קווי השלום של בלפסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שערים בקווי השלום

קווי השלום של בלפסט הם סדרה של מחסומי הפרדה שאורכם נע בין כמה מאות מטרים עד כחמישה קילומטרים, המפרידים בין שכונות פרוטסטנטיות וקתוליות בבלפסט. מטרת המחסומים היא להקטין ככל האפשר את האלימות בין הקתולים והפרוטסטנטים.

המחסומים בנוים מקירות ברזל, לבנים ופלדה. הם מגיעים עד לגובה של כשמונה מטרים, ובראשם רשתות מתכת. בחומות משולבים שערים המאוישים על ידי המשטרה ומאפשרים מעבר בשעות היום, אך סגורים בשעות הלילה.

המחסומים הראשונים היו גדרות תיל שהוצבו בספטמבר 1969 כצעד זמני שנועד להפריד בין הקתולים והפרוטסטנטים לאחר פריצת "הצרות". המפקד הצבאי הבריטי טען שמדובר בצעד זמני ביותר ושאין כל כוונה שיהיה בבלפסט משהו דומה לחומת ברלין. בהמשך הוחלפו גדרות התיל בקירות לבנים. בשנת 1988, הצעה לפרק חלק מקו השלום כדי להקים פארק לרווחת התושבים נתקלה בהתנגדות משני הצדדים, שחששו מתקיפות מהצד השני[1].

מספר המחסומים עלה עם השנים מ-18 בתחילת שנות התשעים עד ל-40 בשנת 2004, ו-97 בשנת 2017[2]. למרות הסכם השלום שהושג בצפון אירלנד, גם בשנת 2008 הוקם מחסום הפרדה חדש ותושבים רבים אינם מעוניינים בהורדת החומות.

מאז הפסקת האש של ה-IRA בשנת 1994 מתקיימים סיורים לתיירים בבלפסט הכוללים ביקור בקווי השלום[3].

בשנת 2013 קידמה הרשות המבצעת של צפון אירלנד(אנ') יוזמה לפיה כל החומות והמחסומים יוסרו עד לשנת 2023; ברם, נכון לשנת 2021 הוסרו חומות בודדות בלבד, ומספרן עמד על כ-60[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קווי השלום של בלפסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Edwin N. Wilmsen, P. A. McAllister, The politics of difference , University of Chicago Press, 1996, page 149
  2. ^ Interface Barriers, Peacelines and Defensive Architecture, BELFAST INTERFACE PROJECT, ‏2017 (באנגלית)
  3. ^ Philip Scranton, Janet F. Davidson, The business of tourism, University of Pennsylvania Press, 2006, page 138
  4. ^ A history of the peace walls in Belfast, The Week, ‏21.04.21 (באנגלית)