קולנוע אורות
 | |
| חזית הבניין הראשית, 2013 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית קולנוע  |
| שימוש | נטוש |
| כתובת | באר שבע |
| מיקום |
באר שבע |
| מדינה | ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1960 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1960 |
| אדריכל | יעקב רכטר |
| סגנון אדריכלי |
ברוטליזם |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 800 מושבים |
| קואורדינטות | 31°15′05″N 34°48′27″E / 31.251419444444°N 34.807538888889°E |
|
(למפת באר שבע רגילה)   קולנוע אורות  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ עומר, __ תל שבע מדרום: __ שגב שלום, __ מועצה אזורית מרחבים | |
  | |
קולנוע אורות היה בית קולנוע בבאר שבע, נפתח בשנת 1960 בתכנון האדריכל חתן פרס ישראל יעקב רכטר. מאז 1990 הוא נטוש.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של הקולנוע בעקבות יוזמה של אנשי עסקים מקומיים, האחים הלל ושמעון פלצ'נסקי, שביקשו להקים קולנוע בבאר שבע בשכונה א'. בעקבות פנייתו של דוד טוביהו הועברה היוזמה לשכונה ג'. המיקום שנבחר לפרויקט היה במרכז השכונה, לצד המרכז המסחרי והגן השכונתי. לתכנון הפרויקט הוזמנו תוכניות ממשרדו של האדריכל זאב רכטר כשעל הפרויקט הופקד האדריכל יעקב רכטר. רכטר עיצב את הבניין תוך שימוש בצורות בסיסיות כמו משולשים ומעוינים ובבטון חשוף בחזית הראשית והאחורית, מה שהעניק לבניין את חזותו המרשימה. האולם עצמו עוצב באופן פשוט למדי וענה היטב על צורכי התושבים במשך שנות פעילותו.
הקולנוע נחנך תחת השם "אורות הנגב" אך תוך זמן קצר קוצר שמו ל"אורות". בינואר 1960 נחנך האולם בן 800 המקומות, עם הקרנתו של הסרט "הגשר על הנהר קוואי"[1]. בטקס חנוכת בית הקולנוע נשאו דברים ראש העיר דוד טוביהו, חבר הכנסת גדעון בן-ישראל והממונה על מחוז דרום יצחק ורדימון. אשתו של ראש העירייה קיבלה את הכבוד לגזור את הסרט. הקולנוע זכה להצלחה כלכלית ומפעיליו החליטו להקים תוך זמן קצר, בית קולנוע נוסף בעיר - קולנוע אמפי, שהיה קולנוע פתוח וללא גג. קולנוע אמפי נפתח ב-1963.
קולנוע אורות פעל 30 שנה פחות שבוע. ב-31 בדצמבר 1989 התקיימה בו ההקרנה האחרונה. כפעולה סמלית, ביקשו מפעיליו להקרין בו את הסרט שפתח אותו "הגשר על נהר קוויי" אך לא הצליחו להשיג עותק בזמן והקולנוע נסגר. לאחר סגירתו נמכר בית הקולנוע לחברת י.י.ח.מ השקעות ונכסים, של משה ינאי, אך במשך שנים התנהלה התדיינות בין הרוכש לבין עיריית באר שבע על גובה התשלום. בשנת 2002 הושגה פשרה לגבי מחיר העסקה[2] והיזם החל לקדם בניית פרויקט מגורים במקום מבנה הקולנוע. אולם התברר שלעסקת המכירה לא ניתן אישור של משרד הפנים ועל כן העסקה לא יצאה אל הפועל[3].
בפברואר 2020 החל מתרקם פתרון לפיו תמכור "י.י.ח.מ. השקעות ונכסים" את זכויות החכירה על השטח ובניין הקולנוע, חזרה לעירית באר שבע לצורך שיפוץ המבנה והקמת מבנים נוספים סביבו[4]. במסגרת ההסכם נדרשה עיריית באר שבע לשלם פיצוי של עד 14 מיליון ש"ח עקב הפרת החוזה כלפי היזם[5].
כיום ניצב הבניין כשהוא נטוש ופרוץ ומושבי הצופים הרוסים בחלקם הגדול. עם התגברות המודעות לנכסי תרבות בעיר, החל מאבק תושבים לשימור מבנה קולנוע אורות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית והיסטורית על קולנוע אורות, 6 במאי 2013
- הילה שמר, סיפור אהבה בשכונה ג': משמרים את קולנוע אורות הנטוש בבאר שבע, באתר Xnet, 20 בדצמבר 2016
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בקולנוע אורות בבאר שבע, באתר 'חלון אחורי', 7 בדצמבר 2022
- דף פייסבוק למען המאבק לשימור קולנוע אורות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קולנוע חדש בבאר שבע, חרות, 7 בינואר 1960
קולנוע חדש בבאר שבע, דבר, 8 בינואר 1960 - ^ יעקב לוי, מרכז מסחרי ייבנה על חורבות קולנוע "אורות", באתר ynet, 22 בספטמבר 2002
- ^ יעקב לוי, חבר מועצת עיריית באר שבע תובע את העיריה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 24 בדצמבר 2012
- ^ וה”אוסקר” הולך ל… קולנוע “אורות”, באתר המקומון "שבע".
- ^ גיא נרדי, החוזה נתקע ועיריית באר שבע תפצה יזם בסכום של עד 14 מיליון שקל, גלובס, 13 בפברואר 2020