קולינדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קולינדה
בול דואר רומני המציג קולינדה מהסוג "העז"
בול דואר רומני המציג קולינדה מהסוג "העז"
מורשת תרבותית בלתי מוחשית מורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו
מדינה רומניה
מזהה 00865
שנת הכללה 2013

קולינדהרומנית: colinda) היא מנהג רומני עממי מסורתי המתרחש במחצית השנייה של חודש דצמבר ומקורו במנהגים פגניים קודמים לנצרות.

המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול דואר רומני המציג קולינדה מהסוג "סורקובה"
בול דואר רומני המציג קולינדה מהסוג "מחרשונת"
בול דואר רומני המציג קולינדה מהסוג "הבוהַי"
בול דואר רומני המציג קולינדה מהסוג "הסוסונים"


לקראת חג המולד מתארגנות קבוצות של צעירים ומתאמנים בשירת שירי קולינדות. החבורות יוצאות לחזר על בתי האנשים ולבקש מתת. החבורות הן בנות שניים עד עשרים חברים, מגיל ילדות ועד מבוגרים. מקובל שהילדים יוצאים לביצוע קולינדות בשעות היום וככל שהערב מתקרב יוצאות חבורות מבוגרות יותר. תחילה החבורה מתקרב לדלת, חלון או שער ומבקש רשות להיכנס. לאחר קבלת הרשות הם נכנסים לבית או לחצר ושרים את שיריהם, שירים המדברים על ההווי החקלאי. חלק מהחבורות משתמשות בעזרים דוגמת מחרשה או חפץ דמוי מחרשה, איתה מדגימים את עבודת החריש. אחרים מדמים את עבודת הזריעה ולצורך כך משתמשים בזרעים של דגנים מקובלים. אם מתקבל המתת, החבורה שרה שירי ברכה לבני הבית ואם לא התקבלה רשות להיכנס ולשיר החבורה שרה לעיתים קללות המכוונות לבני הבית. המתת המסורתי הוא קולאקים ובייגל, אגוזים, תפוחי עץ, אך ניתנים מיני מזונות ואפילו כסף, לפי יכולתם ומידת נדיבותם של בעלי הבית.

תכנים והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכני השירים המושרים בקולינדות מגוונים למדי ומסורתיים, בעיקר סביב העיסוקים החקלאיים וסיפורי דת נוצריים. התכנים מועברים במסורת עממית מדור לדור ובחלק מהשירים יש ביטויים כל כך ישנים ונדירים, שכבר לא יודעים מה משמעותם.

מקור הקולינדות במנהגים עתיקים של חלוקת מזון ואכילתו בצוותה. בכל אירופה העתיקה היו מנהגים של חלוקת מזון להמוני הנצרכים, בצורות שונות, בדרך כלל פעם בחודש ומכאן קרבת השם קולינדה לשם היווני של ראש חודש "קלנדאה" (Kalendae). אזכור ראשון בכתובים, למנהג דמוי קולינדה נמצא אצל פלוטרך, אשר מציין את "שיר הסנונית", במאה השישית לפני הספירה.

בקולינדות וגם בשיר הסנונית החבורות המבקשות מזון ומשקה אינן פונות ברוח שפלה, אלא בתביעה קולנית. פלוטרך מציין שבמגארה נהגו חבורות הצעירים היוצאים עם "שיר הסנונית" להתנפל על בתי העשירים ולצוות על בעלי הבתים לאכיל אותם ולשרתם. בטקסט של שיר הסנונית הייתה הפנייה הבאה: "הב לנו מביתך העשיר פירות ופשטידות, הב גם גביע יין וטנא גבינות. הסנונית לא מסרבת אפילו ללחם מחומם. נלך או שנקבל משהו? אם תיתן לנו, נלך, אך אם לא, לא ניתן לך מנוח, ניקח לך את הדלת וגם את אשתך שמאחורי הדלת. פתח הדלת, פתח לסנונית, כי אנו לא ישישים, אלא בחורים צעירים." סגנון דומה יש גם בקולינדות, בהן חוזר הפזמון תובעני: "תתנו לנו או לא תתנו?"

הקולינדה האנטישמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בדצמבר 2013 שודרה בתחנת טלוויזיה רומנית, בקלוז', קולינדה בעלת תוכן אנטישמי מובהק. בעקבות השערוריה התפטר מתפקידו המנהל שבחר את הקולינדה, התחנה נקנסה והתנצלה בפני הקהילה היהודית[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולינדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]