קווין יוז
 | ||||||||||||||||||||
| לידה |
14 באוקטובר 1999 (בן 26) אורלנדו, ארצות הברית  | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | |||||||||||||||||||
| משקל |
170 ליברה | |||||||||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת מישיגן | |||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | הוקי קרח | |||||||||||||||||||
| נבחר בדראפט |
2018, מקום שביעי ונקובר קנאקס | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||
קווינטין ג'רום "קווין" יוז (באנגלית: Quintin Jerome "Quinn" Hughes; נולד ב-14 באוקטובר 1999) הוא שחקן הוקי קרח מקצועני יהודי-אמריקאי, משחק בתפקיד מגן. שחקן נבחרת ארצות הברית בהוקי קרח ומינסוטה ויילד בליגת ה-NHL משנת 2025. שיחק בוונקובר קנאקס (2018–2025) ושימש קפטן הקבוצה (2023–2025). זכה בגביע נוריס בשנת 2024 כשחקן ההגנה הטוב ביותר ב-NHL. הוא אלוף אולימפי (מילאנו – קורטינה 2026), שחקן ההגנה הטוב ביותר ושחקן נבחרת האולסטאר של הטורניר באולימפיאדה זו ובעל מדליית ארד מאליפות העולם (2018).
יוז הוא ממשפחה של שחקני הוקי קרח; אחיו הצעירים ג'ק (שזכה איתו במדליית הזהב באולימפיאדת מילאנו – קורטינה (2026) במדי נבחרת ארצות הברית) ולוק משחקים בניו ג'רזי דווילס. אמו, אלן ויינברג-יוז (אנ'), שיחקה בנבחרת ארצות הברית וזכתה במדליית כסף באליפות העולם (1992) ואביו מנהל פיתוח שחקנים בטורונטו מייפל ליפס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוז נולד באורלנדו, פלורידה, לאמו, אלן ויינברג-יוז, ולאביו, ג'ים יוז. אלן, אמו של יוז, יהודייה וג'ים, אביו קתולי. אמו זכתה במדליית כסף באליפות העולם לנשים בשנת 1992 והייתה אחת משש השחקניות (שחקנית הגנה) שנבחרו לנבחרת האולסטאר של הטורניר. היא שימשה כיועצת לאיגוד ההוקי קרח של נורווגיה לקראת אולימפיאדת לילהמר (1994). היא שימשה כיועצת נבחרת הנשים של ארצות הברית וסייעה לנבחרת לזכות במדליית זהב באליפויות העולם 2023 ו-2025 ובזהב האולימפי באולימפיאדת החורף 2026. אביו עבד כעוזר מאמן בקבוצת אורלנדו סולאר ברס.
בשנת 2006, עברה המשפחה לטורונטו לאחר שאביו קיבל עבודה כעוזר מאמן בטורונטו מארליז בליגת ההוקי האמריקאית (AHL). המשפחה שיכנה את ויליאם ניילנדר (אנ') משוודיה, אלוף העולם (2017) ושחקן ה-MVP של הטורניר.
2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות העולם שנערכה בדנמרק בהיותו בן 18, הוא היה שחקן המכללות היחיד בסגל נבחרת ארצות הברית. הוא זכה במדליית ארד לאחר שנבחרתו ניצחה במשחק על מדליית הארד את קנדה 4–1. בשלב חצי הגמר נבחרתו הפסידה לשוודיה 0–6, שבהמשך זכתה במדליית הזהב. הוא הזכה בשתי נקודות ב-10 משחקים וממוצע זמן הקרח שלו הוא 12:13 דקות.
2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות העולם שנערכה בברטיסלבה וקושיצה, שבסלובקיה הוא סיים במקום שביעי לצד אחיו ג'ק לאחר שהגיע עם נבחרת ארצות הברית לשלב רבע הגמר שבו הפסידה לרוסיה 3–4.
2026
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת מילאנו – קורטינה זכה במדליית זהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על קנדה לאחר הארכה 2–1. אחיו, ג'ק, כבש את שער הניצחון בהארכה במשחק זה, והעניק לארצות הברית את מדליית הזהב האולימפית הראשונה שלה מאז 1980. את שערו האולימפי הראשון הוא כבש בשלב רבע הגמר בניצחון בהארכה נגד שוודיה בתוצאה של 2–1. הוא נבחר למגן הטוב ביותר של הטורניר על ידי פדרציית ההוקי קרח הבין-לאומית (IIHF), וגם נבחר לנבחרת האולסטאר האולימפית. במהלך הטורניר הוא שבר את שיא הבישולים הרב ביותר של אמריקאי בטורניר אולימפי אחד והשווה את שיא הנקודות הרב ביותר של מגן בטורניר אולימפי אחד.
