קויסאנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קויסאנים
גבר השייך לבני הסאן
גבר השייך לבני הסאן
אוכלוסייה
400,000~ (סביב 2010)[1]
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
אפריקה הדרומית
שפות
שפות קויסאן ואפריקאנס[2]
דת
בעיקר נצרות וסאן (בושמנית)
בן שבט הסאן אוסף צמחי ציפורני השטן (אנ')

קְהוֹיְסַנִים הוא מונח הכולל את כל העמים הילידים באפריקה הדרומית שאינם דוברים אחת משפות הבנטו, המשלב בין בני הקוי קוי לבני הסאן.

הסאן נקראו בעבר בושמנים,[4]אפריקאנס Boesmans מהולנדית: Boschjesmens); והקוי קוי היו ידועים בעבר כהוטנטוטים (אנ').[5] משערים שזה מונח אונומטופאי הולנדי המתייחס לעיצורים המצוצים הנפוצים בשפות הקוי קוי. אולם אין עדות לאטימולוגיה זו.[6] השפה של שני העמים מקובצת תחת שפות קויסאן.

הסאן נחשבים בדרך כלל כציידים-לקטים במדבר קלהארי ובאזורים של בוטסואנה, נמיביה, אנגולה, זמביה, זימבבואה, לסוטו וצפון דרום אפריקה. המילה סאן (sān) היא משפת הקוי קוי ומתייחסת פשוט ללקטי מזון ("אלה שמרימים דברים מהאדמה") שאין בבעלותם משק חי. ככזה, הוא שימש בהתייחסות לכל אוכלוסיות הציידים-לקטים של אזור דרום אפריקה שקהילות דוברות הקוי קוי באו איתן במגע, והיה במידה רבה מונח המתייחס לאורח חיים, נבדל מאורח חיים של רועי צאן ובקר או חקלאים, ולא למוצא אתני מסוים. אמנם ישנן קוסמולוגיות ושפות נלוות הקשורות לאורח חיים זה, אך המונח במקור כלכלי ולא תרבותי או אתני.

קוי קוי הוא מציין אתני. הוא מתייחס למספר אוכלוסיות הדוברות שפות קרובות ונחשבות לקהילות הרועים ההיסטוריות באזור הכף הדרום אפריקאי, ועד לנמיביה, שם אוכלוסיות הקוי קוי של אנשי נאמה (אנ') ודמארה הן המוצא האתני הנפוץ ביותר.

אומות הקוי קוי והסאן מקובצות תחת המונח הבודד קויסאנים כמייצגות את אוכלוסיית הילידים של אפריקה הדרומית לפני שהתפשטות הבנטו (אנ') המשוערת הגיעה לאזור לפני בערך בין 1,500 ל-2,000 שנים.

עמים קויסאנים רבים הם צאצאים ישירים של התפזרות מוקדמת מאוד של בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית לדרום אפריקה לפני 150,000 שנה. השפות שלהם מראות דמיון טיפולוגי מעורפל, מוגבל במידה רבה לשכיחות של עיצורים מצוצים. הן אינן נגזרות באופן מאומת מפרוטו-שפה משותפת, אך כיום הן מפוצלות לפחות לשלוש משפחות שפות נפרדות ובלתי קשורות (Khoe-Kwadi, ǃUi-Taa ו-Kxaa). הועלתה השערה כי הקוי קוי עשויים לייצג הגעה של אנשים מתקופת האבן המאוחרת (אנ')[א] לדרום אפריקה, שאולי נעקרו ממקומם כתוצאה מהגירת הבנטו.[7]

המונח קויסאנים המורכב משמות שתי האוכלוסיות הוא מוסכמה אנתרופולוגית מודרנית בשימוש מאז תחילת עד אמצע המאה ה-20. הוא נטבע על ידי לאונרד שולצה (Leonhard Schulze) בשנות העשרים של המאה ה-20 וזכה לפופולריות על ידי האנתרופולוג היהודי הבריטי אייזק שפרה (אנ').[8] הוא נכנס לשימוש רחב יותר משנות ה-60 בהתבסס על הצעתו של ג'וזף גרינברג לסיווגה של משפחת שפות קויסאן.

