קוה (ממלכה עתיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוה
קוה ובירתה אדנה בין הממלכת הנאו־חתיות
קוה ובירתה אדנה בין הממלכת הנאו־חתיות
היסטוריה
תאריכי הקמה המאה ה־9 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי פירוק המאה ה־7 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
ישות קודמת האימפריה החתית
ישות יורשת ממלכת קיליקיה (אנ')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קְוֵה או ממלכת הדננים הייתה ממלכה "נאו־חתית" בשפלה שבמזרח קיליקיה, מדינת חסות של אשור ולבסוף מחוז באימפריה האשורית, בתקופות שונות מהמאה ה־9 לפנה"ס ועד זמן קצר לאחר מותו של אשורבניפל בסביבות 627 לפנה"ס. הממלכה מוזכרת בכתובות המלכותיות של שלמנאסר השלישי,[1] תגלת פלאסר השלישי,[2] סרגון השני וסנחריב.[3][4] לפי חלק מתרגומי התנ"ך, הפסוק ”וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמקוה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מקוה בִּמְחִיר” (ספר מלכים א', פרק י', פסוק כ"ח) (וכן "קוא" בפסוק המקביל בדברי הימים ב', א', ט"ז) מתייחס לארץ קוה.[5]

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתובת הדו־לשונית מצ'ינקיי ניכר גלגול המושגים שהסתיים בשם "קוה": בכתובת הלווית נזכר המונח "חִיַוִ", המקשר בין המונח "אַחִיַוַ", שהוא גלגול של המונח אכאים, למונח קוה, שכן חֿ אנטולית מבוטאת לעיתים בשפות שמיות כק'. ייתכן שהשם התגלגל אף לחוי המקראי.[6]

המונח המקביל בכתובת הפיניקית הוא "דננים" (המוזכר רבות גם בכתובת אזתוד, ובמצבת כלמו).[6][7] מונח דומה, "עמק אדנ" (בפיניקית) וארץ "A-da-na-wa" (בלווית) מוזכר בכתובת אזתוד ובכתובת מצ'ינקיי.[6] מונחים אלה קשורים לשם הארץ Danuna במכתבי אחתאתן (אל־עמארנה)[8] ובתעודה חתית, ולאחד מגויי הים (Denyen).[6]

שם מין הרקפת Cyclamen coum מתייחס כנראה לקוה.[9]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד בית המלוכה בממלכה, שנקרא בפיניקית "בית מפש" ובלווית "בית מֻכּסַ" (במעתק פּ–כּ המוכר בין לווית לשפות שמיות) קשור לדמות האגדית היוונית מופסוס (אנ'), ומתועד בתעודות חתיות ובכתב קווי ב'.[10]

הארץ נכבשה במבצע צבאי מוצלח על־ידי שלמנאסר השלישי משליטהּ כַתֵה (mKa-te), בשנת 838 לפנה"ס לערך.[11] שלמנאסר העיד שהוא הגביל את כתה לעיר מלכותו פחֿרו בלבד, ולקח את בתו של כתה, יחד עם נדוניה שהגיש לו, לכלח.[12] אוריכּי מלך קוה נזכרת ברשימות מגישי המנחה לתגלת־פלאסר השלישי.[2] אותו מלך הציב את הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי, בה סיפר על הרחבת ארצו, חיזוק צבאו ובניית 15 מבצרים.[13] זמן מה לאחר אוריכי מלך אזתוד, שהציב כתובות מונומנטליות בקאראטפה.[7] סרגון השני סיפר שנתן פקודה לכבוש את ארץ האיונים "בלב הים", וציין כי מתקופה קדומה הם הרגו את אנשי צור וקוה;[14] בהמשך הוא מציין שהכנעת האיונים השכינה שלום בצור ובקוה.[15] במקומות אחרים סיפר סרגון שהוא הכניע את מִיתה מלך משך (פריגיה) והשיב את חַֿרֻּוַה, אֻשְׁנַנִיס וקוּמַסִי, מבצרי ארץ קוה שנכבשו "בעבר הרחוק", למצבם הקודם.[16] בכתובות אחרות הוזכר סריס ארץ קוה שמינה סרגון, בהקשר של מתקפה על מִיתה מלך משך.[17] בכתובות סנחריב מוזכרים אנשי קוה בין עמים שלא נכנעו לעולו, ולכן נענשו בעקירה בכוח, בנשיאת סלי אדמה ובהכנת לבנים.[18] הארץ מוזכרת גם בסיפור מרידת אנשי חֿילכּו (אנ') בעידוד כירוה (הנקרא גם שולמו־בל), כארץ שנתפסה על־ידי המורדים.[19] בכתובות אשורבניפל מוזכר מושל קוה.[20]

