קווין מקארתי (פוליטיקאי)
 | |||||||
| מקארתי, 2023 | |||||||
| לידה |
26 בינואר 1965 (בן 57) בייקרספילד, קליפורניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| בת זוג | ג'ודי מקארתי | ||||||
|
speaker | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
  | ||||||
  | |||||||
קווין מקארתי (באנגלית: Kevin McCarthy; נולד ב-26 בינואר 1965) הוא פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית המכהן כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית. הוא מכהן כחבר הקונגרס מאז 2007. בשנים 2007–2013 הוא ייצג את המחוז ה-22 של קליפורניה, ומאז 2013 הוא מכהן מטעם המחוז ה-23 של המדינה. מקארתי כיהן כמנהיג הרוב בבית הנבחרים בשנים 2014–2019 וכמנהיג המיעוט בשנים 2019–2023. לאחר בחירות האמצע בשנת 2022, בהן השיגה המפלגה הרפובליקנית רוב בבית הנבחרים, נבחר ליושב ראש בית הנבחרים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקארתי נולד בבייקרספילד שבקליפורניה. בגיל 21 פתח מעדנייה קטנה בשם "Kevin O’s Deli", באמצעות 5,000 דולר בהם זכה בהגרלת לוטו. הוא מכר את המעדנייה ומימן את לימודיו האקדמאיים. ב-1989 סיים תואר ראשון באוניברסיטת המדינה של קליפורניה בבייקרספילד וב-1994 סיים תואר שני במנהל עסקים. הוא כיהן כיו"ר הרפובליקנים הצעירים בקליפורניה וכיו"ר הפדרציה הלאומית של הרפובליקנים הצעירים. במהלך לימודי התואר הראשון התמחה אצל ויליאם תומאס, חבר הקונגרס מקליפורניה ולאחר מכן עבד במטהו עד שנת 2002. ב-2002 נבחר לאספת המחוקקים של קליפורניה ומונה ליו"ר המפלגה הרפובליקנית באספה.
מינואר 2007 הוא מכהן כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית. ב-2009 מונה לסגן מצליף המפלגה הרפובליקנית, אריק קנטור. לקראת הבחירות לקונגרס ב-2010 כתב יחד עם פול ראיין ואריק קנטור, את הספר "Young Guns: A New Generation of Conservative Leaders", ובו מפורטות הכנות המפלגה הרפובליקנית לקראת ניצחון בבחירות. בעקבות השגת הרוב למפלגתו בבית הנבחרים בבחירות שנערכו בנובמבר 2010, מונה בינואר 2011 למצליף הסיעה. לאחר הפסדו המפתיע של קנטור בפריימריז ביוני 2014, נבחר למחליפו כמנהיג סיעת הרוב הרפובליקנית בבית הנבחרים באוגוסט באותה שנה (התפקיד השני בחשיבותו בהנהגת סיעה כשהיא מחזיקה בתפקיד יושב ראש הבית).