במהלך התקופה הקולוניאלית/אפרטהייד אנשים דוברי אפריקאנס עם מוצא חלקי של קויסאנים קובצו באופן היסטורי גם כשחורים של הכף (Cap Blacks, אפריקאנס: Kaap Swartes) או שחורים של מערב הכף (Western Cape Blacks, אפריקאנס: Wes-Kaap Swartes) כדי להבדיל אותם באופן לא מדויק מהעמים דוברי הבנטו, האוכלוסייה האפריקאית הילידית האחרת של דרום אפריקה שגם בה היה מוצא משמעותי של קויסאנים.[9]

המונח קויסאנים (אוית במקור כ-Khoisan, אבל גם כ-KhoiSan‏ ,Khoi-San ו-Khoe-San) התקבל גם בשימוש בדרום אפריקה ככינוי עצמי לאחר סיום האפרטהייד בסוף שנות ה-90. מתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיימת תנועת "פעיל קויסאן" (Khoisan activist), הדורשת הכרה וזכויות קרקע מהממשלה והמיעוט הלבן המחזיק בחלקים נרחבים מהקרקע הפרטית של המדינה.[10]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור משוער של מקורן של ההפלוגרופ (אנ') L0d ו-L0k בדרום אפריקה, מתוארך לפני 90,000 שנים על ידי ד"ר דורון בהר ואחרים. (2008).[11]

הוצע כי אבותיהם של הקויסאנים המודרניים התפשטו לאפריקה הדרומית (ממזרח או ממרכז אפריקה) לפני 150,000 שנה, אולי עוד לפני 260,000 שנים,[12] כך שעד תחילת ה"מגה בצורת (אנ')" בתקופה המזוהה כ-Marine Isotope Stage 5 (אנ')‏ (MIS 5) לפני 130,000 שנה, היו שני אשכולות אוכלוסייה קדמונית באפריקה, נושאי הפלוגרופ L0 (אנ') בדרום אפריקה האבות הקדמונים של הקויסאנים ונושאים של הפלוגרופ L1-6 (אנ') במרכז/מזרח אפריקה אבותיהם הקדמונים של כל השאר. קבוצה זו הולידה את אוכלוסיית הסאן של ציידים-לקטים. קרובי משפחתם החיים הקרובים ביותר הם בני ההדזה מצפון-מרכז טנזניה; ופיגמים בני מבוטי ממזרח קונגו. גל הגירה מאוחר בהרבה, סביב או לפני תחילת של ספירת הנוצרים,[13] היה המקור לבני הקוי קוי, שהיו רועי צאן.[14] קבוצה זו נשאה DNA מקבוצות אירו-אסייתיות כמו גם מכמה קבוצות ניאנדרטלים.

בשל התפשטותן והתפצלותן המוקדמות, משערים שהאוכלוסיות שמקורן קויסאני ייצגו את "האוכלוסייה האנושית הגדולה ביותר" במהלך רוב ציר הזמן של בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית, מההתפצלות המוקדמת שלהן לפני 150,000 שנים ועד לתושבי אירואסיה האחרונים לפני 70,000 שנים.[15] הם היו נפוצים הרבה יותר מאשר היום, התפוצה המודרנית שלהם היא תוצאה של הכחדתם במהלך התפשטות הבנטו (אנ'). הם היו מפוזרים ברוב חלקי דרום ודרום-מזרח אפריקה. הייתה גם הגירה חזרה משמעותית של נושאי L0 לכיוון מזרח אפריקה בין 120,000 ל-75,000 שנים. ריטו ואחרים (2013) משערים כי ייתכן שלחץ מהגירה חזרה כזו אף תרם לפיזור אוכלוסיות מזרח אפריקה אל מחוץ לאפריקה לפני 70,000 שנים בערך.[16]

תקופת האבן העליונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצוג סכמטי של ההגירה "מחוץ לדרום אפריקה" של תקופת האבן התיכונה המאוחרת שלאחר האימיאן (לאחר 100,000 שנים לפני זמננו) תוצאה המחקר של mtDNA haplogroup L0 באוכלוסיות אפריקאיות מודרניות (Rito et al. 2013).[16]

אוכלוסיות הסאן של האבות הקדמונים של הקויסאנים היו מפוזרות בכל רחבי דרום ומזרח אפריקה לאורך תקופת האבן המאוחרת לאחר כ-75,000 שנים לפני זמננו. התפשטות נוספת המתוארכת לכ-20,000 שנים לפני זמננו הוצעה בהתבסס על התפלגות ההפלוגרופ L0d. ריטו וחוקרים אחרים מציעים קשר בין התפשטות זו לבין התפשטות עיצורים מצוצים לשפות מזרח אפריקאיות (שפת הדזה (אנ')).[16]

התרבות הסאנגואית (אנ')[ב] של תקופת האבן המאוחרת (אנ') התפשטה בדרום אפריקה באזורים שבהם כמות המשקעים השנתית היא פחות מ-1,000 מילימטרים. עמי הסאן והקוי קוי העכשוויים דומים לאלה המיוצגים על ידי שרידי השלד הסאנגואי העתיק.