בכתובות האימפריה הבבלית החדשה הוזכרה קוה כ־Ḫume.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Simo Parpola and Michael Porter, editors, The Helsinki Atlas of the Near East in the Neo-Assyrian Period (אנ'), ISBN 951-45-9050-3 (Helsinki, Finland, 2001), Gazetteer, p. 15.
  • Mirko Novák and Andreas Fuchs, Azatiwada, Awariku from the House of Mopsos, and Assyria. On the Dating of Karatepe in Cilicia, in: A. Payne, Š. Velharticka, J. Wintjes (ed.), Beyond all Boundaries. Anatolia in the 1st Millennium B.C. OBO 295 (Leuven, 2021), pp. 397–466.
  • Mirko Novák, Kizzuwatna, Ḥiyawa, Quwe – Ein Abriss der Kulturgeschichte des Ebenen Kilikien, in J. Becker / R. Hempelmann / E. Rehm (ed.), Kulturlandschaft Syrien – Zentrum und Peripherie. Festschrift für Jan-Waalke Meyer, Alter Orient und Altes Testament 371, Ugarit-Verlag Münster 2010, pp. 397–425.
  • Cilicia Chronology Group: A Comparative Stratigraphy of Cilicia. Results of the first three Cilician Chronology Workshops, in: Altorientalische Forschungen 44/2, 2017, pp. 150–186.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 55, 58-59, 62, 67, 78, 98, 119, ISBN 978-1-4426-7107-2
  2. ^ 1 2 Hayim Tadmor, The royal inscriptions of Tiglath-pileser III (744-727 BC) and Shalmaneser V (726-722 BC), kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 38, 47, 70, 77, 87, 122, ISBN 978-1-57506-657-8
  3. ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, ISBN 1-57506-241-0
  4. ^ A. Kirk Grayson, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, ISBN 978-1-57506-881-7
  5. ^ תרגומים שונים של "סוסים [... ממצרים ומקוה"]
  6. ^ 1 2 3 4 5 איתמר זינגר, הכתובת הדו־לשונית לובית־פיניקית מצ'ינֶקֶיי והשלכותיה ההיסטוריות, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כט, 2009, עמ' 149
  7. ^ 1 2 יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 220–221
  8. ^ Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915, עמ' 624–625 – מכתב EA 151
  9. ^ Cyclamen coum subsp. coum Pink Silverleaf באתר Paghat's Garden
  10. ^ איתמר זינגר, הכתובת הדו־לשונית לובית־פיניקית מצ'ינֶקֶיי והשלכותיה ההיסטוריות, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כט, 2009, עמ' 150
  11. ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 57-59, 67, 78, ISBN 978-1-4426-7107-2
  12. ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 119, ISBN 978-1-4426-7107-2
  13. ^ איתמר זינגר, הכתובת הדו־לשונית לובית־פיניקית מצ'ינֶקֶיי והשלכותיה ההיסטוריות, ארץ־ישראל כט, 2009, עמ' 147–152
  14. ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 63
  15. ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 226
  16. ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 63, ובצורה אחרת בעמ' 64, 331, 431 (ובצורה מקוצרת בעמ' 168, 227, 341, 416)
  17. ^ Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 80, 106, 151
  18. ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 37, 45, 53, 67, 99, 119, 137, ISBN 1-57506-241-0
  19. ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 135, ISBN 1-57506-241-0
  20. ^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 356
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קוה_(ממלכה_עתיקה)&oldid=38193719"