קולומבוס (מודול)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קולומבוס (באנגלית: Columbus) הינה מעבדה מדעית אשר מהווה חלק מתחנת החלל הבינלאומית, והיא התרומה הגדולה ביותר של סוכנות החלל האירופית לתחנת החלל.
ה"קולומבוס" כמו ה" הארמוני" ו" טרנקויליטי" נבנה בטורינו, איטליה על ידי טאלאס אליניה ספייס אשר בסיסה ברומא. הרכיב הגיע למרכז החלל קנדי בתוך מטוס האיירבוס בלוגה. המודול שוגר על גבי מעבורת החלל אטלנטיס ב-7 בפברואר 2008, כחלק ממשימה מספר STS-122. אורך החיים הצפוי של המודול הוא כעשר שנים והוא נשלט ממרכז הבקרה קולומבוס, אשר ממוקם בגרמניה בקירבה למרכז הגרמני לחקר החלל.
סוכנות החלל האירופית השקיעה כשני מיליארד דולר על בניית ותפעול המודול.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות החלל האירופית בחרה את EADS Astrium כקבלן הראשי של קולומבוס. הקפסולה של קולומבוס, מערכת ההגנה ממיקרו מטאורים, שליטה תרמית פעילה וסבילה, מערכת שליטה בסביבה הפנימית, הרתמה וכל ציוד הקשור בתומכת קרקע תוכננו על ידי טאלאס אליניה ספייס בטורינו, איטליה כפי שהוגדרו על ידי פיק"א. החומרה הקשורה הייתה מראש משולבת ונשלח מפיק"א בספטמבר 2001 לברמן. לבסוף נבדקו המערכות של הקולומבוס והוגדרו כעברו בדיקה.

שיגור, עגינה והתאמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנס שליגל עובד על פנים המודול

בחודש נובמבר 2007, קולומבוס הועברה מתוך מתקן תחנת החלל במרכז החלל על שם קנדי, והתקנה לתוך תא מטען של רכב החלל אטלנטיס לשיגור. במהלך מילויי מכליי מעבורת החלל נתגלתה תקלה במערכת החישנים של המעבורת (חישני כמיות המימן נוזלי והחמצן נוזלי במכלים). על כן החלט על ידי מנהל הטיסה, דאג ליונס לדחות את השיגור ב-24 שעות, מה שלאחר מיכן הפך ל-72 שעות ולכן נקבע התאריך יום ראשון 9 דצמבר 2007. באותו היום חזר על עצמו מקרה החיישנים ושוב נדחה השיגור.
קולומבוס הושק סוף סוף בהצלחה בניסיון השלישי 02:45 EST, 7 בפברואר 2008. בעודו בחלל נלקח המודול על ידי הקנדארם2 וחובר מודול "הרמוני", אף הוא של האיחוד האירופי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולומבוס תוכנן במקור כחלק מתוכנית קולומבוס, תוכנית של הסוכנות החלל האירופית לפיתח תחנת חלל מאוישת אוטונומית, שיכולה לשמש עבור מגוון רחב של ניסויים באין כבידה. התוכנית כללה שלושה מרכיבים מרכזיים והם: ההרמס, רכב חלל אשר ישרת את התחנה, המודול (לימים ישונה שמו להיות קולומבוס) ולבסוף מעגן להרמס. בסופו של דבר לאחר קיצוצים רבים וביטול פרויקט הפיתוח של ההרמס נותר רק הקולומבוס. כאשר רק המודול נשאר בתוכנית לא היו מספיק משימות עבור שני התורמות העיקרייות גרמניה ואיטליה אשר יוצגו על ידי MBB ארנו ו-Alenia בהתאמה. כפשרה - חלקו המשימות בין החברות Alenia (איטליה) וMMB ארנו (גרמניה).
לוח הזמנים הסופי היה הרבה יותר ארוך מהמתוכנן במקור, בשל בעיות פיתוח (חלקן נגרמו על ידי חלוקת האחריות המורכבת בין הממשלות והקבלן הראשי). ואת שינויי העיצוב הציגה סוכנות החלל האירופית, ולבסוף הבעיות בשיגור המעבורות יצרו עיכוב של כמה שנים בהשקת הקולומבוס. השינוי העיקרי בעיצוב היה תוספת של מתקן מטען חיצוני. כמו כן, נבדקה אפשרות של התקנת מסוף תקשורת ישיר מ/אל האדמה, אשר יכול היה לשמש גם גיבוי למערכת ISS, אך לא יושמה מטעמי עלות.

מפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום הקולמבוס בתחנה

אורך: 7 מטרים (23 רגל)
קוטר: 4.5 מטרים (15 רגל)
מסה כוללת: 10,300 ק"ג (22,708 ליברות)
מסת תוכן הרכיב: 2500 ק"ג (5,512 ליברות)
מסה הרכיב שהורכב בתחנה: 12,800 ק"ג (28,219 ליברות)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]