מקארתי היווה את מקור השראתו של קווין ספייסי, המגלם בסדרה בית הקלפים את דמותו פרנק אנדרווד, חבר קונגרס ומצליף סיעה. לצורך ההכנות לתפקיד התלווה ספייסי למקארתי בשעה שהוא ממלא את תפקידו בבית הנבחרים.[1] באחד מפרקי הסדרה אף שולבו בדבריו של אנדרווד ביטויים שאמר מקארתי.[2]
בספטמבר 2015, עם התפטרותו של יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ג'ון ביינר, הכריז על התמודדותו למשרה על מנת להחליפו, אך פרש לאחר זמן קצר מן המירוץ.[3]
בנובמבר 2018, אחרי שהמפלגה הרפובליקנית הפסידה את הרוב שלה בבית הנבחרים, והיושב ראש היוצא פול ראיין פרש מהקונגרס, נבחר מקארתי להנהיג את הסיעה כיושב ראש המיעוט בבית הנבחרים, כשהביס בבחירות בקרב הסיעה את ג'ים ג'ורדן.[4]
אחרי הבחירות לנשיאות ב-2020, סירב להכיר בניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות, והפיץ טענות כוזבות לגביהן.[5][6] בזמן ההסתערות על הקפיטול, בעת ספירת קולות האלקטורים ב-6 בינואר, התקשר לנשיא טראמפ לבקש שייקרא להמונים לסגת, וסיפר לו שהם פורצים למשרדו מהחלון, אך טראמפ רק השיב ש"נראה לי שהאנשים האלה כועסים יותר ממך לגבי הבחירות", דבר שהוביל לקרב צעקות ביניהם.[7] כשהתחדש תהליך אשרור התוצאות הצביע (כמו כ-70% מהרפבוליקנים בבית הנבחרים) נגד האישור בשתי המדינות בהן עלתה ההתנגדות להצבעה.[8] רק יומיים אחר כך פרסם הודעה בה הוא מכיר בכך שביידן הוא הנשיא הנבחר.[9] בימים שאחרי האירועים מתח ביקורת על טראמפ, ואמר שיש לו אחריות מסוימת על התרחשותם, ושהוא היה צריך לפעול יותר מהר בשביל לעצור את האירועים. אך התנגד להליכים להדחתו, ובהמשך מיתן את ביקורתו טען שלא הייתה לטראמפ כוונה לעודד את ההסתערות, וש"לכל אחד ברחבי המדינה יש איזושהי אחריות לאירועים". ב-28 בינואר, פגש את הנשיא לשעבר טראמפ בביתו במאר-א-לאגו, ובכך העביר מסר שהמפלגה הרפובליקנית היא עדיין "המפלגה של טראמפ".[10][11]
בשנת 2022 נכלל ברשימת טיים 100.
לאחר בחירות נובמבר 2022, זכתה מפלגתו לרוב בבית הנבחרים, והוא זכה במועמדות מטעם מפלגתו לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים בקונגרס ה-118.[12] בישיבה הראשונה של בית הנבחרים, חלק מחברי מפלגתו המשתייכים לאגף הימני של המפלגה לא הצביעו עבורו, והוא לא זכה ברוב הדרוש על מנת להיבחר לתפקיד. בעקבות זאת, התקיימו סבבי הצבעה נוספים, לראשונה מאז 1923. ב-7 בינואר נבחר מקארתי לתפקיד בסבב ההצבעה ה-15 – מספר ההצבעות הרב ביותר לבחירת יושב הראש מאז 1859.[13]
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת הקריירה הפוליטית שלו בקליפורניה תואר מקארתי בעיתונות כמתון יחסית בנוגע להפלות, והוא העדיף לעסוק בנושאים הקשורים לכלכלה. רפובליקנים שמרנים התייחסו לגישתו בנושא בחשדנות, ובכתבת פרופיל משנת 2003 בלוס אנג'לס טיימס נכתב "מקארתי נוטה למרכז. הוא תומך ברוב ברוב הזכויות להפלה, אבל מתנגד להוצאת כספים של משלמי מיסים על הפלות".
