קווין קיגן

קווין קיגן
Kevin Keegan

קיגן במדי נבחרת אנגליה, 1980
לידה	14 בפברואר 1951 ארמת'ורפ, אנגליה, הממלכה המאוחדת
פטירה	20 ביולי 2026 (בגיל 75)
שם מלא	ג'וזף קווין קיגן
מדינה	הממלכה המאוחדת
גובה	1.73 מטר
עמדה	חלוץ
פרסים והוקרה	קצין במסדר האימפריה הבריטית (12 ביוני 1982) כדור הזהב (1978) כדור הזהב (1979)
מועדוני נוער
1967–1968 אנפילד האוס סקנתורפ יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1968–1971 1971–1977 1977–1980 1980–1982 1982–1984 1985 סך הכל סקנתורפ יונייטד ליברפול המבורג סאות'המפטון ניוקאסל יונייטד 124 (18) 230 (68) 90 (32) 68 (37) 78 (48) 2 (1) 592 (204)
נבחרת לאומית כשחקן
1972 1972–1982 אנגליה עד גיל 23 אנגליה 5 (1) 63 (21)
קבוצות כמאמן
1992–1997 1997–1999 1999–2000 2001–2005 2008 ניוקאסל יונייטד פולהאם נבחרת אנגליה מנצ'סטר סיטי ניוקאסל יונייטד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ג'וזף קווין קיגן (באנגלית: Joseph Kevin Keegan;‏ 14 בפברואר 1951 – 20 ביולי 2026) היה כדורגלן ומאמן כדורגל אנגלי יליד יורקשייר, לשעבר שחקן ומאמן נבחרת אנגליה. זכה פעמיים בכדור הזהב (1978 ו-1979) לאחר חזרה מפרישה אימן את ניוקאסל יונייטד.

קריירה

לאחר שהחל את הקריירה שלו כקשר סקאנתורפ יונייטד, במדיה רשם 120 הופעות כמגן שמאלי, עבר קיגן לליברפול בקיץ 1971 תמורת 35,000 לירות שטרלינג. המנג'ר ביל שאנקלי החליט להסב אותו לעמדת החלוץ לאחר משחק אימון אחד. קיגן בן ה-20 הבקיע שער ראשון לזכות ליברפול כבר לאחר 12 דקות במשחקו הראשון במדים האדומים בהופעת הבכורה שלו בליגה הראשונה מול נוטינגהאם פורסט.

ב-1972 זומן לנבחרת אנגליה ובגיל 21 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת במשחק נגד ויילס בקארדיף.

ב-1973 הובילו צמד החלוצים קיגן וג'ון טושאק הוולשי את ליברפול לאליפות ראשונה מזה שבע שנים ולזכייה בגביע אופ"א, לאחר שקיגן הבקיע צמד במשחק הראשון מבין שני משחקי הגמר נגד בורוסיה מנשנגלדבך.

צמד נוסף של קיגן בגמר הביא לליברפול את הגביע האנגלי ב-1974 לאחר שגברה 0:3 על ניוקאסל יונייטד.

ב-1976 שחזרה ליברפול את הדאבל של 1974 (אליפות וגביע אופ"א) והפעם הבקיע קיגן גם בבית וגם בחוץ נגד קלאב ברוז' הבלגית.

עונת השיא של קיגן בליברפול הייתה עונתו האחרונה בקבוצה. בהנהגתו של קיגן בן ה-26 זכתה ליברפול גם באליפות ולראשונה גם בגביע אירופה לאלופות ב-1977. במשחק הגמר שנערך ברומא פגשה הקבוצה שוב את היריבה המוכרת בורוסיה מנשנגלדבך וקיגן הוכיח שוב את יכולתו במשחקים חשובים כשסחט מברטי פוגטס עבירה ברחבה ובעיטת עונשין מ-11 מטר.

למגינת לבם של אוהדי הקבוצה, מכרה ליברפול את קיגן להמבורג תמורת חצי מיליון לירות שטרלינג בסוף אותה עונה. קיגן עזב את ליברפול כשלזכותו 100 שערים ב-323 הופעות. בסכום המכירה רכשה ליברפול את החלוץ הסקוטי קני דלגליש.

עם קבוצתו הגרמנית המבורג זכה קיגן בדאבל (ב-1979) ויכולתו המופלאה זיכתה אותו גם בהישג אישי נדיר: שני תוארי כדור הזהב ברצף ב-1978 וב-1979.

ב-1982 חזר לאנגליה ושיחק בסאות'המפטון ובניוקאסל, אותה העלה לליגה הראשונה.

