקז. גם יהדות אשכנז התקיימה בקיזליאר, ורבים מבניה היו בין אלה שיצאו לגלות.[1] יהודים חיו בקיזליאר מאז תקופת האימפריה הרוסית.[2]

האימפריה הרוסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנת 1869 חיו בקיזליאר 35 יהודים.[2][3]
  • בשנת 1910 חיו בקיזליאר 173 יהודים, שהיוו 1.6% מכלל האוכלוסייה.[2][3]
  • בסוף המאה ה־19 היה בית כנסת אחד בקיזליאר.[2][4][5][6]
  • בשנת 1901 הוקם חוג ציוני ראשון, ופעל בעיר בית ספר יסודי.[2]
  • לפני מהפכת אוקטובר בשנים 1917–1923, היה בית כנסת ברחוב היהודים (כיום רחוב מיכאיל פרונזה). האזור סביב בית הכנסת נקרא הרובע היהודי,[1][3] ובו התגוררו בעיקר יהודי ההרים. לא היה בית כנסת נפרד עבור יהדות אשכנז; הם התפללו בבית הכנסת של יהודי ההרים.[1]
  • בראשית המאה ה־20 פתח רב מאיר חנוקאייביץ' רפאילוב (?-1951) בית ספר ליהודי ההרים בעיר קיזליאר. לצד מקצועות כלליים כגון מתמטיקה, רוסית וג'והורי, נלמדו בו גם עברית ותורה.[2][3]
  • בשנת 1913 היו בבעלות יהודים שש חנויות בעיר קיזליאר, כולל חנות התכשיטים היחידה.[2]

התקופה הסובייטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה (1917–1923), הגיעו פליטים יהודים מהכפרים הסמוכים אל קיזליאר.[2][3] אדמותיהם של יהודים רבים הופקעו.[2][3]
  • במהלך התקופה הסובייטית, בית הכנסת היהודי בעיר קיזליאר נהרס.
  • בשנת 1926 חיו בקיזליאר 319 יהודים, בהם 62 מיהודי ההרים.[2][3]
  • בשנת 1927 הוקצתה חלקת אדמה בשטח של 7,000 דסיאטינים במחוז קיזליארסקי (אנ') עבור חקלאים מיהודי ההרים.[2][3][7]
  • במהלך התקופה הסובייטית נפתחו בתי ספר ובית קריאה עבור יהודי ההרים במחוז קיזליארסקי.[2][3]
  • ארבעים ושלוש משפחות יהודיות מקיזליאר עברו לחלקות האדמה שהוקצו.[2][3]
  • בשנת 1930 נסגרו היישובים היהודיים לארינסקויה וקאלינינו במחוז קיזליארסקי בשל חוסר כדאיותם.[2][3][7]
  • בשנים 1928–1931 פעלו סניפים של אוזט וקומזט בקיזליאר.[2][3][7]
  • בשנת 1939 חיו בקיזליאר 232 יהודים.[2]
  • בשנת 1959 חיו בקיזליאר 330 יהודים.[2]
  • עד שנות ה-90 חיו בקיזליאר כ-2,000 יהודים.[1][3] כ-70% מהם היו יהודי ההרים וכ-30% השתייכו ליהדות אשכנז.[1] הקהילה שכרה מקום בבית התרבות העירוני, שכלל שני חדרים: אולם גדול למפגשי מועדון וחגיגות, וחדר קטן למשרד.[1] הקהילה היהודית הקימה מועדון משפחות שהתכנס מדי שבוע. הם נהגו להתכנס שם באופן קבוע בשבת ובחגים יהודיים.[3][1][8]
  • בשנות ה-90 החלה בקיזליאר תקופה של "הפקרות". עברייני סחיטה השתלטו על בתים ועסקים של יהודים וגירשו אותם מהעיר.[1] הם איימו על יהודים ואילצו אותם לעזוב, ובחלק מהמקרים הושלכו בקבוקי תבערה לעבר בתיהם.[1]
  • במהלך שנות ה-90 התרחש גל עזיבה גדול של יהודים עקב מלחמת צ'צ'ניה הראשונה.[1] יהודים היגרו לישראל ולאזורים אחרים ברוסיה.[1]

הפדרציה הרוסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Ilya Karpenko. Джууры в стране гор. Lechaim. July 2007.
  2. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 Kizlyar. Jews Encyclopedia. July 9, 2009.
  3. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Historical information. Federation of Jewish Communities of Russia.
  4. History of Mountain Jewish Synagogues. STMEGI. October 11, 2011.
  5. History of the Russian capital of Dagestan - Kizlyar. Magazine Woman of Dagestan September 30, 2023.
  6. Exhibition "Kizlyar yesterday and today" was held in the anniversary Kizlyar. Newspaper Kizlyarskaya Pravda September 26, 2020
  7. 1 2 3 Land management of Mountain Jews. STMEGI. April 26, 2012
  8. Yekaterina Filippovich. From Iran to the North Caucasus: The story of Russia’s Mountain Jews. Russia Beyond. October 13, 2016.
  9. Activities of religious organizations.
  10. Representatives of Jewish communities called situation in Dagestan tense. Caucasian Knot. November 1, 2023.