תקציר

חשיבותו של השושן הצחור כסמל בדת הנוצרית, גרמה לעקירה מסיבית של בצלי שושן בארץ-ישראל על ידי צליינים מאירופה, החל בתקופה הצלבנית, עד כי בתחילת המאה העשרים, הצמח, שככל הנראה היה נפוץ בעבר בישראל, נחשד כנכחד מהארץ. ניסיונותיו של הבוטנאי אהרון אהרונסון לאתרו בתקופה זו עלו בתוהו. רק בשנת 1925, במשלחת של בוטנאים לגליל העליון שבראשה עמד אלכסנדר איג, גילה נח נפתולסקי בצל של שושן ברכס פקיעין. מאוחר יותר המין התגלה גם באזור נחל יגור בכרמל על ידי טוביה קושניר.

עם השנים התגלו עוד מספר אתרים של שושן בארץ, אך הצמח עודנו נחשב בסכנת הכחדה. כיום השושן הצחור גדל בישראל רק בכרמל ובשלושה אתרים בגליל העליון: נחל כזיב, הר שזור ורכס פקיעין. אוכלוסיות אלה הינן חשובות מאוד לשימור, הן בגלל חשיבותן עבור הנוצרים, והן משום היותן גבול התפוצה הדרומי של המין.

בית הגידול של השושן הצחור בישראל הוא מצוקים של גיר קשה תחת צל חלקי של חורש. פרטים של שושן הגדלים בצל מלא במעבה החורש אינם מגיעים לפריחה. כדי לעודד את פריחתו ושגשוגו של המין באזורים שבהם החורש נסגר, מבצעת רשות הטבע והגנים מדי פעם דילול ופתיחה של החורש, באזורים מסוימים בהם גדל השושן.

רישיון

אני, בעל זכויות היוצרים על עבודה זו, מפרסם בזאת את העבודה תחת הרישיון הבא:

הקובץ הזה מתפרסם לפי תנאי רישיון קריאייטיב קומונז ייחוס-שיתוף זהה 4.0 בין־לאומי.

הנכם רשאים:

• לשתף – להעתיק, להפיץ ולהעביר את העבודה
• לערבב בין עבודות – להתאים את העבודה

תחת התנאים הבאים:

• ייחוס – יש לתת ייחוס הולם, לתת קישור לרישיון, ולציין אם נעשו שינויים. אפשר לעשות את זה בכל צורה סבירה, אבל לא בשום צורה שמשתמע ממנה שמעניק הרישיון תומך בך או בשימוש שלך.
• שיתוף זהה – אם תיצרו רמיקס, תשנו, או תבנו על החומר, חובה עליכם להפיץ את התרומות שלך לפי תנאי רישיון זהה או תואם למקור.

https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0CC BY-SA 4.0 Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 truetrue