קווין אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קווין אנדרסון
Kevin Anderson
אנדרסון בווימבלדון 2017
אנדרסון בווימבלדון 2017
לידה 18 במאי 1986 (בן 37)
יוהנסבורג, דרום אפריקה
מדינה דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
מקום מגורים פלורידה, ארצות הברית
גובה 2.03 מטר
יד חובטת ימין (חבטת גב יד בשתי ידיים)
פעילות כמקצוען 2007–הווה (כ־17 שנים)
סה"כ פרסים שצבר 17,791,917 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 317-218 (59.25%)
דירוג שיא 5 (16 ביולי 2018)
זכיות בטורנירים 5
זוגות
מאזן קריירה 58-70 (45.31%)
דירוג שיא 58 (17 בנובמבר 2014)
זכיות בטורנירים 1
שיאי גראנד סלאם
אליפות אוסטרליה הפתוחה סיבוב רביעי (2015,2014, 2013)
אליפות צרפת הפתוחה סיבוב רביעי (2013, 2014, 2017, 2018)
וימבלדון גמר (2018)
אליפות ארצות הברית הפתוחה גמר (2017)
תאריך עדכון 13 בנובמבר 2018
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קווין אנדרסוןאנגלית: kevin anderson; נולד ב-18 במאי 1986) הוא טניסאי דרום אפריקאי מקצועי. בשיאו דורג במקום ה-5 בעולם (16 ביולי 2018). כיום (נכון ל-מאי 2022) מדורג במקום ה-107 בעולם (בדירוג סבב ה-ATP).[1] הישג השיא של אנדרסון הוא פעמיים הגעה למשחק הגמר בטורניר גראנד סלאם, אליפות ארצות הברית (2017), שבו הפסיד לרפאל נדאל מספרד (1 בעולם) ב-3 מערכות (3–6, 3–6, 4–6) וגמר אליפות וימבלדון (2018), שבו נוצח על ידי נובאק ג'וקוביץ' בשלוש מערכות (6-2, 6-2, 7-6).

ביוגרפיה וחייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון נולד וגדל ביוהנסבורג, דרום אפריקה. אביו מייקל ואמו ברברה עסקו בעבר בתחום ההנדסה וכיום אביו מתעסק במלונאות, אחיו הצעיר גרגורי אף הוא שחקן טניס מצטיין. הוא החל לשחק טניס בגיל 6 בשנת 2007 סיים קווין את לימודיו באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, ארצות הברית. ב-2006 זכה באליפות הלאומית בזוגות יחד עם ריאן רואו. בנובמבר 2011 התחתן עם קלסי אוניל, והשניים מתגוררים בדיירלי ביץ, פלורידה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2003-2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון התחיל את הקריירה המקצוענית בגיל 17, עם ארבעה ניצחונות בטורניר המקצועי הראשון והיחיד בו השתתף באותה השנה, ניצחונות אלו בלבד הביאו אותו לכניסה לדירוג הATP לראשונה למקום 1178 בעולם. ב-2004 השתתף ב-3 טורנירים בדרום אפריקה ובזכות הניצחונות שהשיג הצליח לטפס בדירוג העולמי ולסיים את אותה שנה במקום 665 בעולם. ב-2005 ירד בדירוג העולמי. בשנה זו שיחק בעיקר בתחרויות אזוריות בארצות הברית ובסופה דורג במקום 766 בעולם.

את 2006 התחיל אנדרסון רק בחודש יוני, גם בשנה זו הוא השתתף בטורנירים אזוריים בארצות הברית ואף העפיל לגמר של שניים מהם USA F13 ו USA F1. בנובמבר השיג את הניצחון הגדול ביותר שלו בסבב הגברים עד אותה נקודה כשניצח את הטניסאי קווין קים שדורג באותה תקופה במקום 107 בעולם והצליח להעפיל לראשונה לרבע גמר של טורניר מסוג זה ("Challenger"), בעקבות ההישגים סיים את השנה בדירוג הגבוהה ביותר עד כה 517 בעולם.

ב-2007 רשם אנדרסון את הניצחון הראשון שלו על יריב המדורג ב-100 הראשונים בעולם במוקדמות טורניר ATP בניו הייבן, כשהוא מנצח את הטניסאי כריס גוצ'יונה (88 בעולם). זו הייתה שנה מוצלחת עבור קווין והוא סיים אותה במקום 221 בעולם לאחר שהפגין יכולות מצוינות במוקדמות טורניר ניו אורלינס, בהן ניצח ארבעה שחקנים בטופ-200 העולמי. בשנה זו הוא הצליח במיוחד גם בסבב הזוגות וסיים אותה במקום ה398 בעולם.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 הצליח אנדרסון להיכנס לראשונה בקריירה שלו לטורניר גראנד סלאם באליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר ניצחונות בשלב המוקדמות הטורניר, אך הוא הפסיד בסיבוב הראשון לאלחנדרו פלה (84 בעולם), ב-5 מערכות והתקדם בדירוג למקום 190 בעולם. בהמשך השנה הגיע לגמר אליפות לאס וגאס הפתוחה, כשבדרך הוא מנצח שחקנים בכירים בניהם מיקאל לודרה וג'ון איזנר. במשחק הגמר הפסיד לסם קוורי מארצות הברית ב-3 מערכות.

