קוברין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוברין
Ко́брин
Ко́брын
Coat of Arms of Kobryn, Belarus.png
סמל קוברין
Flag of Kobryn, Belarus.png
דגל קוברין
Kobrin suvoros st..jpg
רחוב בקוברין
מדינה בלארוסבלארוס  בלארוס
וובלסט ברסט (מחוז)ברסט (מחוז)  ברסט
ראיון קוברין
תאריך ייסוד לפני 1287
שטח 30.5 קמ"ר
גובה 150 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 52,711 (2015)
קואורדינטות 52°12′58″N 24°21′59″E / 52.21611°N 24.36639°E / 52.21611; 24.36639קואורדינטות: 52°12′58″N 24°21′59″E / 52.21611°N 24.36639°E / 52.21611; 24.36639
אזור זמן UTC +2
kobrin.by
פארק קוברין

קוֹבּרִיןבלארוסית: Ко́брын, מבוטא [ˈkɔbrɨn]; באוקראינית: Кобринь; ברוסית: Ко́брин; ביידיש: קָאברין; בפולנית: Kobryń) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, במרכז ראיון קוברין, 52 קילומטרים מזרחית לעיר המחוז ברסט. בשנת 2010 מנתה העיר 51,200 תושבים.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוברין נוסדה במאה ה-13 כיישוב מבוצר בידי נסיך לודמיר. תחילה נשלטה קוברין בידי הדוכסות הגדולה של ליטא, ולאחר מכן עברה לשליטת ממלכת פולין. בשנת 1589 הוענקו ליישוב זכויות עיר וזכויות לקיים בה ירידים עתיים.

באמצע המאה ה-17 הוחרבה העיר בידי גייסות האימפריה השוודית, ובשנת 1711 מתו רבים מיושבי העיר כתוצאה ממגפה ומשריפה שפרצו בה.

יהודי קוברין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בקוברין הוא מהמאה ה-15. קוברין היא ערש הולדתה של חסידות קוברין, חצר חסידית ליטאית שנוסדה בידי הרב משה פאלייר מקוברין (1783-1858), ונכחדה בשואה, עם הרצחו של אדמו"רה, רבי משה אהרן רבינוביץ. בעיר גם פעלה חצר חסידית של תלמיד של שושלת קוברין, חסידות קוברין-ביאליסטוק. בין רבני העיר היה רבי פסח פרוסקין המכונה "ר' פסח מקוברין", שעמד בראש ישיבה מקומית.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר 5,617 יהודים, רוב תושביה, והתקיימה בה פעילות ציבורית יהודית ענפה של מגוון המפלגות היהודיות. כמו כן, פעלה בעיר גימנסיה עברית, ויצאו בה לאור שני שבועונים יהודיים. הפעילות הציבורית היהודית בעיר נאסרה עם כיבושה בידי הסובייטים בספטמבר 1939.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 ביוני 1941, בתחילת מבצע ברברוסה, נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו החלו בהצתת בתי היהודים בה. בהמשך, גויסו יהודי העיר לעבודות כפייה, הוטלו עליהם תשלומי כופר שונים, והם חויבו בענידת סרט זרוע, שהומר בהמשך בטלאי צהוב, תוך סימון בתיהם. עד ספטמבר 1941 נרצחו בעיר כ-200 יהודים.

בנובמבר 1941 רוכזו כ-8,000 יהודי העיר וסביבתה בגטו שהוקם בה. כמה שבועות לאחר מכן רצחו הגרמנים כמה מאות חולים, קשישים וילדים יהודים מהגטו. בתחילת 1942 חולק הגטו שבעיר לשני חלקים, ל"יעילים" ול"בלתי יעילים", ובאפריל 1942 הוקפו הגטאות בגדר תיל והופסקה אספקת החשמל לבתי היהודים. מיוני 1942 הועסקו מאות מיושביו הגטו במחנה עבודה שהוקם בסמוך לו.

ב-27 ביולי 1942 חוסל גטו ה"בלתי יעילים" בעיר, תוך רצח כ-3,000 יושביו, כמו גם המאושפזים ואנשי הסגל בבית החולים היהודי המקומי, באתר הרצח ההמוני ברונה גורה.

ב-14 באוקטובר 1942 חוסל גטו ה"יעילים" שבעיר, תוך ריכוז ורצח יושביו ויושבי מחנות העבודה שבסביבת העיר בדרך לדיווין. במהלך האקציה התנגדה לגרמנים קבוצת מחתרת יהודית, תוך העלאת בתים באש, ואף ירי בגרמנים. בזמן זה הצליחו להימלט מהגטו כ-500 יהודים, וכ-100 מהם הצליחו להגיע ליערות הסביבה. אחר היהודים הנמלטים ערכו הגרמנים מצוד שיטתי. כמה עשרות בעלי מלאכה יהודים שהושארו בעיר נרצחו כולם עד סוף שנת 1942.

מכ-5,600 יהודי קוברין שרדו את השואה 64 איש, רובם מאלו שהספיקו להימלט לעומק שטחי ברית המועצות טרם הכיבוש הגרמני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]