קוה (ממלכה עתיקה)
 | |
| קוה ובירתה אדנה בין הממלכת הנאו־חתיות | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תאריכי הקמה |
המאה ה־9 לפנה״ס  |
| תאריכי פירוק |
המאה ה־7 לפנה״ס |
| ישות קודמת | האימפריה החתית |
| ישות יורשת | ממלכת קיליקיה (אנ') |
  | |
קְוֵה הייתה ממלכה סורית־חתית חדשה בשפלה שבמזרח קיליקיה, מדינת חסות של אשור ולבסוף מחוז באימפריה האשורית, בתקופות שונות מהמאה ה־9 לפנה"ס ועד זמן קצר לאחר מותו של אשורבניפל בסביבות 627 לפנה"ס. הממלכה מוזכרת בכתובות המלכותיות של שלמנאסר השלישי,[1] תגלת פלאסר השלישי[2] וסנחריב.[3][4] לפי חלק מתרגומי התנ"ך, הפסוק ”וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמקוה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מקוה בִּמְחִיר” (ספר מלכים א', פרק י', פסוק כ"ח) (וכן "קוא" בפסוק המקביל בדברי הימים ב', א', ט"ז) מתייחס לארץ קוה.[5]
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכתובת הדו־לשונית מצ'ינקיי ניכר גלגול המושגים שהסתיים בשם "קוה": בכתובת הלווית נזכר המונח "חִיַוִ", המקשר בין המונח "אַחִיַוַ", שהוא גלגול של המונח אכאים, למונח קוה, שכן חֿ אנטולית מבוטאת לעיתים בשפות שמיות כק'. ייתכן שהשם התגלגל גם לחוי המקראי. המונח המקביל בכתובת הפיניקית הוא "דננים" (המוזכר רבות גם בכתובת אזתוד, ובמצבת כלמו).[6]
שם מין הרקפת Cyclamen coum מתייחס כנראה לקוה.[7]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייסוד בית המלוכה בממלכה, שנקרא בפיניקית "בית מפש" ובלווית "בית מֻכּסַ" (במעתק פּ–כּ המוכר בין לווית לשפות שמיות) קשור לדמות האגדית היוונית מופסוס (אנ'), ומתועד בתעודות חתיות ובכתב קווי ב'.[8]
הארץ נכבשה במבצע צבאי מוצלח על־ידי שלמנאסר השלישי משליטהּ כַתֵה (mKa-te), בשנת 838 לפנה"ס לערך.[9] שלמנאסר העיד שהוא הגביל את כתה לעיר מלכותו פחֿרו בלבד, ולקח את בתו של כתה, יחד עם נדוניה שהגיש לו, לכלח.[10] אוריכּי מלך קוה נזכרת ברשימות מגישי המנחה לתגלת־פלאסר השלישי.[2] בכתובות סנחריב מוזכרים אנשי קוה בין עמים שלא נכנעו לעולו, ולכן נענשו בעקירה בכוח, בנשיאת סלי אדמה ובהכנת לבנים.[11] הארץ מוזכרת גם בסיפור מרידת אנשי חֿילקו בעידוד כירוה (הנקרא גם שולמו־בל), כארץ שנתפסה על־ידי המורדים.[12]
בכתובות האימפריה הבבלית החדשה הוזכרה קוה כ־Hume.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Simo Parpola and Michael Porter, editors, The Helsinki Atlas of the Near East in the Neo-Assyrian Period, מסת"ב 951-45-9050-3 (Helsinki, Finland, 2001), Gazetteer, p. 15.
- Mirko Novák and Andreas Fuchs, Azatiwada, Awariku from the House of Mopsos, and Assyria. On the Dating of Karatepe in Cilicia, in: A. Payne, Š. Velharticka, J. Wintjes (ed.), Beyond all Boundaries. Anatolia in the 1st Millennium B.C. OBO 295 (Leuven, 2021), pp. 397–466.
- Mirko Novák, Kizzuwatna, Ḥiyawa, Quwe – Ein Abriss der Kulturgeschichte des Ebenen Kilikien, in J. Becker / R. Hempelmann / E. Rehm (ed.), Kulturlandschaft Syrien – Zentrum und Peripherie. Festschrift für Jan-Waalke Meyer, Alter Orient und Altes Testament 371, Ugarit-Verlag Münster 2010, pp. 397–425.
- Cilicia Chronology Group: A Comparative Stratigraphy of Cilicia. Results of the first three Cilician Chronology Workshops, in: Altorientalische Forschungen 44/2, 2017, pp. 150–186.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 55, 58-59, 62, 67, 78, 98, 119, מסת"ב 978-1-4426-7107-2
- ^ 1 2 Hayim Tadmor, The royal inscriptions of Tiglath-pileser III (744-727 BC) and Shalmaneser V (726-722 BC), kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 38, 47, 70, 77, 87, 122, מסת"ב 978-1-57506-657-8
- ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, מסת"ב 1-57506-241-0
- ^ A. Kirk Grayson, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, מסת"ב 978-1-57506-881-7
- ^ תרגומים שונים של "סוסים [... ממצרים ומקוה"]
- ^ 1 2 איתמר זינגר, הכתובת הדו־לשונית לובית־פיניקית מצ'ינֶקֶיי והשלכותיה ההיסטוריות, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כט, 2009, עמ' 149
- ^ Cyclamen coum subsp. coum Pink Silverleaf באתר Paghat's Garden
- ^ איתמר זינגר, הכתובת הדו־לשונית לובית־פיניקית מצ'ינֶקֶיי והשלכותיה ההיסטוריות, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כט, 2009, עמ' 150
- ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 57-59, 67, 78, מסת"ב 978-1-4426-7107-2
- ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 119, מסת"ב 978-1-4426-7107-2
- ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 37, 45, 53, 67, 99, 119, 137, מסת"ב 1-57506-241-0
- ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 135, מסת"ב 1-57506-241-0