קוטיקולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קוּטִיקוּלָה (על פי האקדמיה ללשון העברית: כְּסוּתִית) היא שכבה שומנית, בלתי חדירה למים ולגזים, המצפה לרוב אזורים על-קרקעיים של צמחים רבים, וכן את עורן של תולעים טבעתיות.

מטרת הקוטיקולה בצמחים היא שמירת סביבה רוויית מים. בצמחים הדבר נעשה באמצעות מניעת התנדפות מים, ובכך מניעת התייבשות תאי הצמח. בתולעים טבעתיות, החיות בסביבות לחות, לעומת זאת, שכבת הקוטיקולה היא דקה וחדירה ובכך מאפשר חדירת מים מהסביבה ושמירה על מבנה גוף קשיח. בצמחים, הקוטיקולה משמשת לעיתים גם כהגנה מפני טפילים מסוימים. הקוטיקולה היא תערובת של שעוות וליפיד נוסף, הנקרא קוּטין. הרכב הקוטיקולה ועוביה שונה במינים שונים על פי אזור המחיה: בבתי גידול יבשים, הקוטיקולה עבה יותר מאשר בבתי גידול לחים.

באנטומיה האנושית, מתייחסת הקוטיקולה למספר מבנים: שכבות של תאי עור או קרטינוציטים המייצרים את הקרטין בציפורניים, ושכבת התאים העליונה המכסה את פתח זקיק השיער ומחזיקה אותו במקומו.


במבנה הציפורניים, הקוטיקולה היא שכבת רקמות מתות, שנוצרת באפוניקיום ותפקידה להשלים את ההגנה הקדמית של סביבת הציפורן[1].

הקוטיקולה יוצרת שכבת הגנה המשמשת מעין דבק, ומצמידה את החלק התחתון של הקפל הקדמי ללוחית הציפורן המתהווה בשורש הציפורן. שכבה זו בעלת אופי דינמי, ומלווה את לוחית הציפורן במהלך גדילתה ובכך מונעת חדירת מזהמים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

4 ההגנות של הציפורן הטבעית - מאת אבי שגיא

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Face to Face with Doug Schoon, vol 2, first edition, 2017
P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.