בניגוד לפרשנות המסורתית שמוצאת מקור משותף לקוי קוי ולסאן, עדויות אחרות העלו כי אבותיהם של עמי הקוי קוי הם מהגרים חקלאיים לדרום אפריקה, תקופה קצרה יחסית לפני התפשטות הבנטו, שנטשו את החקלאות כשהאקלים נעשה צחיח והצטרפו לסאן כציידים-לקטים או המשיכו להיות רועי צאן.[17]

עם הגעתם המשוערת של רועי הצאן והחקלאים רועי הצאן מבני הבנטו לדרום אפריקה שהחלה לפני כ-2,300 שנה, התפתחות לשונית נראית מאוחר יותר בעיצורים המצוצים ובמילים שאולות משפות קויסאן עתיקות לאבולוציה של החקלאים רועי הצאן והציידים-לקטים, קהילות שבסופו של דבר התפתחו לקהילות הלשוניות המודרניות הקיימות, המאוחדות, המצויות בדרום אפריקה, בוטסואנה ונמיביה (למשל בני הקוסה, הסוטו, הטסואנה (אנ'), והזולו בדרום אפריקה).[18]

כיום קבוצות אלו מייצגות את הרוב הכמותי של צאצאי קויסאנים עתיקים מעורבים המונים מיליונים.[19]

התקופה ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוי קוי מופיעים בתיעוד ההיסטורי עם המגע הראשון שלהם עם מגלי ארצות פורטוגלים, כ-1,000 שנים לאחר עקירתם על ידי הבנטו. האוכלוסייה המקומית הצטמצמה לאחר שהקוי קוי נחשפו לאבעבועות שחורות מאירופים. הקוי קוי ניהלו התקפות תכופות יותר נגד אירופאים כאשר חברת הודו המזרחית ההולנדית סגרה שטחי מרעה מסורתיים להקמת חוות. הארגון החברתי של הקוי קוי ניזוק קשות, ובסופו של דבר נהרס על ידי התפשטות קולוניאלית ותפיסת אדמות מסוף המאה ה-17 ואילך. כשהמבנים החברתיים התמוטטו, כמה מבני הקוי קוי התיישבו בחוות והפכו לעבדים או עובדי חווה; רבים שולבו בקלאנים הקיימים של שבטי הקוי קוי ומשפחות של אנשי הקוסה. גאורג שמידט (Georg Schmidt), נזיר מהכנסייה המוראבית (אנ') מהרנהוט (אנ'), סקסוניה, כיום גרמניה, ייסד את חנאדנדל (אנ') בשנת 1738, שהייתה תחנת המיסיון הראשונה בדרום אפריקה, בקרב אנשי הקוי קוי ב-Baviaanskloof שבהרי Riviersonderend. מתיישבים אירופאים מוקדמים נישאו לפעמים עם נשות הקוי קוי, מה שהביא לאוכלוסייה רב-גזעית גדולה הידועה כיום בשם גריקווה (אנ'). גם בני הגריקווה נדדו אל מה שהיה באותה תקופה ארצות הגבול של שמורות הילידים של הקוסה וייסדו את גריקוולנד מזרח (Griqualand East), שהכילה בעיקר אוכלוסיית קוסה.

התיישבות קוי קוי במפרץ טייבל, כפי שמתואר בתחריט ב-Historische Reizen (סיורים היסטוריים) של אברהם בוחארט, 1711

אנדריס סטוקנסטרום (אנ') אפשר את יצירת ההתיישבות "קאט ריוור" (Kat River) של הקוי קוי ליד הגבול המזרחי של מושבת הכף. ההתיישבויות שגשגו והתרחבו, וקאט ריוור הפך במהרה לאזור גדול ומוצלח של הכף שהתקיים באופן אוטונומי פחות או יותר. האנשים היו בעיקר בני הגונאקווה (אנ'), קוי קוי דוברי אפריקאנס, אך היישוב החל למשוך אליו גם קבוצות אחרות של קוי קוי, קוסה וקבוצות רב-גזעיות של הכף.

מה שכונה "מלחמות הבושמנים" היו במידה רבה תגובת הסאן לאחר נישולם.

