קובי ריכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "יעקב ריכטר" מפנה לכאן. לערך העוסק במסאי ומתרגם, ראו יעקב שופט.
קובי ריכטר
אין תמונה חופשית
לידה 24 בדצמבר 1945 (בן 76)
רמת יוחנן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
טייס אוראגן, טייס מיראז' 3, מפקד טייסת 117
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מייסד חברת מדינול
יו"ר תנועת דרכנו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב (קובי) ריכטר (נולד ב-24 בדצמבר 1945) הוא איש עסקים, תעשיין, יזם ופוליטיקאי ישראלי ויו"ר תנועת "דרכנו" לשעבר. ריכטר הוא טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הישראלי, אלוף הפלות שלזכותו נזקפות 11.5 הפלות של מטוסים ומסוקי אויב. ביוני 2021 העריך העיתון הכלכלי "TheMarker" את הונו בכ-2 מיליארד דולר, ברשימת 500 עשירי ישראל שפרסם[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכטר גדל בקיבוץ רמת יוחנן, האח האמצעי מבין שלושה ילדיהם של קלמן, יליד אוקראינה שהיה מסגר ומירה, ילידת אוסטריה שהייתה רפתנית. כנער הצטיין בשחייה ועד לגיוסו היה חבר בנבחרת ישראל. באליפות ישראל בשחייה למרחקים ארוכים שנערכה בבריכת בבת גלים בחיפה בתחילת אוקטובר 1963 זכה ריכטר במדליית ארד במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 21:28.8 דקות, אחרי חבריו לקבוצה משה גרטל (19:59.0 דקות) ודני רבס (20:07.0 דקות)[2]. באמצע שנות השישים, במהלך מחקרו לספר "ילדי החלום" ראיין הפסיכולוג הנודע ברונו בטלהיים בני נוער בקיבוץ רמת יוחנן. ריכטר היה אחד המרואיינים ובתשובה לשאלה "מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?" ענה "ארצה להיות טייס ומדען". התשובה הייתה הוכחה מבחינת בטלהיים לכך שילדי החממה הקיבוצית הם ילדים שתפישת המציאות שלהם לקויה[3].

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגייס לצה"ל ב-1964 ושירת במשך 22 שנים כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי. את קורס הטיס מס' 50 סיים ביולי 1966 והוצב כטייס אוראגן בטייסת 107. במלחמת ששת הימים השתתף בתקיפת שדה התעופה באל עריש במבצע מוקד[4]. במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים שירת כטייס מיראז' 3 בטייסת 117[5]. בתקופת שירותו בטייסת השתתף בקרבות אוויר רבים ובהם קרב אוויר נגד טייסים סובייטיים והפיל 11.5 מטוסים ומסוקים.

הפלותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תאריך הקרב המטוס המפיל המטוס שהופל החימוש פרטי ההפלה
1 24 בפברואר 1968 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 17 סורי תותחים סמוך לדמשק במהלך תקיפת מחנות מחבלים
2 2 ביולי 1969 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 21 מצרי שפריר 2 הפלת הבכורה בטיל שפריר 2
3 8 ביולי 1969 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 21 סורי תותחים במהלך קרב אוויר המוני מעל רמת הגולן ודמשק
4 8 בינואר 1970 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 21 סורי שפריר 2
5 15 במאי 1970 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 17 מצרי טיל אוויר אוויר הראשון בזוג מטוסים מצריים שתקפו כוחות צה"ל ממזרח לתעלה.
6 15 במאי 1970 מיראז' 3 מצריםמצריםמיג 17 מצרי טיל אוויר-אוויר הפלת המטוס השני בזוג. הופל מעל אזור שלופה.
6.5 26 ביוני 1970 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 17 סורי תותחים חצי הפלה משותפת עם יהודה קורן במסגרת מבצע קיתון 10
7.5 7 באוקטובר 1973 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 21 סורי תותחים יומה השני של מלחמת יום הכיפורים
8.5 9 באוקטובר 1973 מיראז' 3 סוריהסוריהמיל מי-8 סורי יומה הרביעי של מלחמת יום הכיפורים
9.5 10 באוקטובר 1973 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 21 סורי שפריר 2 יומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים
10.5 10 באוקטובר 1973 מיראז' 3 סוריהסוריהסוחוי 7 סורי יומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים
11.5 22 באוקטובר 1973 מיראז' 3 סוריהסוריהמיג 21 סורי תותחים

בשנים 1977 עד 1979 פיקד ריכטר על טייסת 117, בתפקיד זה פעל למיסוד חקר ביצועים בבחינת התנהגות מטוסי אויב[6].

