קווה שפרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קווה שפרן
שפרן בדצמבר 2016
שפרן בדצמבר 2016
לידה 13 באוקטובר 1980 (בן 38)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
kaveshafran.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קווה שפרן (נולד ב-13 באוקטובר 1980) הוא עיתונאי, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי. בנוסף, הוא משמש כמאמן בתחומים של הופעות בתקשורת ולפני קהל ושפת גוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווה שפרן הוא בנו של הרב יגאל שפרן, פרופסור לאתיקה רפואית. גדל בשכונת קריית משה בירושלים, למד בתלמוד תורה מורשה ולאחר מכן בישיבת ירושלים לצעירים.

שפרן החל את עבודתו העיתונאית בתקשורת בגלי צה"ל. בתום שירותו הצבאי ולאחר מספר תפקידים בתחנה הצבאית מונה שפרן לכתב והפרשן המדיני של התחנה, במקומו של רביב דרוקר.

שפרן מגיש בערוץ הכנסת את הפינה השבועית "מעבר למילים" שעוסקת בניתוח שפת גוף והופעותיהם של פולטיקאיים[1]. וכן מגיש בערוץ הראשון את "סודות שפת הגוף"[2]. במקביל מגיש בימי שישי בגלי צה"ל את הפינה 'קווה לטוב' עם שמעון פרנס על יהדות אקטואלית ושירה עברית.

בשנת 2005 לאחר ההתנתקות התפטר שפרן מתפקידו בגלי צה"ל, וכן מסוכנות הידיעות AP שבה עבד.

בשנת 2006 התמנה שפרן להקים בצה"ל את בית הספר הצבאי לתקשורת והיה מפקדו הראשון למשך שלוש שנים. בית הספר נבנה בבסיס גלילות ומופקד על לימודי התקשורת של קציני צה"ל השונים ואנשי חטיבת דובר צה"ל. שפרן היה אחראי על הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל וראשי מערכת הביטחון להופעה בציבור ובתקשורת בשגרה ובחירום באמצעות אימוני עמידה מול מצלמה, סימולציות ותרגילים[3].

בשנת 2010 הצטרף שפרן לתחנת הרדיו גלי ישראל ובמשך שלוש שנים הגיש שם מידי בוקר תוכנית אקטואליה יומית "ישראל הבוקר עם קווה שפרן"[4].

בנוסף שפרן מאמן באופן פרטי להופעות ולמתן ראיונות בתקשורת ובפני מצלמה ואף הקים את חברת "לדעת להופיע" שמתעסקת בנושא, כמו כן שפרן מרצה לתקשורת המונים ולשפת גוף.

בשנת 2013 עלתה לשידור יומי בערוץ הראשון סדרת האנימציה "שגית המושגית"[5] שיצר וביים שפרן ובה הסברים לילדים על מושגים בסיסיים, בדיבובה של השחקנית דון לני-גבאי.

קווה שפרן נישא במרץ 2014 לעיתונאית דקלה אהרן. הם הורים לשתי בנות.

פרסומים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 במסיבת עיתונאים עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הציג לו שפרן שאלות בנושא שחרור ג'ונתן פולארד אך הנשיא האמריקני סירב לענות, בעקבות כך קיבל צל"ש מהמטה לשחרור יונתן פולארד[6].

בשנת 2005 בתקופת ההתנתקות התפרסם לאחר שכתב מאמר שבו תקף את בכירי התקשורת הישראלית על הדרך שבה סיקרו את תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון[7]. המאמר צוטט רבות על ידי אנשי הימין שמחו נגד התקשורת באותה תקופה ונלמד במחלקות לתקשורת באקדמיה. שפרן ערך סדרה של ראיונות נוקבים ובוטים עם ראש הממשלה אריאל שרון בנושא ההתנתקות.

מאוחר יותר באותה שנה ראיין שפרן את בנימין נתניהו בדרכו לישיבת הממשלה. תוך כדי הריאיון שהועבר בשידור חי בגלי צה"ל, החל מקטורנו של נתניהו להעלות עשן בשל סיגר בוער שהוחבא בכיסו[8]. במקרה אחר פורסם כי משרד החוץ סירב להמשיך לשתף עמו פעולה משום ששפרן קיבל לידיו מסמכים מסווגים[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]