בתחילת המאה ה-18 חיו קויסאנים בכף המערבי בשיתופיות עם ההולנדים. עד סוף המאה פעלו רובם של הקויסאנים כ'פועלי שכר', לא שונה כל כך מעבדים. הוצאת רישיונות מרעה מצפון לנהר ברג (Berg) במה שהיה אז אגן טולבאח (Tulbagh) הניע את ההתפשטות הקולוניאלית באזור. מערכת זו של השתלטות על קרקעות גרמה לאובדן הקרקעות ומשק החי של הקויסאנים וכן לשינוי דרמטי בהתפתחות החברתית, הכלכלית והפוליטית.[20]

לאחר התבוסה של מרד הקוסה ב-1853, ניסתה ממשלת הכף החדשה להעניק לקוי קוי זכויות פוליטיות כדי למנוע אי שביעות רצון גזעית עתידית. הממשלה חוקקה את זיכיון הכף (אנ') בשנת 1853, שקבע כי כל האזרחים הגברים העומדים במבחן רכוש, ללא קשר לצבע העור, יהיו בעלי זכות הצבעה ובחירה בפרלמנט. מבחן הרכוש היה דרך עקיפה של ממשלת הכף הבריטית (שהשתלטה על האזור מההולנדים ב-1812) לשמור על שיטת ממשל מבוססת גזע מכיוון שבממוצע רק אנשים לבנים החזיקו ברכוש הולם שעמד במבחן.[21]

ברצח העם של ההררו והנאמה בדרום-מערב אפריקה הגרמנית מעריכים שנטבחו מעל ל-10,000 מבני הנאמה (אנ'), קבוצה אתנית השייכת לעם הקוי קוי ומספר לא ידוע של אנשי סאן במהלך 1907–1904 על ידי האימפריה הקולוניאלית הגרמנית.[22]

משפחה של בני סאן נמיביה

הסאן של הקלהארי תוארו בספר דגימות של פולקלור בושמני (Specimens of Bushman Folklore) מאת וילהלם בליק (אנ') ולוסי לויד (אנ') (1911). הם הובאו לתשומת ליבו של העולם הגלובלי בשנות החמישים של המאה ה-20 באמצעות הסופר הדרום אפריקאי לורנס ון דר פוסט בסדרה תיעודית בטלוויזיה בת שישה חלקים.

לאחר סיום האפרטהייד ב-1994, הפך המושג "קויסאנים" בהדרגה לשמש כינוי עצמי על ידי הקוי קוי הדרום אפריקאיים כמייצג את "האומות הראשונות" של דרום אפריקה מול הרוב הבנטו השולט. ב-1997 ארגנה אוניברסיטת הכף המערבי (אנ') כנס בנושא "זהויות ומורשת תרבותית של קויסאנים".[23] ו"אקטיביזם קויסאני" (Khoisan activism) דווח בתקשורת הדרום אפריקאית החל מ-2015.[10]

ממשלת דרום אפריקה אפשרה למשפחות קויסאניות (עד 1998) לממש תביעות קרקע שהיו קיימות לפני 1913. סגן הנציב הראשי של דרום אפריקה לתביעות קרקע, תאמי מדונטסווה, אמר שתידרש רפורמה חוקתית כדי לאפשר לקויסאנים להמשיך בתביעות נוספות לאדמות שמהם הוצאו אבותיהם הישירים לפני 9 ביוני 1913.[24]

העברה בכפייה בבוטסואנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוך אדמות האבות בבוטסואנה (אנ') נוגע לשמורת הציד של מרכז קלהארי (אנ') (CKGR), שהוקמה ב-1961 עבור חיות בר, בעוד שהסאן הורשו להמשיך את אורח חייהם של ציידים-לקטים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה ממשלת בוטסואנה במדיניות של "העברת" תושבי CKGR מחוץ לשמורה. בשנת 2002 ניתקה הממשלה את כל השירותים לתושבי CKGR. החל מאבק משפטי, ובשנת 2006 קבע בית המשפט העליון של בוטסואנה כי התושבים הוצאו בכוח ובאופן לא חוקתי. עם זאת, מדיניות ההעברה נמשכה, ובשנת 2012 פנו אנשי הסאן (בסארווה) לאומות המאוחדות כדי לאלץ את הממשלה להכיר בזכויותיהם על הקרקע והמשאבים.

רבים מתושבי הסאן הילידים בבוטסואנה, הועברו בכוח מאדמתם לשמורות. כדי לגרום להם לעבור למקום אחר, נמנעה מהם גישה למים על אדמתם ועמדו בפני מעצר אם הם צדו, מה שהיה מקור המזון העיקרי שלהם.[25] אדמותיהם שוכנות באמצע שדה היהלומים העשיר בעולם. באופן רשמי, הממשלה מכחישה שיש קשר כלשהו לכרייה וטוענת שההעברה נועדת לשמר את חיות הבר והמערכת האקולוגית, אף על פי שאנשי הסאן חיו חיים ברי קיימא על האדמה במשך אלפי שנים.[25] בשמורות נאבקים בני הסאן למצוא תעסוקה, ואלכוהוליזם מהווה בעיה חמורה בקרבם.[25]

תגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 גילו מדענים מאוניברסיטת המדינה החופשית (אנ') גילופים בני 8,000 שנה שנעשו על ידי קויסאנים. הגילופים תיארו היפופוטם, סוס ואנטילופות בדייק 'נחש הגשם' של מכתש פרדפורט, אשר עשויים להיות בעלי משמעות רוחנית לגבי המיתולוגיה של הורדת הגשם של הקויסאנים.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שפות קויסאן
ירוק: התפוצה המודרנית של שפות קויסאן המדוברות על ידי עמי הקוי קוי והסאן, בתוספת שפת סנדאו (אנ') של בני הסנדאו (אנ') ושפת הדזה (אנ') של טנזניה.