במהלך השירות הצבאי סיים תואר ראשון בהצטיינות בביולוגיה ובביוכימיה באוניברסיטת הנגב[7] וב-1976 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, בתחום חקר המוח והתמחה בבניית מודלים מתמטיים למערכת הראייה. ב-1979 יצא ללימודי פוסט דוקטורט ב-MIT ועסק בבינה מלאכותית וחקר המוח. לאחר שובו לישראל מונה לראש מחלקת אמצעי לחימה של חיל האוויר והיה ממתנגדי פרויקט הלביא, בפברואר 1986 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה[8].

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שיחרורו מונה למנהל הפיתוח של חברת "אורבוט", חברה שייסד יחד עם אחיו יוחאי ושותפים נוספים עוד ב-1983. החברה שעסקה בייצור מערכות בדיקה של רכיבים אלקטרונים, רשמה הפסדים גבוהים וב-1992 התמזגה עם מתחרתה העיקרית אופטרוטק לחברה אחת בשם אורבוטק[9]. לאחר המיזוג סיים ריכטר את תפקידו בחברה והוא היה בין מקימי "מרתון", קרן הון סיכון שהייתה בין הראשונות שהוקמו בישראל[10]. ריכטר היה מנכ"ל "מרתון" עד 1995[11]. ארבע חברות בהן השקיעה "מרתון" הונפקו בבורסה: "פרוטליקס", "אופטיבייס", "אראל תקשורת" ובי.או.אס[12]. הקרן נמכרה אחר כך לאיש העסקים יצחק תשובה[13].

ב-1992 הקים עם רעייתו יהודית את חברת המכשור הרפואי "מדינול, יחד עם עם גרגורי פנחסיק, עולה חדש מאוקראינה, שהציג בפניו פטנט לייצור תומכן - קפיץ מתכת המושתל בכלי דם לתמיכה בהם. מדינול פיתחה וייצרה תומכנים לשימוש קרדיולוגים, תחת המותג "ניר" על שם ניר פורז, חברו של יורם, בנם של יהודית וקובי ריכטר. את השיווק למוצרים עשתה בוסטון סיינטיפיק, החברה זכתה להצלחה רבה והכנסותיה הסתכמו במאות מיליוני דולרים מדי שנה[14]. לאחר סכסוך ממושך עם בוסטון סיינטיפיק, שהסתיים בשנת 2005, שילמה זו 750 מיליון דולר למדינול בגין הפרת הזכויות על הפטנט[15]

ב-1993 הקימו בני הזוג ריכטר את חברת "מדקון", שפיתחה תוכנה לניהול מידע רפואי בתחום הקרדיולוגיה. התוכנה של מדקון כללה יכולות לניהול תמונה, מידע ותהליכי עבודה במחלקה הקרדיולוגית[16]. בשנת 1999 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[17]. בשנת 2005 נמכרה השליטה בחברה לחברה אמריקאית, לפי שווי של 105 מיליון דולר. תמורת חלקם בחברה קיבלו בני הזוג ריכטר כ-30 מיליון דולר[18].

במהלך השנים היה מעורב ריכטר במיזמים רבים נוספים, בין השאר השקיע בחברת האינטרנט QXL (שהייתה מתחרה של חברת eBay}[19], ובחברות הזנק אחרות[20]. ב-2006 הקימו בני הזוג ריכטר את חברת מיקרוטק שמפתחת מכשיר לשחרור מבוקר של תרופות באמצעות אנרגיית אולטרסאונד וב-2007 את וולב מדיקל העוסקת בפיתוח שסתומים המושתלים בהליך זעיר פולשני, שתיהן בבעלותם המלאה[21].

ריכטר היה גם בעל המניות הפרטי הגדול בחברת אורבוטק[22]. במרץ 2018 נמכרה אורבוטק לחברת לחברת KLA האמריקאית, וריכטר קיבל תמורת חלקו כ-180 מיליון דולר[23].

ב-2017 השקיע ריכטר בחברת "נוסטרומו אנרגיה" שפיתחה פתרון לאגירת אנרגיה והוא חבר בדירקטוריון שלה[24].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכטר הוא אחד המממנים המובילים של נבחרת ישראל בכדורעף נשים (פרויקט זלינגר).

בין השנים 2016–2019 כיהן כיו"ר תנועת "דרכנו".

