קוואמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוואמי דה לה פוקס
Quami de la fox.jpg
מידע כללי
שם לידה איל פרידמן
מקור תל אביב, ישראל
שנות פעילות 1990 - היום
סוגה ראפ/היפ הופ
חברת תקליטים הד ארצי

איל פרידמן (נולד ב-2 באפריל 1974), הידוע יותר בכינוי קוואמי דה לה פוקס (או בקיצור קוואמי), הוא ראפר וזמר ישראלי, מוזיקאי ומגיש רדיו בתוכנית הקצה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואמי גדל עם אביו וסבו לאחר שאימו נפטרה כשהיה בן 6. הוא מעיד על עצמו שבילדותו, המוזיקה והרדיו היוו חלק בלתי נפרד מחייו. את ראשית צעדיו במוזיקה עשה בשנת 1990, כנגן גיטרה בלהקת אינדי רוק בשם "גרישה". הלהקה הופיעה בשנים 1990-1992 במועדון הרוקסן בתל אביב, אך התפרקה משהתגייסו החברים לצבא. ב-1992, התקבל קוואמי לגלי צה"ל כעורך מוזיקלי. עבודתו בתחנה התאפיינה בכך שקידם מוזיקה שנחשבה אלטרנטיבית ובפרט היפ הופ, סגנון מוזיקלי שקיבל בתקופה זו חשיפה נמוכה יחסית בישראל. בחודש מרץ 1995, הגיעה להופעה בישראל להקת הביסטי בויז, להקת היפ הופ שהייתה ידועה באותה התקופה ברחבי בעולם. בעקבות בואה של הלהקה, תוכנן שידור מיוחד של התוכנית "מוטל בספק" בהגשת טל ברמן. לקראת השידור, הקליט קוואמי זמריר מיוחד לתוכנית, המבוסס על שיר של הביסטי בויז בשם "סו וואט'צה וואנט" (So whatch'a want). בתחנה היו גילויי התלהבות רבים מהעניין, ומגישים רבים באותו שבוע שידרו אותו גם שלא לצורך, בהחשיבם אותו לשיר ההיפ הופ הישראלי הראשון. אל הנחיית שידור התוכנית המיוחדת ל"ביסטי בויז" הצטרף קוואמי כמראיין אורח, ואף הצטרף כזמר ללהקה, בשיר "גט איט טוגד'ר" (Get it together) כאמן אורח, במקום האמן האורח המקורי בשיר - קיו טיפ. הביסטי בויז גילו התלהבות מהזמריר, ולאחר התוכנית ביקשו מקוואמי לחתום על ויתור זכויות היוצרים עליו, על מנת לשלב אותו ב-EP שלהם, "Root Down". לאחר אותה תוכנית, פנה אל קוואמי מגיש הרדיו לירון תאני בהצעה לעשות פיילוט לתוכנית העוסקת במוזיקה שחורה בגלגלצ, שלימים נקראה עסק שחור. בהמשך הגישו השניים תוכנית בשם "גיוועץ'" ברצועת "ביפ שואו", בשנותיו הראשונות של ערוץ ביפ ב-HOT.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואמי בהפגנה שהתקיימה בחיפה ביום 30 ביולי 2011, במסגרת מחאת האוהלים.

בויאקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט לאחר אותו שידור עם הביסטי בויז, הוזמנו קוואמי וטל ברמן על ידי להקת ההיפ הופ המצליחה באותם ימים שב"ק ס', להופיע יחד עם הלהקה. החל מאותו מופע, נוצר קשר אומנותי בין הלהקה לבין קוואמי, שבמהלכו הציע קוואמי את נמרוד רשף ("נימי נים") כסולן ללהקה, לאחר ששמע חומרים שלו והתרשם מהם לטובה. נמרוד רשף השתלב בהצלחה ב"שב"ק ס'", אך לאחר שהשתתף באלבום אחד בלבד בשם "בעטיפה של ממתק" פרש זמנית מהלהקה, עד שחזר אליה באלבום האחרון של שבק ס', שנקרא בום קרנבל.