"שפות הקויסאן" הוצעו כענף לשוני על ידי ג'וזף גרינברג ב-1955. הקשר הגנטי ביניהם הוטל בספק מאוחר יותר במאה ה-20, והמונח משמש כיום בעיקר כמונח נוחות מבלי לרמוז על אחדות גנטית, בדומה ל"שפות פפואניות (אנ')" ו"שפות אבוריג'יניות". תכונת האחידות הבולטת ביותר שלהם היא עיצורים מצוצים.

הם מסווגים בשתי משפחות, ובמספר שפה אפשרית מבודדת.

משפחת שפות קא (אנ') הוצעה בשנת 2010 ומשלבת את שפת אמקו (אנ') יחד עם אשכול הניבים של שפות קונג (אנ'). קונג כוללת כתריסר ניבים, ללא תיחום ברור ביניהם. סאנדס ואחרים (2010) מציעים חלוקה לארבעה אשכולות:

  • קונג צפוני (סקלה), המדוברת באנגולה סביב הנהרות קוננה, קובנגו, קוויטו וקואנדו (אבל עם פליטים רבים כיום בנמיביה),
  • קונג צפוני-מרכזי (אקוקה), המדוברת בנמיביה בין נהר אובאמבו לגבול אנגולה,
  • קונג מרכזי, המדוברת סביב חרוטפונטיין (אנ'), נמיביה, ממערב לנהר אומטקו המרכזי ומדרום לנהר אובאמבו
  • קונג דרומי-מזרחי (ג'ולהואן), המדוברת בבוטסואנה מזרחית לדלתת האוקבנגו, וצפון-מזרח נמיביה מסמוך לווינדהוק ועד לרונדו, גובאביס ורצועת קפריבי.

משפחת שפות הקוי מחולקת לקוי קוי (הניבים Khoekhoe וKhoemana) וענף קלהארי (צהו-קווה). ענף הקלהארי של הקוי קוי כולל את Shua ו-Tsoa (עם ניבים), ואת Kxoe, Naro, Gǁana ו-ǂHaba (עם ניבים). קוי קוי גם הותאם באופן טנטטיבי ל-Kwadi‏ ("Kwadi–Khoe"), ובאופן ספקולטיבי יותר עם שפת סנדאו (אנ') של בני הסנדאו (אנ') ושפת הדזה (אנ') של טנזניה, שנקשרו לקבוצת שפות הקויסאן בשל נוכחותם של עיצורים מצוצים.

מאפיינים פיזיים וגנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של איש ואישה בני הקוי קוי, האישה מוצגת עם סטאטופיגיה (אנ')[ג] (ציור 1900).

צ'ארלס דרווין כתב על הקויסאנים והברירה הזוויגית ב"מוצא האדם" ב-1882, והעיר שהסטאטופיגיה (אנ') שלהם, הנראית בעיקר אצל נקבות, התפתחה דרך הברירה הזוויגית באבולוציה האנושית, וש"החלק האחורי של הגוף בולט בצורה נפלאה ביותר".[26] מבחינה היסטורית, חלק מהנקבות נצפו על ידי אנתרופולוגים כשהן מפגינות את השפתיים הפנימיות של הפות כשהן מוארכות, ולעיתים נמתחות עד 10 סנטימטרים מתחת לפות בעמידה. אף על פי שתופעה זו תועדה היטב, המניעים מאחורי מנהג זה וההסברים של הנשים המבצעות אותה נבחנים רק לעיתים רחוקות במחקר.

בשנות ה-90, מחקרים גנומיים של עמי העולם מצאו שכרומוזום Y של גברים בני סאן חולקים דפוסים מסוימים של פולימורפיזם הנבדלים מאלה של כל האוכלוסיות האחרות.[27] מכיוון שכרומוזום Y נשמר מאוד בין דורות, סוג זה של בדיקת DNA משמש כדי לקבוע מתי תת-קבוצות שונות נפרדו זו מזו, ומכאן מוצאן המשותף האחרון. מחברי המחקרים הללו משערים שייתכן שהסאן הייתה אחת האוכלוסיות הראשונות שנבדלה מהאב הקדמון המשותף האחרון של כל בני האדם החיים בזמננו.[28]

מחקרים שונים מאז בכרומוזום Y‏[29][30][31] אישרו שהקויסאנים נושאים כמה מההפלוגרופים האנושיים של כרומוזומי Y (אנ') השונים ביותר (העתיקים ביותר). הפלוגרופים אלו הן תת-קבוצות ספציפיות של הפלוגרפים A ו-B שני הענפים המוקדמים ביותר בעץ כרומוזום Y האנושי.

