קוטביות (מדע המדינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוטביות (Polarity) הוא מונח במדע המדינה המתאר מרכזי עוצמה במערכות של יחסים בינלאומיים.

החלוקה השכיחה ביותר היא לשלושה מערכות מרכזיות:

  1. מערכת חד-קוטבית - מצב בו קיימת רק מעצמה אחת אשר מחזיקה ברוב העוצמה במערכת הבינלאומית
  2. מערכת דו-קוטבית - מצב בו קיימות שתי מעצמות החולקות בינן לבין עצמן את רוב העוצמה בעולם ובצורה יחסית שווה (לדוגמה, בעידן המלחמה הקרה היו שני מרכזי עוצמה - ארצות הברית וברית המועצות).
  3. מערכת רב-קוטבית - מצב בו קיימות שלוש או יותר מעצמות החולקות בינן לבין עצמן את רוב העוצמה בעולם ובצורה יחסית שווה[1].

עם פירוק ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה תם עידן המערכת הדו-קוטבית. יש הטוענים כי ארצות הברית נחשבת כיום למעצמת-על יחידה, ויש להגדיר את המערכת הבינלאומית כחד-קוטבית. עם זאת, ישנן מעצמות נוספות המתעצמות ומתפתחות בקצב מהיר ומשפיעות על סדר היום העולמי (למשל, סין). התפתחויות אלה מקשות על הגדרה חד-משמעית של קוטביות.

יציבות ומלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק בסוג הקוטביות של המערכת מעלה את שאלת יציבותן של המערכות השונות, חוקרים רבים מתווכחים על איזו מערכת יציבה ועדיפה יותר. האסכולה הריאליסטית במדע המדינה, מדגישה את השפעת מבנה המערכת הבין-לאומית ופיזור העצמה בה על שכיחותן של מלחמות. לדוגמא, יש הטוענים כי מערכת דו-קוטבית היא יציבה יותר ממערכת רב קוטבית, מפני שהעוצמה בה מפוזרת בין שני שחקנים, לעומת מערכת בה העוצמה מפוזרת בין שחקנים רבים. לעומת זאת, יש הטוענים כי מערכת רב-קוטבית עשויה להיות יציבה יותר בשל מאזן הכוחות המצוי בה[2].  

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ מילון מונחים: קוטביות, באתר תוצרת חוץ - הבלוג של עומר גנדלר, ‏יום שישי, 2 בינואר 2009
  2. ^ אפרים ענבר, המלחמה, Open University of Israel (Vol. 10205), 1998, עמ' 28-31