לאחר שנבחר לקונגרס של ארצות הברית, מקארתי החל להתנגד בעקביות להפלות, מלבד במקרים של אונס, גילוי עריות והפלה לצורך שמירה על חיי האם. בשנת 2019 הוא אמר "אני הגנתי על עמדתי נגד הפלות לאורך כל הקריירה הפוליטית שלי. אבל בכל הקריירה הפוליטית שלי, האמנתי גם שאונס, גילוי עריות וחיי האם הם מקרים חריגים."[14] לאחר פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון, שבו ביטל בית המשפט העליון את הלכת רו נגד וייד, שיבח מקארתי את ההחלטה ואמר שזו ההחלטה "בעד-חיים" (pro-life) החשובה ביותר בהיסטוריה.[15]
אנרגיה, סביבה ומדיניות בנושא שינויי האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוז הבחירה של מקארתי כולל את העיר בייקרספילד והאזורים במחוז קרן שהענף הכלכלי העיקרי בהם הוא הפקת נפט, גז טבעי ומחצבים. עידוד תעשיית האנרגיה הייתה בראש סדר העדיפויות שלו כמחוקק, והוא פעל לחקיקה שתומכת בה. בזמן כהונתו של ברק אובמה, מקארתי התנגד למדיניות של הממשל שתכליתה צמצום פליטת גזי חממה ולקח תפקיד פעיל בניסיונות חקיקה שמטרתם הגבלת הכוח הרגולטרורי של הסוכנות להגנת הסביבה. הוא התנגד לשימוש בכספי מיסים כדי לתמוך בהפקת חשמל באמצעות אנרגיית רוח.[16]
ב-2014, בתגובה לשאלה האם הוא חושב ששריפת דלק על ידי בני אדם היא גורם להתחממות הגלובלית מקארתי הביע עמדה ספקנית, בניגוד לקונצנזוס המדעי. הוא אמר "אני חושב שיש שינויים בסביבה. יש הרבה פריטים שיכולים לגרום להם".[16][17] שנה לאחר מכן, התנגד מקארתי לניסיונות של אובמה לקדם הסכם במהלך ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים. במאמר לרויטרס בזמן הוועידה הוא טען שקידום ההפקה של אנרגיה מגז טבעי מביא להפחתה בפליטת גזי חממה ושהניסיונות של אובמה להגיע להסכם שיקדם רגולציה של שוק האנרגיה מתעלם מכך.[18][19]
החל משנת 2019 הביע מקארתי דאגה שעמדת המפלגה הרפובליקנית נגד מדיניות לצמצום שינויי האקלים תביא להפחתת כוחה האלקטורלי בקרב מצביעים צעירים. בעקבות זאת, הוא טען שבכוונתו להציג חקיקה שמקדמת צעדי מדיניות בנושא.[20] עם זאת, החקיקה שקידם מקארתי הייתה שאפתנית פחות מזו שהוצעה על ידי מחוקקים דמוקרטים, והוא המשיך בהתנגדותו לצעדים דרמטיים בנושא.[21]
נשיאות דונלד טראמפ והבחירות בשנת 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקארתי היה אחד מחברי הקונגרס הרפובליקנים הראשונים שתמכו בטראמפ כמועמד לבחירות לנשיאות בשנת 2016.[22] לאחר שטראמפ היה לנשיא מקארתי הפך לאחד מבני בריתו הקרובים. לפי כתבת פרופיל בניו יורקר משנת 2022, "אף אחד בהנהגה הרפובליקנית לא קשר את עצמו לדונלד טראמפ יותר ממקארתי".[23] מקארתי הגן גם על שיחת הטלפון של טראמפ עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שהובילה להליך ההדחה הראשון נגד טראמפ.[24] הוא הצביע נגד הדחת טראמפ בשני הליכי ההדחה.