בדומה לממצאים ממחקרי כרומוזום Y, מחקרי DNA מיטוכונדרי הראו גם עדויות לכך שהקויסאנים נושאים בשכיחות גבוהה את ענפי ההפלוגרופ הקדומים ביותר בעץ ה-DNA המיטוכונדרי האנושי. ההפלוגרופ המיטוכונדרי השונה ביותר (העתיק ביותר), L0d, זוהה בשכיחות הגבוהה ביותר שלה בקבוצות קוי קוי וסאן בדרום אפריקה.[29][32][33][34] הייחודיות של קויסאנים הן בקבוצות מטרילינאליות והן בקבוצות פטרילינאליות היא סמן נוסף לכך שהם מייצגים אוכלוסייה שונה מבחינה היסטורית משאר האפריקאים.[35]

מרכז מחקר אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בספטמבר 2020 השיקה אוניברסיטת קייפטאון את מרכז קוי וסאן (Khoi and San) החדש שלה, עם תוכנית לתואר ראשון שמתוכננת לצאת לדרך בשנים הקרובות. המרכז יתמוך ויגבש עבודה משותפת זו על ועדות מחקר על שפות קויסאן (כולל Khoekhoegowab), שרידי אדם קדושים, אדמה ומגדר. צאצאים רבים של קויסאנים עדיין חיים באזור קייפ פלאטס (אנ').[36]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barnard, Alan (2004) Mutual Aid and the Foraging Mode of Thought: Re-reading Kropotkin on the Khoisan. Social Evolution & History 3/1: 3–21.
  • Coon, Carleton: The Living Races of Man (1965)
  • Hogan, C. Michael (2008) "Makgadikgadi" at Burnham, A. (editor) The Megalithic Portal
  • Richard Borshay Lee|Lee, Richard B. (1979), The ǃKung San: Men, Women, and Work in a Foraging Society. Cambridge: Cambridge University Press.
  • Smith, Andrew; Malherbe, Candy; Guenther, Mat and Berens, Penny (2000), Bushmen of Southern Africa: Foraging Society in Transition. Athens: Ohio University Press. מסת"ב 0-8214-1341-4
  • Elizabeth Marshall Thomas|Thomas, Elizabeth Marshall (1958, 1989) The Harmless People.
  • Elizabeth Marshall Thomas|Thomas, Elizabeth Marshall (2006). The Old Way: A Story of the First People.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קויסאנים בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כינוי לתקופה בפרהיסטוריה של אפריקה, בין לפני 50,000 ל-39,000 שנים. אין לטעות בינה לבין התקופה הפלאוליתית העליונה
  2. ^ תרבות מקבילה לתרבות המוסטרית באירופה. זמנה מלפני 130,000 עד לפני 10,000 שנים
  3. ^ המצב של רמות גבוהות של רקמות שומן בישבן ובירכיים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Their total numbers are estimated at roughly 300,000 Khoikhoi and 90,000 San: 200k Nama people (2010): Brenzinger, Matthias (2011) "The twelve modern Khoisan languages." In Witzlack-Makarevich & Ernszt (eds.), Khoisan languages and linguistics: proceedings of the 3rd International Symposium, Riezlern / Kleinwalsertal (Research in Khoisan Studies 29). 100k Damara people (1996): James Stuart Olson, « Damara » in The Peoples of Africa: An Ethnohistorical Dictionary, Greenwood Publishing Group, 1996, p. 137. 50-60k San people in Botswana (2010): Anaya, James (2 ביוני 2010). Addendum – The situation of indigenous peoples in Botswana (PDF) (Report). United Nations Human Rights Council. A/HRC/15/37/Add.2. {{cite report}}: (עזרה).
  2. ^ Parkinson, Christian (2016-06-14). "The first South Africans fight for their rights". BBC News. Most [Khoisan people] now speak Afrikaans as their first language.
  3. ^ Sailer, Steve (20 ביוני 2002). "Name game – 'Inuit' or 'Eskimo'?". Feature. UPI. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ האנתרופולוג של אוניברסיטת יוטה, הנרי הרפנדינג, שחי עם הציידים-לקטים המפורסמים מצקצקי הלשון אמר: "בשנות ה-70 השם סאן התפשט באירופה ובאמריקה כי נראה שהוא פוליטיקלי קורקט, בעוד שהכינוי בושמנים נשמע מעליב וסקסיסטי. למרבה הצער, לציידים-לקטים מעולם לא היה שם קיבוצי לעצמם באף אחת מהשפות שלהם. סאן הייתה למעשה המילה המעליבה שאנשי הקוי קוי הרועים כינו את הבושמנים... אף אחד לא קרא למישהו סאן בפניו. המשכתי להשתמש בבושמנים, ותוקנתי בפומבי כמה פעמים על ידי צדקנים.[3]
