קהילת יהודי קרשוביץ
 | |
| בית הכנסת לגברים ברחוב וונסקה 4 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| תאריך ייסוד | בין המאה ה-18 למאה ה-19 |
| אזור זמן | UTC +2 |
| www.krzeszowice.pl | |
קהילת יהודי קרשוביץ (בפולנית: Żydowskiego w Krzeszowicach) הייתה קהילה יהודית אשכנזית בעיר קרשוביץ, פולין.
ההתיישבות היהודית בקרשוביץ החלה להתקיים במאה ה-18, בשיאה מנתה הקהילה כ-481 עד להכחדתה בשואה[1].
רוב יהודי הקהילה היו סוחרים מקומיים, רוכלים בכפרים וירידים ובעלי מלאכה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתיישבות היהודית בקרשוביץ החלה בתקופת דוכסות קרקוב הגדולה בין השנים 1818–1846 ונמנו בה כ-20 יהודים[2].
בתחילת המאה ה-19, נפתחו בעיר מפעלי קרמיקה וזכוכית, כלכלתה של העיר צמחה, הקהילה גדלה באופן משמעותי ועד לאמצע המאה ה-19 מנתה כ-20 משפחות יהודיות.
בסוף המאה ה-19 נבנו ברחוב וונסקה, שני מבנים ששימשו כבית כנסת ובית מדרש לגברים ובית תפילה לנשים. שני המבנים נהרסו על ידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1897, נוסד ארגון אהבת ציון ונפתחו בעיר סניפים של הציונות הכללית, ארגון החלוץ וארגון הנוער בית"ר.
פוגרומים ביהודי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1918, התנפלו איכרים על דוכני שוק, חנויות ובתים שייכים ליהודי העיר ובבזו אותם.
- בחודש מאי 1919, התנפלו איכרים על דוכנים יהודיים ביריד השנתי, הרסו אותם, שדדו את מרכולתם והכו בבעליהם.
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם, גדלה הקהילה בראשותו של הרב משה חיים קליינברג ובשיאה הגיעה לכ-20 אחוזים מאוכלוסיית קרשוביץ[3].
בחודש מאי 1926, התקיימה בעיר האספה הראשונה של עמותת "יהודה" שקידמה את התרבות היהודית.
בשנת 1927, נפתח בעיר סניף של תנועת הנוער "עקיבא" והוקמה ועדה זמנית של איגוד הנשים היהודי ויצו.
בשנת 1933, הוקמו ועדה משותפת של כל הארגונים הציונים בעיר וכמו כן נפתח סניף של תנועת הנוער המכבי הצעיר.
בשנת 1938, לקחה הקהילה היהודית חלק בארגון חגיגות יום העצמאות הפולני בעיר.
במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בקרשוביץ כ-481 יהודים.
בשנת 1939, לאחר כיבוש העיר על ידי הגרמנים, החלו תושבי העיר לבצע פוגרומים בתושבי העיר היהודים.
בשנת 1940, הולאמו מפעלים ומחסנים ובעלותם של חנויות של יהודים הועברה ליידי נאמנים אריים.
במהלך המלחמה הוגבלה תנועתם של יהודי העיר, הם נלקחו לעבודות כפייה בתיקון גשרים, חקלאות, שיפוצים ועבודות ניקיון בארמון משפחת פוטוצקי שהיה שייך באותה העת לממשל כללי, הגנרלגוברנמן[4].
במאי 1940, הוקם מחנה עבודה בקרבת העיר ובו רוכזו כל יהודי הסביבה.
בסוף שנת 1940, נשלחו 18 צעירים יהודים מהעיר למחנה עבודה צבאי בדמביצה והחל מאותה השנה נאסר על יהודים לבצע עסקאות נדל"ן.
בתאריך 1 באפריל 1942, הותירו השלטונות הנאצים ל-150 לאבד את אדמת העיר והורה על שאר היהודים לעזוב את בתיהם לעבור לגטאות בערים קרקוב, טרנוב, בוכניה או סקאלה
בחודש יולי 1942, גורשו כל יהודי קרשוביץ לסקווינה.
לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי רישומים שנעשו עם סיום המלחמה, כמעט כל 481 יהודי העיר נרצחו וכ-46 ניצולים חזרו להתגורר בה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קששוביצה המרכז למורשת יהדות פולין
- ^ Historia Ziemi Krzeszowickiej - Urząd Miejski Krzeszowice, www.gminakrzeszowice.pl
- ^ Żydzi Polscy, www.zydzipolscy.pl
- ^ Historia społeczności | Wirtualny Sztetl, sztetl.org.pl