ב-1998 הקים קוואמי ביחד עם רשף ועם קוטג' (אדם בכור, אשר שינה את שמו באופן רשמי לקוטג', והיה מוזיקאי לא מוכר באותה תקופה) את ההרכב "בויאקה" (בויאקה- צליל הדריכה של האקדח בעגת ההיפ הופ). ההרכב היה בולט ומוביל בסצנת ההיפ הופ הישראלית, אך מחוץ לה זכה להצלחה פושרת יחסית. ב-2001 השלישייה הוציאה את האלבום "בויאקה" דרך חברת התקליטים פונוקול. האלבום התאפיין בשירי היפ הופ המשלבים הומור. האלבום לא הצליח מסחרית והלהקה התפרקה ב-2002. מאוחר יותר נטען על ידי חברי הלהקה שאי ההצלחה נבעה מכך שהקדימו את זמנם מוזיקלית, למשל בשיר "מסיבויאקה" שבו שילבו במנגינה צלילים של בוזוקי, שהוא כלי נגינה ים תיכוני. היפ הופ המשלב מוזיקה מזרחית ומוזיקה ים-תיכונית, הפך לז'אנר פופולרי שנתיים אחר כך ב-2004 בזכות ההרכב חיילי הנקמה וסאבלימינל.

כולם יודעים את התשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 החל קוואמי להקליט את אלבומו הראשון, ועל כן פרש מהתוכנית "עסק שחור", בטענה שאינו מוכן להשמיע את עצמו. בתקופת עבודתו על האלבום, השתתף והתארח בפרויקטים רבים של סצנת ההיפ הופ המקומית, כגון סגול 59, שבק ס', מומי לוי, השבט, כלא 6 ועוד. "כולם יודעים את התשובות", בהפקתו של מומי לוי, יצא בשנת 2005 תחת הלייבל "בי. אן. אי" (B.N.E) וזכה לביקורות טובות. את עטיפת האלבום עיצב יותם טרוים, חברו של קוואמי מלהקת "גרישה". באלבום התארחו קוטג', מומי לוי, רמי פורטיס ותאמר נאפר. קוואמי החל לאגד סביבו מוזיקאים על מנת שיופיעו עימו כנגנים בהופעה כדי לבצע את שירי האלבום. הוא אסף את איליה שנברגר (גיטרה בס), עידו בלאושטיין (תופים), אדם שפלן (גיטרה חשמלית), נמרוד טלמון (קלידים, שהצטרף ללהקה יותר מאוחר) ודי ג'יי אלארם. החבורה התגבשה ללהקה בשם "קוואמי והחלבה סטאן ווייבז" או בקיצור "קוואמי והחלבות".

מלחמת פופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופה של הופעות, התכנסה להקת "קוואמי והחלבות" לתקופת חזרות והקלטות. התוצאה של ההקלטות היא האלבום "מלחמת פופ", שיצא בשנת 2007 בחברת הד ארצי, וזכה לשבחים רבים מפי המבקרים המוזיקליים. האלבום הציג היפ הופ בשילוב עם ג'אז, בלוז, פאנק, רית'ם אנד בלוז, קברט ועוד. באלבום טקסטים מחאתיים כלפי מלחמת לבנון השנייה, תרבות הפופ וכן תיאורים בוטים של מין ודיכאון. באלבום התארחו רמי פורטיס, יואב קוטנר, קוטג', קאשי, מיקי שביב, שחר סוויסה ומאנקי סאן אוף דה דאנקי.

זרים במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2010 יצא אלבומו השלישי של קוואמי, "זרים במאה ה-21", גם הוא בשיתוף עם להקת "החלבות". לאלבום קדמו שני סינגלים בהפקתו של רמי פורטיס: "יום ראשון" ו"תסחטי אותי". את השיר השני כתבו קוואמי ופורטיס במשותף, ופורטיס השתתף בו בשירה.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואמי ידוע כחובב רדיו כבר מילדות, ואף תיאר זאת בשיר "האיש הקטן מהרדיו", מתוך האלבום "מלחמת פופ", בו מתארח שדרן הרדיו הוותיק יואב קוטנר.

עסק שחור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עסק שחור

לאחר שחרורו של קוואמי מגלי צה"ל, הצטרף ללירון תאני בהנחיית התוכנית עסק שחור בשנת 1996. זאת הייתה התוכנית הראשונה בתולדות הרדיו והטלוויזיה הישראליים, שהוקדשה לראפ. בשנת 2000 עזב קוואמי את התוכנית על מנת להקדיש זמן לפרויקט בויאקה, וחזר לאחר מספר חודשים. ב-2003 עזב שוב על מנת לעבוד על אלבום הסולו שלו, והוחלף על ידי גורי אלפי.