הישג נוסף שלו בשנה זו הוא ניצחון ראשון על מדורג בעשרת הראשונים, נובאק ג'וקוביץ' בסיבוב השני של טורניר סוני אריקסון שהתקיים בקי ביסקיין, פלורידה.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) הוא ניצח את קומלוי לוגלו מטוגו בשתי מערכות (3-6, 2-6) והפסיד בסיבוב השני לניקולס קיפר מגרמניה (15 בעולם) ב-3 מערכות (4–6, 6-7(4-7), 4-6). בטורניר הזוגות ביחד עם ג'ף קוצי, הם הפסידו בסיבוב הראשון לניקולס אלמגרו ולדויד פרר מספרד ב-3 מערכות (6–3, 6-3, 6-4).

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 הגיעה הפריצה הגדולה של אנדרסון כשהוא זכה בתואר ה-ATP הראשון בקריירה, במגרש הביתי שלו בטורניר דרום אפריקה הפתוחה, לאחר שניצח בגמר את סומדב דברמן. בהמשך השנה העפיל לרבע הגמר טורניר סוני אריקסון לאחר ניצחון על הטניסאי ג'ון איזנר, אלו הביאו אותו לדירוג שיא בקריירה עד כה, מקום 32 בעולם.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר שני הגיע ב-2012 לאחר ניצחון בגמר טורניר דיירלי ביץ על הטניסאי מרינקו מטוסביץ', באותה שנה הוא גם הגיע פעמיים לסיבוב השלישי בטורנירי גראנד סלאם, באליפות צרפת ובאליפות אוסטרליה.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 התקדם אנדרסון למקום 16 בעולם, באליפות אוסטרליה ובאליפות וימבלדון הגיע לסיבוב הרביעי, בטורניר דיירלי ביץ הגיע שוב עד לגמר, באינדיאן וולס מאסטרס ובקנדה מאסטרס בטורונטו הצליח להגיע עד לשלב רבע הגמר.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרגע הגדול של אנדרסון הגיע באליפות ארצות הברית הפתוחה בשנת 2015, שם ניצח את אנדי מארי, כשהוא מתקדם לרבע הגמר הראשון שלו בגראנד סלאם. באליפות יפן הפתוחה הפסיד למדורג 32 ז'יל מולר. למרות הפסד זה, בתאריך 10 באוקטובר הוא הגיע לדירוג השיא שלו, מקום עשירי בעולם, הישג שיא עבור שחקן דרום-אפריקאי ב-18 השנים האחרונות. לאחר מכן הוא נסע לשאנגחאי והשתתף במאסטר שאנגחאי, שם הפסיד בשלב רבע הגמר לז'ו-וילפריד צונגה מצרפת.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016 הייתה שנה פחות מוצלחת עבור אנדרסון, הוא לא הצליח להעפיל לסיבובים מתקדמים בתחרויות הגראנד סלאם ובטורנירים נוספים ובעקבות כך התדרדר בדירוג וסיים את השנה במקום 67 בעולם.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

2017 הייתה שנה טובה יותר עבור אנדרסון. הוא החל את השנה בפברואר בממפיס, שם הפסיד בסיבוב הראשון, ולאחר מכן הודח בסיבוב הראשון בטורניר דיירלי ביץ לאחר הפסד לחואן מרטין דל פוטרו מארגנטינה. במרץ הגיע לסיבוב השני באינדיאן וולס מאסטרס, שם הפסיד לסטיב ג'ונסון. באליפות וימבלדון הגיע לסיבוב הרביעי שבו הפסיד לסם קוורי מארצות הברית (28 בעולם) ב-5 מערכות (5-7, 7-6(7-5), 6-3, 6-7(11-13), 3-6). במונטריאול העפיל עד לשלב רבע הגמר ובאליפות וושינגטון הפתוחה שהתקיימה בוושינגטון די. סי. הגיע עד לשלב הגמר.

באליפות ארצות הברית הפתוחה הגיע אנדרסון לשלב הגמר, הישג השיא שלו, שבו הפסיד לרפאל נדאל מספרד (1 בעולם) ב-3 מערכות (3–6, 3–6, 4–6).

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות וימבלדון שנערכה ביולי 2018 הגיע אנדרסון למשחק הגמר, שבו הפסיד לנובאק ג'וקוביץ' בשלוש מערכות (6-2, 6-2, 7-6). בדרך לגמר הוא ניצח ברבע הגמר את האלוף היוצא רוג'ר פדרר משווייץ (2 בעולם) ב-5 מערכות, לאחר שפיגר בשתי מערכות (6-2, 7-6(7-5), 5-7, 4-6, 11-13) ובשלב חצי הגמר ניצח את ג'ון איזנר מארצות הברית (10 בעולם) ב-5 מערכות (6-7(6-8), 7-6(7-5), 7-6(11-9), 4-6, 24-26) במשחק שארך 6 שעות ו-36 דקות (המערכה החמישית שוברת השוויון נמשכה שעתיים ו-55 דקות), המשחק השני הארוך בהיסטוריה של טורנירי הגראנד סלאם.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון מתנשא לגובה 2.03 מטר ונחשב לאחד השחקנים הגבוהים בסבב הטניס העולמי, מה שנותן לו יתרון בחבטות מסוימות מול השחקן היריב בזכות הזווית הטובה לרשת. המשחק שלו מתבסס על חבטת הגשה מדויקת ובעוצמה רבה, שמהווה יתרון משמעותי עבורו ובזכות מהירותה מקנה לו הרבה נקודות קלות במשחקים רבים. משטחי הטניס האהובים עליו, בהם גם ניצחונותיו הגדולים בקריירה, הם המשטחים הקשים והטורניר המועדף עליו הוא אינדיאן וולס מאסטרס.

דירוג לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קווין אנדרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rankings, ATP Tour