לאחר הבחירות לנשיאות בשנת 2020, מקארתי תמך בתאוריית הקשר לפיה הבחירות נגנבו מטראמפ. בראיון לפוקס ניוז, מקארתי אמר "הנשיא טראמפ זכה בנשיאות... אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות לנגד עיננו".[23] במהלך ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021 דווח שמקארתי ביקר את טראמפ, האשים אותו ב"אחריות מסוימת" לאירועים[25] והתבטא בעד הדחתו,[26] אך באותו היום הוא היה אחד מ-147 חברי הקונגרס הרפובליקנים שהצביעו בעד שינוי תוצאות הבחירות.[27] מעט פחות משנה לאחר מכן הוא אמר "אני לא חושב שאף אחד מערער על הלגיטימיות של הבחירות לנשיאות".[28]
זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקארתי תמך ב"חוק להגנת הנישואים" מ-1996, שאסר על הכרה של הממשל הפדרלי בנישואים של זוגות מאותו המין. בשנת 2012, הוא הביע תמיכה בניסיונות להגן על החוק בבתי המשפט הפדרליים. בנימוקיו, הוא לא התייחס לנושא עצמו אלא "לרעיון שהממשלה... יכולה להחליט... איזה חוק להשאיר ואיזה לא".[29] כשעתירות נגד החוק הגיעו לבית המשפט העליון, הוא הגיש יחד עם ג'ון ביינר ואריק קנטור תצהיר כידידי בית המשפט, בו הם הפצירו בשופטים לא לבטל את החוק.[30] מקארתי הצביע בשנת 2022 נגד "חוק הכבוד לנישואים", שביטל רשמית את חוק הגנת הנישואים ומחייב את הממשל הפדרלי להכיר בנישואים בין בני זוג מאותו המין, (39 נציגים אחרים ממפלגתו הצביעו בעד החוק ו-169 הצביעו נגדו).[31]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2019 ביקר מקארתי בישראל, ואמר כי תוכנית ההתנתקות רק הגבירה את הסכנה בשטח וכי "פתרון שתי המדינות כבר מזמן אינו רלוונטי". מקארתי אף הצהיר כי "תפקידנו אינו לספק פתרון לסכסוך, אלא להבטיח את שלומה וביטחונה של ישראל כידידיה".[32]
בשנת 2022 עמד מקארתי בראש משלחת של 30 חברי קונגרס שבקרו בישראל ביוזמת איפא"ק, נפגש עם נפתלי בנט ועם בנימין נתניהו, ובראיון לעיתון ישראלי הביע התנגדות חריפה להסכם הגרעין עם איראן, המסכן לתפיסתו את ישראל, את ארצות הברית ואת העולם כולו.[33]
מקארתי הבטיח לפעול נגד האנטישמיות, והתחייב שבמסגרת תפקידו כיו"ר בית הנבחרים יפעל לסלק את אילהן עומאר מוועדת החוץ של בית הנבחרים, בשל ההתבטאויותיה האנטישמיות לדבריו.[34]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של קווין מקארתי (באנגלית)
קווין מקארתי, ברשת החברתית פייסבוק
קווין מקארתי, ברשת החברתית טוויטר
קווין מקארתי, ברשת החברתית אינסטגרם
קווין מקארתי, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר הבחירות של קווין מקארתי
- 5 Things You Need to Know About Kevin McCarthy, באתר טיים מגזין, 13 ביוני 2014
- קווין מקארתי, באתר ontheissues.org
- קווין מקארתי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kevin Spacey on Washington: 'Our Story Lines Are Not That Crazy', באתר ABC, 16 בפברואר 2014
- ^ 5 Things You Need to Know About Kevin McCarthy, באתר טיים מגזין, 13 ביוני 2014
- ^ McCarthy withdraws from speaker race, vote postponed, באתר פוקס ניוז, 8 באוקטובר 2015
- ^ ארה"ב: נבחר מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2018
Kevin McCarthy Elected House Minority Leader Over Jim Jordan, 14 בנובמבר 2018 - ^ סוכנויות הידיעות, הרפובליקנים מתחילים ללחוץ על טראמפ: שתף את ביידן בתדרוכי המודיעין, באתר וואלה!, 12 בנובמבר 2020
- ^ After objecting to the election results, Kevin McCarthy says all Americans bear responsibility for the deadly Capitol riot, באתר הוושינגטון פוסט, 25 בינואר 2021
- ^
הארץ וגרדיאן, כשההמון מחוץ למשרדו, הרפובליקאי הבכיר ביקש מטראמפ לקרוא לו לסגת. הוא סירב, באתר הארץ, 13 בפברואר 2021
- ^ ההצבעה על ההתנגדות לאישור תוצאות הבחירות באריזונה, ולאישור תוצאו תהבחירות בפנסילבניה, באתר בית הנבחרים
- ^
ציוץ של מנהיג הסיעה הרפובליקנית ברשת החברתית טוויטר, 8 בינואר 2021
- ^ Maggie Haberman, McCarthy to Meet Trump at Mar-a-Lago, באתר הניו יורק טיימס, 27 בינואר 2021