"הקצה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הקצה" היא תוכנית רדיו בגלגלצ המוקדשת למוזיקה אלטרנטיבית. התוכנית החלה לשדר בחודש ינואר 1999. התוכנית נערכה על ידי נדב רביד (שגם שידר), קוואמי ואבירם בוכריס. בוכריס עזב לאחר זמן קצר. לאחר קצת יותר משנה עזב גם נדב רביד, והנחיית התוכנית עברה לקוואמי. התוכנית צברה פופולריות רבה כבמה מרכזית למוזיקת האינדי הישראלית. בעקבות השתלבותו של קוואמי בתעשיית המוזיקה הישראלית, צומצמו ימי השידור של התוכנית על ידי גלגלצ ליום אחד בשבוע בלבד, וכן נאסר עליו לסקר מוזיקת אינדי ישראלית בתחנה.‏[1] בעקבות כך עלתה עצומה באינטרנט על ידי מעריצי התוכנית על מנת להחזיר את התוכנית למתכונתה הקודמת. לאור התמיכה ולאחר חילופי תפקידים בגלגלצ, הוחלט להחזיר את התוכנית לשני ימי שידור, ונדב רביד חזר לצוות ההגשה.‏[2] תוכנית הקצה במתכונתה הזו בגלגלצ, נסגרה סופית בסוף 2011.

"הקצה" כתחנת רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקצה (תחנת רדיו)

בחודש אפריל 2012 עלתה לאוויר "הקצה" כתחנת רדיו אינטרנטית, בה משדרים שבעה שדרנים: קוואמי, נדב רביד, לאון פלדמן, יואב קוטנר, אמיר אגוזי, עפרי גופר ויוני שרוני. כל אחד מהם משדר באופן קבוע ביום אחד בשבוע.

מוטיבים בשיריו של קוואמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואמי עוסק בסוגיות פוליטיות בכמה מיצירותיו, וכן מביע עמדות שמאלניות ואנטי מלחמתיות.

  • בשיר "הכל פה זה קומבינה" עם קוטג' ורמי פורטיס, מתוך "כולם יודעים את התשובות" נאמר: "הוי חקירות הוי למה הם עושים לך בעיות הוי, חבל לכולם על הזמן, גם ככה אתה תצא מזה חלק כמו שומן כמו תמיד, סחבק לא מפסיד" - הכוונה היא בעיקר לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, שנחקר בפרשיות שחיתות רבות; וכן לבנימין נתניהו, שנתפס בציבור כנהנתן וכמנותק מהעם. אך לא רק אליהם באופן אישי, וכך נותר הטקסט רלוונטי גם כיום.
  • בשיר "כשאלוהים אמר בכיף" מתוך "כולם יודעים את התשובות" מביע קוואמי כעס על כך שלדעתו מנהיגים משני הצדדים בסכסוך הציוני-ערבי משתמשים בטיעונים שקשה לסתור אותם כמו "רצון האל", כדי לצאת למאבק שהם מרוויחים ממנו באופן אישי. וכן, בשיר יש התרעמות כלפי המצב שבו אין מספיק ביקורת על התנהלות הצבא והממשלה, וכן קיימת על כך צנזורה- "אני מאמין אני מאמין באמונה שלמה, שמנהיגים מכל צד מרוויחים כשהם אומרים שמלחמה הוא לטובת האומה. נכון ילדים? אם האיש אמר אז כנראה הוא צודק, בואו נסתום את הג'ורה מהר למי שמפקפק".
  • בשיר "נולד למות" מתוך "מלחמת פופ" נאמר: "כן, ככה מחנכים אותנו. אתם מתים עלינו, הא? טעות - זה אנחנו שמתים עליכם. כי לי פק-פק-פקעה הסבלנות, אין לכם ביצים לשבור ת'אלימות" - הטקסט מתייחס לכך שהסכסוך הישראלי-ציוני נראה אין סופי, מעגל האלימות נמשך דורות רבים, והצדדים לא מגלים סובלנות ואומץ כדי לעצור אותו.
  • בשיר "זה לא קל" מתוך "מלחמת פופ" מדבר קוואמי על בלבול הזהויות בין שמאלנים לימנים, שכן הקווים כיום פחות ברורים: "היום זה לא קל כבר להיות ימני, ולחשוב שפינוי זה דבר חולני, שאלימות רק מביאה עוד אלימות, שתהיה לך סיבה להתנגדות, שזו פשוט בושה להשתמש באלות בסוסים סולמות לפנות אנשים, שמכות זה דבר לא אנושי, בקיצור זה מייסר פתאום להיות שמאלני".