  5. ^ Hottentot, Oxford Reference
  6. ^ Rev. Prof Johannes Du Plessis, B.A., B.D. (1917). "Report of the South African Association for the Advancement of Science". pp. 189–193.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ Barnard, Alan (1992). Hunters and Herders of Southern Africa: A comparative ethnography of the Khoisan peoples. New York, NY; Cambridge, UK: Cambridge University Press.
  8. ^ Schapera, Isaac (1930). The Khoisan peoples of South Africa: Bushmen and Hottentots. Routledge.
  9. ^ Christopher, A. J. (2002). "'To Define the Indefinable': Population Classification and the Census in South Africa". Area. 34 (4): 401–408. doi:10.1111/1475-4762.00097. ISSN 0004-0894. JSTOR 20004271.
  10. ^ 1 2 Khoisan march to Parliament to demand land rights, ENCA, 3 December 2015, Pelane Phakgadi, Ramaphosa meets aggrieved Khoisan activists at Union Buildings, Eyewitness News, 24 December 2017..
  11. ^ Behar, Doron M.; Villems, Richard; et al. (2008). "The Dawn of Human Matrilineal Diversity". The American Journal of Human Genetics. 82 (5): 1130–1140. doi:10.1016/j.ajhg.2008.04.002. PMC 2427203. PMID 18439549. Both the tree phylogeny and coalescence calculations suggest that Khoisan matrilineal ancestry diverged from the rest of the human mtDNA pool 90,000–150,000 years before present (ybp)
  12. ^ Schlebusch, Carina M.; Malmström, Helena; et al. (2017). "Southern African ancient genomes estimate modern human divergence to 350,000 to 260,000 years ago". Science. 358 (6363): 652–655. Bibcode:2017Sci...358..652S. doi:10.1126/science.aao6266. PMID 28971970.
  13. ^ Crowe, Tim (4 בפברואר 2016). "How the origin of the KhoiSan tells us that 'race' has no place in human ancestry". The Conversation. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "The Khoisan". South African History Online. 16 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Kim, Hie Lim; Ratan, Aakrosh; et al. (4 בדצמבר 2014). "Khoisan hunter-gatherers have been the largest population throughout most of modern-human demographic history". Nature Communications. Nature Publishing Group. 5: 5692. Bibcode:2014NatCo...5.5692K. doi:10.1038/ncomms6692. PMC 4268704. PMID 25471224. {{cite journal}}: (עזרה). Science, December 4, 2014
  16. ^ 1 2 3 Rito, Teresa; Richards, Martin B.; et al. (2013). "The First Modern Human Dispersals across Africa". PLOS ONE. 8 (11): e80031. Bibcode:2013PLoSO...880031R. doi:10.1371/journal.pone.0080031. PMC 3827445. PMID 24236171.
  17. ^ Güldemann, Tom (2020), "Changing Profile When Encroaching on Forager Territory", The Language of Hunter-Gatherers, Cambridge University Press, pp. 114–146, doi:10.1017/9781139026208.007, ISBN 978-1-139-02620-8
  18. ^ Petersen, Desiree C.; Libiger, Ondrej; Tindall, Elizabeth A.; Hardie, Rae-Anne; Hannick, Linda I.; Glashoff, Richard H.; Mukerji, Mitali; Consortium, Indian Genome Variation; Fernandez, Pedro; Haacke, Wilfrid; Schork, Nicholas J. (2013). "Complex Patterns of Genomic Admixture within Southern Africa". PLOS Genetics (באנגלית). 9 (3): e1003309. doi:10.1371/journal.pgen.1003309. ISSN 1553-7404. PMC 3597481. PMID 23516368.
  19. ^ May, Andrew; Hazelhurst, Scott; Li, Yali; Norris, Shane A.; Govind, Nimmisha; Tikly, Mohammed; Hon, Claudia; Johnson, Keith J.; Hartmann, Nicole; Staedtler, Frank; Ramsay, Michèle (2013). "Genetic diversity in black South Africans from Soweto". BMC Genomics. 14 (1): 644. doi:10.1186/1471-2164-14-644. ISSN 1471-2164. PMC 3850641. PMID 24059264.
  20. ^ Wilmot Godfrey James, Mary Simons, Class, Caste, and Color: A Social and Economic History of the South African Western Cape, Transaction Publishers, מסת"ב 9781412819718, pp. 1–10