ביוני 2019 נמנה עם מייסדי ישראל דמוקרטית, מפלגתו של אהוד ברק לקראת הבחירות לכנסת ה-22[25]. ברשימה המאוחדת של המחנה הדמוקרטי הוצב במקום 22. במרץ 2020 נמנה עם מבקרי החלטתה של מפלגת "חוסן לישראל" להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו[26].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את אשתו יהודית, שמנהלת את חברת מדינול, הכיר בזמן ששירתה כקצינת ח"ן בבסיס רמת דוד בו שירת אף הוא. לזוג שלושה ילדים והם מתגוררים בארסוף. אחיו הבכור יוחאי שירת גם הוא כטייס קרב בחיל האוויר ולאחר מכן כשותפו לעסקים של ריכטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר כהן, עשירי ישראל של מגזין TheMarker, דירוג 2021, באתר TheMarker
  2. ^ ש. מוזר, 2 שיאים ארציים בשחייה, דבר, 2 באוקטובר 1963
  3. ^ הארץ, הטובים, הרעים ושאר הממוצעים, באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2001
  4. ^ דני שלום, כרעם ביום בהיר : מבצע מוקד - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר - פרסומי תעופה, 2002, עמ' 222
  5. ^ איתי אילנאי, המלחמה שלא נגמרה, באתר ynet, 15 ביוני 2019.
  6. ^ רן רוזנברג, מיראז'ים אדומים, בטאון חיל האוויר, גיליון 154, דצמבר 2006
  7. ^ nrg מעריב, קיבל תואר ראשון באיחור של 40 שנה, באתר nrg‏, 25 ביוני 2013
  8. ^ אלכס פישמן, נימוקי המתנגדים לפרויקט הלביא נשמעים משכנעים מאוד, חדשות, 3 ביולי 1987
  9. ^ בני מר, אופטרוטק ואורבוט התמזגו, חדשות, 18 באוגוסט 1992
  10. ^ בני מרי, שי שלו, יוגדל חלקם של הגופים המוסדיים בהנפקת קרן ההון מרתון, חדשות, 23 ביולי 1993
  11. ^ שי שלו, ‏ריכטר ושרם: אינדיאנה ג'ונס מול הפיננסייר, באתר גלובס, 18 ביולי 1999
  12. ^ עופר לוי, ‏מהון סיכון לתעשייה: מרתון נפרדת מהשקעותיה הטכנולוגיות ומחפשת לרכוש חברות תעשייתיות, באתר גלובס, 23 בפברואר 2005
  13. ^ שי שלו, ‏תשובה לא עוצר במופת: רכש השליטה בקרן מרתון, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1999
  14. ^ נתן ליפסון, פרסום ראשון ומלא: הכנסות ורווחי מדינול מאז שהחלה למכור; הרוויחה כ-600 מיליון דולר מאז 1996, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2001
  15. ^ גתית פנקס, ‏הפעם זה סופי: בוסטון תפצה את מדינול ב-750 מיליון דולר בסכסוך על הסטנטים, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2005
  16. ^ גולן פרידנפלד, ‏השת"פ של מדקון עם סימנס נושא פרי: חתמה על שני חוזים בהיקף של כמיליון ש', באתר גלובס, 1 באוקטובר 2003
    גולן פרידנפלד, ‏מדקון תספק מערכות תוכנה קרדיולוגיות לבתי חולים באנגליה ב-6 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 במאי 2004
  17. ^ שי שלו, ‏קובי ריכטר מנפיק את האחות הקטנה של מדינול, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1999
    איי אונליין, מדקון מתכננת גיוס של 25 מיליון שקל בבורסה בתל אביב, באתר TheMarker‏, 5 באוקטובר 1999
  18. ^ TheMarker digital, חברת הענק האמריקאית Mckesson רוכשת את מדקון הישראלית על פי שווי של 105 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2005
    גולן פרידנפלד, ‏האקזיט הקטן של הריכטרים: מדקון נמכרת ל-Mckesson האמריקנית תמורת 105 מיליון ד', באתר גלובס, 20 ביוני 2005
  19. ^ שמוליק שלח, ‏עסקה של פעם בחיים, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2007
  20. ^ גלי וינרב, ‏הריכטרים משקיעים גם בחו"ל: השתתפו בגיוס של חברת פרבסיס, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2009
  21. ^ גלי וינרב, ‏מה עוד רוקחת משפחת ריכטר שייסדה את חברת מדינול?, באתר גלובס, 12 בינואר 2011
  22. ^ רון שטיינבלט, ‏יהודית וקובי ריכטר הגדילו אחזקותיהם באורבוטק ל-8.9%, באתר גלובס, 22 ביולי 2009
  23. ^ שירי חביב ולדהורן, עומרי כהן, ‏אחרי זינוק של 1,900%: אורבוטק נמכרת ב-3.4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 19 במרץ 2018
  24. ^ אביב לוי, ‏אוגרים אנרגיה: נוסטרומו של קובי ריכטר, רמי אונגר ותעבורה מגיעה לבורסה דרך מיזוג עם סומוטו, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2020
  25. ^ יובל קרני, ברק חוזר לפוליטיקה: "את נתניהו צריך להפיל ולא להציל", באתר ynet, 26 ביוני 2019;
    אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, אהוד ברק הודיע על הקמת מפלגה חדשה: "זה לא הזמן להיות על הגדר", באתר הארץ, 26 ביוני 2019
  26. ^ אתר למנויים בלבד קובי ריכטר, הנרטיב המומצא של מחנה גנץ, באתר הארץ, 29 במרץ 2020