בובי רובסון שהתמנה לתפקיד מאמן הנבחרת לאחר גביע העולם ב-1982 הדיח את קיגן מההרכב. קיגן ביטא בפומבי את זעמו ולא שב יותר לשחק עבור אנגליה. בעשר שנותיו כשחקן הנבחרת צבר 21 שערים ב-63 הופעות כולל 31 הופעות כקפטן, אך הנבחרת בתקופתו כשלה בניסיונה להעפיל לשני גביעי עולם (1974 ו-1978) כמו גם לאליפות אירופה שביניהם. קיגן היה פצוע ב-1982 ועשה מאמץ מיוחד להכשיר את עצמו כדי לשחק ולו משחק אחד במסגרת הזו. הדקות הבודדות ששיחק כמחליף במונדיאל 1982, שגם בו לא עברה אנגליה את שלב הבתים השני, מהווים את סך כל הקריירה של קיגן בגביע העולם.

בסוף עונת 1984 בגיל 33 פרש קיגן ממשחק פעיל ועבר להתגורר בספרד, שם חי שבע שנים.

קריירת אימון

ב-1992 חזר קיגן לאנגליה ולניוקאסל, אותה העלה ליגה בשנית, הפעם כמאמן. בחמש השנים שלו במועדון הצליח קיגן לא רק להביא את ניוקאסל לפרמייר ליג אלא אף לסיים במקום השני ב-1996, אחרי מאבק על האליפות עם מנצ'סטר יונייטד. המאבק האמור לווה גם במלחמה פסיכולוגית וחילופי האשמות בתקשורת בינו לבין אלכס פרגוסון. אולי חשובה יותר אפילו מהסגנות ב-1996 הייתה רכישת כרטיסו של אלן שירר מבלקברן רוברס תמורת 15 מיליון לירות שטרלינג – הסכום הגבוה ביותר ששולם עד אז עבור שחקן בעולם כולו. שירר הפך למנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה ולשחקנה הגדול ביותר בכל הזמנים.

בינואר 1997 התפטר קיגן מתפקידו ומונה למנהל תפעולי של פולהאם מליגת המשנה השנייה (למעשה הליגה השלישית באנגליה). שנה לאחר מכן, כשריי וילקינס התפטר מאימון הקבוצה לקח עליו קיגן את התפקיד. הקבוצה שהייתה מדורגת במקום ה-18, זכתה באליפות ובמספר שיא של נקודות, אולם עזיבתו בסוף העונה על מנת לקבל עליו את אימון הנבחרת עוררה את כעסם של אוהדיה.

תקופתו של קיגן כמאמן הנבחרת לא הייתה מוצלחת. הוא אמנם הצליח להשיג את הניצחונות הדרושים כדי להעפיל ליורו 2000 אך נכשל בטורניר עצמו. הוא התפטר מאימון הנבחרת לאחר ההפסד לגרמניה במשחק הראשון של מוקדמות מונדיאל 2002 (המשחק האחרון ששוחק באצטדיון ומבלי הישן).

עד לחזרתו מפרישה, התחנה האחרונה בקריירת האימון שלו הייתה מנצ'סטר סיטי שם, יחד עם שחקנים כניקולא אנלקה וכאייל ברקוביץ' הצליח בעונת 2001/02 לשבור את שיאי המועדון במספר נקודות ושערי זכות ולהעלות את הקבוצה לפרמייר ליג. בעונות שלאחר מכן הוא גם הצליח לבסס את הקבוצה בליגה ואפילו להשתתף עימה בגביע אופ"א. הכרטיס למפעל האירופי הוענק למועדון, שסיים רק במקום התשיעי בליגה, עבור משחק הוגן (Fair play).

לאחר כארבע שנים בסיטי הודיע קיגן על התפטרותו ועל פרישתו מאימון, אך בשנת 2008 הוא חזר במפתיע למשרת המנג'ר בניוקאסל, לאחר שהקבוצה פיטרה את סם אלרדייס.

תארים

כשחקן

ליברפול

• אליפות אנגליה (3): 1972/73, 1975/76, 1976/77
• הגביע האנגלי (1): 1973/74
• גביע אירופה לאלופות (1): 1976/77
• הליגה האירופית (2): 1972/73, 1975/76

המבורג

• אליפות גרמניה (1): 1978/79
• גביע הגרמני (1): 1978/79

אישיים

• כדור הזהב (2): 1978, 1979

כמאמן

קבוצתיים

ניוקאסל

• אליפות אנגליה (1): 1992/93 (ליגת המשנה)

מנצ'סטר סיטי

• ליגת המשנה באנגליה (1): 2001/02

פולהאם

• ליגת המשנה באנגליה (1): 1998/99

אישיים

• מאמן החודש בפרמייר ליג: נובמבר 1993, אוגוסט 1994, פברואר 1995, אוגוסט 1995, ספטמבר 1995

קישורים חיצוניים

• קווין קיגן, באתר Transfermarkt
• קווין קיגן, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• קווין קיגן, באתר WorldFootball.net
• קווין קיגן, באתר National Football Teams
• קווין קיגן, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• קווין קיגן, באתר הרשמי של ליברפול
• אמיר ענבר, קווין קיגן נכנס לכולם לנשמה. הוא לא עוזב אותה גם כשהוא בעולם הבא, באתר הארץ, 22 ביולי 2026