קוליברי אנה
 קוליברי אנה
| |
|---|---|
,_male_(4205324334).jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | סיסאים |
| משפחה: | קוליבריים |
| סוג: | קוליברי כיפה |
| מין: | קוליברי אנה |
| שם מדעי | |
 Calypte annaרנה לסון, 1829 | |
| תחום תפוצה | |
אזורי רבייה וחריפה אזורי חריפה
| |
| |
קוליברי אנה (שם מדעי: Calypte anna) הוא מין של קוליברי בינוני, שמצוי לאורך החוף המערבי של ארצות הברית. שמו ניתן לו על שם אנה מסנה, דוכסית ריבולי[2]. בתחילת המאה ה-20, הקוליברי היה נפוץ רק בדרום קליפורניה ובאזור באחה קליפורניה, אך בעקבות ייבוא של צמחים אקזוטיים לאזורים מיושבים, לקוליברי היו אתרי אכילה וקינון רבים יותר, ותחום תפוצתו התרחב[3].
תיאור והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו הממוצע של הקוליברי הוא כ-10 ס"מ, ומשקלו כ-3 עד 6 גרם[3]. גבו ירוק-זהבהב, גרונו ובטנו לבנים, וצדי גופו ירוקים. המקור ארוך, ישר ודק. נוצות הגרון וכיפתו של הזכר הן בצבע מג'נטה בוהק, ונראות חומות או אפורות כשלא נופל עליהן אור שמש. זנבו של הקוליברי כהה, ומפוצל מעט. לנקבה גם יש נוצות גרון ורודות, אך הן קטנות יותר ופחות בוהקות מאלה של הזכר. זהו מין הקוליברי הצפון-אמריקני היחיד בעל נוצות כיפה אדומות. כיפתם של נקבות וצעירים ירוקה, חזם ובטנם אפורים, גרונם לבן ועשוי לכלול או לא לכלול נוצות גרון אדומות.
הקוליברי משתמש בלשונו הארוכה כדי להשיג צוף מפרחים, שמהווה את רוב תזונתו. כשהקוליברי ניזון מצוף, נופלים עליו אבקנים, והוא מסייע למעשה ברבייה של הצמח, על ידי העברת האבקה מפרח לפרח. לעיתים הוא גם ניזון מחרקים ופרוקי-רגליים, שאותם הוא תופס באוויר או מעלי שיחים. על מנת לתפוס חרקים, הקוליברי פותח את מקורו לרוחב גדול; זוהי שיטה יעילה יותר מאשר "שיפוד" חרקים על קצה המקור. לעיתים רחוקות, דבורים או צרעות נתקעות על קצה מקורו של הקוליברי, מה שגורם למותו מרעב[3]. לעיתים, הקוליברי ניזון גם מלשד[4].
הקוליברי מרפרף בכנפיו כ-55 פעמים בשנייה, מה שהופך אותו למנענע המהיר ביותר של חלק מגופו מבין בעלי החוליות. רפרוף זה עשוי לשמש גם לניקוי לכלוך או אבקנים מנוצותיו של הקוליברי[5].
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקוליברים מקננים בשטחים פתוחים עם עצים ובשיחים. תחום הרבייה שלהם הוא בחוף האוקיינוס הפסיפי, מקולומביה הבריטית לאריזונה. הנקבה מגדלת את הגוזלים לבדה, ללא סיוע מהזכר. הקן מוקם עשוי להיות מוקם על שיח, על עץ, על גפן או על חוטי ברזל. הקן המעגלי, שקוטרו 3.8 עד 5.1 ס"מ, בנוי מסיבי צמחים, נוצות ושיער בעלי חיים. מבחוץ, הוא מוסווה על ידי חומרים צמחיים כמו חזזיות[2]. חומרי הקן מוחזקים יחד על ידי קורי עכביש.
הזכר מבצע לעיתים ריקוד חיזור, שכולל שירה או מעוף ראווה. הנקבה מטילה בדרך כלל 2 ביצים לבנות, ודוגרת עליהן במשך 16 יום. הגוזלים פורחים מהקן לאחר כ-20 יום[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קוליברי אנה, באתר ITIS (באנגלית)
- קוליברי אנה, באתר NCBI (באנגלית)
- קוליברי אנה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קוליברי אנה, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- קוליברי אנה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קוליברי אנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 Williamson, Sheri (2001). A Field Guide to Hummingbirds of North America. New York, NY: Houghton Mifflin Harcourt. p. 199. ISBN 0-618-02496-4.
- ^ 1 2 3 4 http://www.allaboutbirds.org/guide/annas_hummingbird/id
- ^ Peterson, Roger Tory; Peterson, Virginia Marie (1990). Peterson's Field Guide to Western Birds. Boston: Houghton Mifflin. pp. 216–217. ISBN 0-395-51424-X.
- ^ http://www.aninews.in/newsdetail9/story119003/hummingbird-speediest-shaker-among-vertebrates.html