מדע בדיוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואמי נחשב למעריץ גדול של ספרי וסרטי מדע בדיוני ומביע זאת ביצירותיו. למשל, המלודיה בשיר "ימים שחורים" מתוך האלבום "כולם יודעים את התשובות", היא פרפרזה של נעימת "Imperial March" מתוך הסרט "מלחמת הכוכבים". עוד דוגמה לכך היא השיר "מדע בדיוני" מתוך האלבום "מלחמת פופ" שמוקדש כולו לסדרות וסרטי מדע בדיוני ידועים. התייחסותו של קוואמי למדע בדיוני נובעת לטענתו מכך שהוא עצמו מרגיש כמעין "חיזר" בחיים המודרניים ותחושה של חוסר שייכות. אלבומו "מלחמת פופ" מביע על כוונתו בעצם להפסיק ולנסות להשתלב בחברה.

ציניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואמי משתמש בציניות כמעט בכל שיריו והיא מאפיין מרכזי ביצירתו. למשל בשיר "ימים שחורים" מתוך "כולם יודעים את התשובות": "אני בוחר בימין בוחר בשמאל בהתאם למה שפופולרי ויביא לי חברים, לזה אני קורא חיים טובים!"- הרי הוא לא מאמין שאלו הם ה"החיים הטובים"; אך אלו שיקולים מציאותיים שעומדים בפני אנשים מסוימים כשהם ניגשים להצביע או להביע עמדה פוליטית, והוא מצר על כך.

דיכאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת התייחסות לדיכאון ובדידות במספר שירים של קוואמי. ההתייחסות הבולטת היא בשיר שנקרא "דיכאון" מתוך "מלחמת פופ" בו קוואמי שר בקצב בלוז האופייני לשירי דיכאון וכן משלב בשיר בהדרגה מקצב של ראפ. בשיר קוואמי מתייחס לכך שאינו מסוגל למצוא אושר בחייו האישיים, וכן דברים מסוימים בחברה ובמדינה גורמים לו לחוש תסכול ודיכאון. אזכור נוסף לבדידות קיים בשיר "חופשי חופשי" מתוך "מלחמת פופ" :"כמה יכול האדם לבדו".

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואמי אוהב מוזיקה והיא מהווה מרכיב חשוב בחייו. אזכור בולט לאהבתו למוזיקה הוא השיר "מאבד את הקצה", בו מתייחס לאירועים ידועים במוזיקה הישראלית כשכביכול קושר עצמו לאירועים. הוא מתייחס בסוף השיר באופן לעובדה שבזכות האינטרנט והתקשורת ההתעסקות במוזיקה איבדה מהפן האישי שלה, אך את החיבור שלו למוזיקה לא ניתן לפרק. התייחסות נוספת לאהבתו למוזיקה היא בשיר "חופשי חופשי" מתוך "מלחמת פופ". בשיר מאזכר קוואמי אמנים רבים שהוא מעריך כגון מיסי אליוט, א טרייב קולד קווסט, אריקה באדו ועוד, אך האזכור מובלע ולא מפורש.

פופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואמי מתייחס בכמה משיריו לפופ והתרבות הפופולרית. האזכור הבולט לכך הוא בשיר "מלחמת פופ": "עזוב אותך עזוב אותך, ההיפ הופ יהרוג אותך. קבל את זה ונו תפסיק ללכת עם הראש בקיר. אתה לא בן אדם אתה ממיר. בסך הכל אתה ממלא פה זמן אוויר". הטקסט מתייחס לכך שההעדפה של מרבית האנשים החיים בחברה מודרנית היא לא להתעמק ולהעשיר את עצמם, אלא להעדיף שטחיות וסיפוקים מהירים. בשיר "הכל פה זה קומבינה" מתוך "כולם יודעים את התשובות" מדובר על תרבות הצריכה והתאגידים הכוחניים, שצוברים הון רב על חשבון התמימות והפחדים של האדם הפשוט. פורטיס: "מסלולים משתלמים הא? בתחת משתלמים! מסלול ישיר ממני אליכם אל הכיסים. כסף כסף כסף, שורף לי את קצה היד".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוואמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אור ברנע, עצומה: הצילו את "הקצה", באתר ynet‏, 6 במאי 2006
  2. ^ דפנה ארד, קוואמי חוזר לשדר מוזיקה ישראלית, באתר וואלה!, 7 בינואר 2007