  21. ^ Fraser, Ashleigh (3 ביוני 2013). "A Long Walk To Universal Franchise in South Africa". HSF.org.za. אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Moses, A. Dirk (2008). Empire, Colony, Genocide: Conquest, Occupation and Subaltern Resistance in World History. New York: Berghahn Books. ISBN 9781845454524.
  23. ^ Hitchcock, Robert K.; Biesele, Megan. "San, Khwe, Basarwa, or Bushmen? Terminology, Identity, and Empowerment in Southern Africa". Kalahari Peoples Fund. אורכב מ-המקור ב-2 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Mercedes Besent. "SABC News – Possible constitution changes for Khoisan land claims: Wednesday 16 October 2013". sabc.co.za. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 3 "Botswana bushmen: Modern life is destroying us". BBC News. 7 בינואר 2014. ארכיון מ-25 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Charles Darwin (1882). The Descent of Man and Selection in Relation to Sex. London: John Murray. p. 578.
  27. ^ "Dwindling African tribe may have been most populous group on planet". sciencemag.org.
  28. ^ Schuster, SC; et al. (2010). "Complete Khoisan and Bantu genomes from Southern Africa". Nature. 463 (7283): 943–947. Bibcode:2010Natur.463..943S. doi:10.1038/nature08795. PMC 3890430. PMID 20164927.
  29. ^ 1 2 Knight, Alec; Underhill, Peter A.; Mortensen, Holly M.; Zhivotovsky, Lev A.; Lin, Alice A.; Henn, Brenna M.; Louis, Dorothy; Ruhlen, Merritt; Mountain, Joanna L. (2003). "African Y chromosome and mtDNA divergence provides insight into the history of click languages". Current Biology. 13 (6): 464–73. doi:10.1016/S0960-9822(03)00130-1. PMID 12646128.
  30. ^ Hammer MF, Karafet TM, Redd AJ, Jarjanazi H, Santachiara-Benerecetti S, Soodyall H, Zegura SL (2001). "Hierarchical patterns of global human Y-chromosome diversity" (PDF). Molecular Biology and Evolution. 18 (7): 1189–203. doi:10.1093/oxfordjournals.molbev.a003906. PMID 11420360.
  31. ^ Naidoo T, Schlebusch CM, Makkan H, Patel P, Mahabeer R, Erasmus JC, Soodyall H (2010). "Development of a single base extension method to resolve Y chromosome haplogroups in sub-Saharan African populations". Investigative Genetics. 1 (1): 6. doi:10.1186/2041-2223-1-6. PMC 2988483. PMID 21092339.
  32. ^ Chen YS, Olckers A, Schurr TG, Kogelnik AM, Huoponen K, Wallace DC (2000). "mtDNA variation in the South African Kung and Khwe, and their genetic relationships to other African populations". The American Journal of Human Genetics. 66 (4): 1362–83. doi:10.1086/302848. PMC 1288201. PMID 10739760.
  33. ^ Tishkoff, SA; Gonder, MK; Henn, BM; Mortensen, H; Knight, A; Gignoux, C; Fernandopulle, N; Lema, G; et al. (2007). "History of click-speaking populations of Africa inferred from mtDNA and Y chromosome genetic variation". Molecular Biology and Evolution. 24 (10): 2180–95. doi:10.1093/molbev/msm155. PMID 17656633.
  34. ^ Schlebusch CM, Naidoo T, Soodyall H (2009). "SNaPshot minisequencing to resolve mitochondrial macro-haplogroups found in Africa". Electrophoresis. 30 (21): 3657–64. doi:10.1002/elps.200900197. PMID 19810027.
  35. ^ Pickrell, Joseph K.; Patterson, Nick; Loh, Po-Ru; Lipson, Mark; Berger, Bonnie; Stoneking, Mark; Pakendorf, Brigitte; Reich, David (2014). "Ancient west Eurasian ancestry in southern and eastern Africa". Proceedings of the National Academy of Sciences (באנגלית). 111 (7): 2632–2637. Bibcode:2014PNAS..111.2632P. doi:10.1073/pnas.1313787111. ISSN 0027-8424. PMC 3932865. PMID 24550290.
  36. ^ Swingler, Helen (23 בספטמבר 2020). "UCT launches milestone Khoi and San Centre". UCT News. University of Cape Town. {{cite web}}: (עזרה)