קולומביה האוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האנדרטה בברלין לזכר קרבנות קולומביה האוס. ברקע נראים מבני שדה התעופה טמפלהוף

קולומביה האוס (Columbia Haus) היה בית מעצר בברלין, ששימש את השלטון הנאצי בגרמניה בשנים 1933 עד 1936. היה זה אחד ממתקני המעצר הראשונים שהקימו הנאצים לאחר עלייתם לשלטון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין בית המעצר שכן ברובע טמפלהוף של ברלין, בגבולו הצפוני של שדה התעופה טמפלהוף. הוא נבנה במקור כדי לשמש כתחנת משטרה צבאית. היו בו 134 תאי מעצר, עשרה חדרי חקירות וחדר לשומרים. מ-1929 היה הבניין נטוש. הוא החל לשמש כבית מעצר וכמחנה ריכוז מיד לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933. בספטמבר 1933 היו כלואים בו 400 אסירים. רובם היו קומוניסטים ויהודים.

בתחילה אויש בית המעצר על ידי אנשי האס אס והאס אה. מאוחר יותר הוא הופעל על ידי הגסטפו, ומדצמבר 1934 היה בית המעצר כפוף ליחידת הפיקוח על מחנות הריכוז של האס אס בפיקודו של תאודור אייקה. המקום נודע לשמצה בברלין בשל העינויים שהושתו על האסירים בו.

רבים מבכירי מנגנון הריכוז וההשמדה לעתיד שירתו בסגל בית המעצר בתפקידים שונים. ביניהם היו קארל אוטו קוך, לימים מפקד מחנות מיידנק ובוכנוואלד, שפיקד על בית המעצר; ארתור ליבהנשל, לימים מפקד מחנות ההשמדה אושוויץ ומיידנק, ששימש כשליש בית המעצר; ריכרד בר, לימים מפקדו האחרון של מחנה אושוויץ; תיאודור דנקר, שאירגן לימים את שילוחם להשמדה של יהודי איטליה, הונגריה, תראקיה ומקדוניה וכן של יהודי פריז.

באוגוסט 1936 נסגר בית המעצר כדי לאפשר את הרחבת שטח שדה התעופה טמפלהוף ובהמשך נהרס. האסירים שהוחזקו בו עם סגירתו הועברו אל מחנה הריכוז זקסנהאוזן.

בסמוך לאתר בניין בית המעצר הוקמה לאחר המלחמה אנדרטה לזכר קרבנותיו, שעוצבה על ידי גיאורג סיברט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולומביה האוס בוויקישיתוף