לדלג לתוכן

קוביאשי איסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוביאשי איסה
小林一茶
לידה 15 ביוני 1763
Kashiwabara, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בינואר 1828 (בגיל 64)
Kashiwabara, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Myōsen-ji Temple עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה haikai עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Spring of My Life, Last Days of Issa's Father עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית ג'ודו-שינשו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוביאשי איסהיפנית: 小林 一茶; 15 ביוני 17635 בינואר 1828 היה משורר הייקו יפני ובודהיסט מאסכולת הארץ הטהורה. הוא מוכר יותר בשם איסה, שם עט שמשמעו "כוס תה", ונמנה עם ארבעת משוררי ההייקו הגדולים של יפן, לצד באשו, בוסון, ושיקי.[1]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסה היה הבן הראשון למשפחת ממחוז קשיוואברה, כיום חלק ממחוז נאגנו. אימו מתה בהיותו בן שלוש, ואחריה גדלה אותו סבתו באהבה. אולם כשאביו התחתן בשנית חמש שנים מאוחר יותר, אימו החורגת של איסה לא חיבבה אותו. אחיו למחצה של איסה נולד שנתיים לאחר הנישואין. כשסבתו מתה בהיותו בן 14, איסה הרגיש מנוכר בביתו שלו, ילד בודד וכעוס שהעדיף לשוטט בשדות. שנה לאחר מות סבתו שלח אותו אביו לאדו (טוקיו של היום) כדי לשמש כשוליה.

על עשר השנים הבאות לחייו אין מידע וודאי. שמו היה קשור לקובאיאשי צ'יקואה (小林 竹阿) מבית הספר להייקו בנירוקואן (二六庵), אך הקשר ביניהם אינו ברור. במהלך השנים הבאות הוא נדד ביפן ונלחם על הירושה שלו עם אמו החורגת (אביו נפטר ב-1801). הוא כתב יומן שלא התפרסם בחייו, אך נשמר ועבר מדור לדור בין תלמידיו ויצא לבסוף לאור בשם "ימיו אחרונים של אביו של איסה"(אנ').

לאחר שנים של מריבות משפטיות, הצליח איסה להבטיח זכויות על מחצית מהרכוש שהשאיר אביו. הוא חזר לכפר הולדתו בגיל 49 ועד מהרה נשא אישה בשם קיקו (菊). לאחר תקופה קצרה של אושר, פקדה אותו שורה של אסונות: הבן הבכור של בני הזוג נפטר זמן קצר לאחר לידתו. בת, סאטויו (里世), מתה פחות משנתיים וחצי לאחר מכן, מה שעורר את איסה לכתוב את ההייקו הזה (בתרגום לואיס מקנזי):

עולם טיפת הטל הזה -
הוא עולם טיפת טל,
ובכל זאת, ובכל זאת...

ילד שלישי מת ב-1820 ואז חלתה קיקו ומתה ב-1823. על כך כתב איסה -

לחיות אחריהם,

להישאר בחיים מכולם,

אה, הקור!

איסה מת ב-5 בינואר 1828 בכפר הולדתו. לפי הלוח היפני הישן, הוא מת ביום ה-19 של החודש האחד-עשר, השנה העשירית של עידן בונסיי, תאריך המקביל במערב לשנת 1827.

כתיבה וציור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסה השאיר אחריו גוף עצום של עבודות, למעלה מ-20,000 שירי הייקו.[2] שירתו עושה שימוש ליברלי בניבים מקומיים ובביטויי שיחה, ועוסקת הרבה בצמחים ויצורים פעוטים וחסרי חשיבות.

על פי משורר ההייקו מסאוקה שיקי (1867–1902), סגנונו של איסה נשען על האירועים הטרגיים בחייו, אולם בדרך של הומור, סאטירה, רחמים, והזדהות עם החלש.[2] איסה כתב 54 הייקו על החילזון, 15 על הקרפדה, כמעט 200 על צפרדעים, כ-230 על הגחלילית, יותר מ-150 על היתוש, 90 על זבובים, יותר מ-100 על פרעושים וכמעט 90 על הציקדה. בסך הכל כאלף שירים על בעלי חיים אלה. הוא מתבונן בהם במבט חומל, ופעמים רבות מזהה בהם את עצמו.[3]

בהשוואה אליו, גוף כתביו של באשו, שגם הוא נחשב אחד מארבעת המאסטרים הגדולים, מונה כ-2,000 שירים.

איסה נודע גם ברישומיו הנלווים בדרך כלל להייקו. הספר הפופולרי והידוע ביותר של איסה, שכותרתו "אביב חיי", הוא אוטוביוגרפי, והמבנה שלו משלב פרוזה והייקו.

אחד מההייקו של איסה, בתרגומו של בלית' מופיע ברומן של ג'רום דייוויד סלינג'ר משנת 1961, "פראני וזואי":

הו חילזון
אט אט טפס לך
על הר פוג'י

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוביאשי איסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. הלנה גרינשפון, פינת ההייקו – Haiku, באתר יפן חוויה אחרת – Explore Japan
  2. 1 2 Kobayashi Issa: A Haiku Poet Who Empathized with the Weak | June 2022 | Highlighting Japan, www.gov-online.go.jp
  3. אירית ויינברג, לטפס על הר פוג'י, באתר יפן מונוגטרי, 26 באפריל 2014