- ^ McCarthy and Trump discuss Republicans' plans to win House majority at Florida meeting Thursday, באתר ה-CNN, 29 בינואר 2021
- ^ Deirde Walsh and Lexie Schapitle, "McCarthy nominated speaker in internal GOP vote but he faces conservative resistance" NPR, November 15, 2022
- ^ Mike Dorning, "House Gridlock Over Speaker Is Now Longest Since Before Civil War", Bloomberg, January 5 2023
- ^ Glenn Kessler, "Kevin McCarthy’s ‘pro-life position:’ an evolution or a straight line?, The Washington Post, May 24 2019
- ^ House Minority Leader Kevin McCarthy: Roe v. Wade decision is most important pro-life ruling in history, CNBC, June 24 2022
- ^ 1 2 Amy Harder, "5 Things to Know About Rep. Kevin McCarthy's Energy Policies, The Wall Street Journal, June 13 2014
- ^ Tom McCarthy, "Meet the Republicans in Congress who don't believe climate change is real, The Guardian, November 17 2014
- ^ Kevin McCarthy, "The American energy story Obama won’t tell the world, Reuters, November 30 2015
- ^ Devin Henry, "GOP rebuffs Obama’s climate plans as UN conference starts, The Hill, November 30 2015
- ^ David M. Drucker, "House Republican leader Kevin McCarthy predicts GOP takeover, Washington Examiner, October 25 2019
- ^ Melanie Zanona, Anthony Adragna and Eric Wolff, "Kevin McCarthy faces uneasy right flank over climate push", Politico, February 13 2020
- ^ David A. Graham, "Kevin McCarthy’s Loyalty to Trump Got Him Nothing, The Atlantic, January 3 2023
- ^ 1 2 Jonathan Blitzer, "What Kevin McCarthy Will Do to Gain Power, The New Yorker, December 19 2022
- ^ House GOP Leader says “there’s nothing that the president did wrong” on phone call with Ukrainian leader, CNN, October 16 2019
- ^ Julie Grace Brufke, "GOP lawmakers voice frustrations with McCarthy, The Hill, January 28 2021
- ^ Alexander Burns and Jonathan Martin, ‘I’ve Had It With This Guy’: G.O.P. Leaders Privately Blasted Trump After Jan. 6, The New York Times, April 21 2022
- ^ Karen Yourish, Larry Buchanan and Denise Lu, The 147 Republicans Who Voted to Overturn Election Results, The New York Times, January 7 2021
- ^ Morgan Chaflant, McCarthy claims no one ‘questioning the legitimacy’ of the 2020 election, The Hill, December 5 2021
- ^ Jennifer Bendery, "Kevin McCarthy: DOMA Defense Is Our 'Responsibility'", Huffington Post, August 1 2012
- ^ Jonathan Stempel, "Supreme Court urged to support gay marriage limits", Reuters, January 22 2013
- ^ Final Vote Results On Motion to Concur in the Senate Amendment, Respect for Marriage Act
- ^ ניצן קידר, "ארה"ב אינה צריכה לבחור פתרון לסכסוך, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2019
- ^ אריאל כהנא, בכיר במפלגה הרפובליקנית: "הסכם הגרעין מסוכן לעולם", באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2022
- ^ מנהיג הרפובליקנים מאשים: "האנטישמיות צומחת גם בקונגרס", באתר אייס, 20 בנובמבר 2022
הארץ וגרדיאן, 
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מקליפורניה
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- מנהיגי סיעות בבית הנבחרים של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-112 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-114 של ארצות הברית
- חברי בית המחוקקים המדינתי של קליפורניה
- חברי הקונגרס ה-115 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-117 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-113 של ארצות הברית
- בוגרי אוניברסיטת המדינה של קליפורניה בבייקרספילד
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- יושבי ראש בית הנבחרים של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-118 של ארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1965